תם עידן: בקרוב! הטלפון הציבורי ייעלם מהנוף

אחרי עשרות שנים, בקרוב יילכו וייעלמו הטלפונים הציבוריים מהרחוב הישראלי. הראשונה שהחלה בהסרת התאים מהמרחב הציבורי היא עיריית תל אביב, שמובילה פרויקט משותף עם חברת 'בזק' להסרת תאי הטלפון הציבוריים ברחבי העיר.

מעיריית תל אבי-יפו מגלים כי במהלך השנים האחרונות הוסרו כ-50 תאי טלפון ומתחילת השנה הזו הוסרו עוד 34 תאים מרחובות: דיזנגוף, אבן גבירול ויהודה הלוי. כשהכוונה היא להסיר את כל תאי הטלפון מהמרחב הציבורי.

בדוברות העירייה מסבירים כי ההחלטה התקבלה משום שעמדות הטלפון אינן פעילות כלל – הקווים נותקו ועד כמה שידוע לנו לא ניתן לרכוש את כרטיסי הטלפון שמפעילים אותם. לאור חוסר השימור הן נמצאות במצב תחזוקה ירוד ומהוות מקור ללכלוך ומפגעים אחרים. אין כל סיבה שמתקן שאינו נדרש יימצא במרחב הציבורי, כך לדברי העירייה.

יצוין כי גם ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן מתכוון להסיר את הטלפונים ציבוריים בעירו.

הוא ציין השבוע בדף הפייסבוק שלו, כי ברמת גן קיימים 232 טלפונים ציבוריים, 127 ברחובות העיר ו-105 במוסדות ציבור כמו בתי חולים וכיו"ב. לדבריו, מדובר במתקנים, שהציבור עושה בהם שימוש זניח, רבים מקולקלים ומכערים את המרחב הציבורי. מנגד יש הטוענים שאוכלוסיות מוחלשות ועובדים זרים עדיין משתמשים. "בכוונתי לפנות לבזק ולקבל את אישורה לסילוק הטלפונים שעל המדרכות על חשבוננו ולהשאיר את אלה שבמוסדות ציבור. (נשאיר בודדים לנוסטלגיה)", הבטיח ראש העיר והוסיף, "בכל מקום שיוסר טלפון ציבורי והדבר אפשרי ננטע עץ לעיר ירוקה ויפה יותר".

הוא גם ערך סקר בין אלפי עוקביו בפייסבוק, האם הם בעד הסרת הטלפונים הציבוריים מהמרחב הציבורי או נגד, התוצאות בינתיים הן, 80 אחוזים בעד ההסרה לעומת 20% מתנגדים.

על פי הנתונים הידועים מחברת 'בזק', ברחבי הארץ כולה מותקנים כ-10,000 טלפונים ציבוריים, אשר רבים מהם אינם פעילים ותקינים.

הסיבה העיקרית שעומדת מאחורי ההחלטה, להיפטר מאותם טלפונים נוסטלגיים, בשל העובדה שמאז נכנסו לחיינו הטלפונים הניידים, הנמצאים בכל כיס גם בגילאים צעירים ממש, השימוש בטלפון הציבורי הלך ופחת עד שממש התייתר.

מה שנוגע לציבור החרדי במיוחד, האם גם יוסרו גם הטלפונים הציבוריים בערים חרדיות ובישיבות בהן מותקנים טלפונים שכאלה לטובת רבבות אלפי בחורי ישראל, שאינם מחזיקים ברשותם אף לא פלאפון כשר, כמו גם אברכים רבים המתקשרים עם ביתם באמצעות הטלפון הציבורי המותקן בישיבה או בכולל. 

רק נזכיר, כי הטלפון הציבורי היה אמצעי הקשר הראשון, לפני הטלפונים הביתיים, בכל שכונה היה אחד או שניים כאלה, ובאמצעות אסימונים שהוכנסו לתוך חור מסוים במתקן, בוצעו שיחות בכל נושא ועניין, כאשר מאוחר יותר שודרג אמצעי השיחה לטלכרט שהיה נרכש בקיוסקים, בו היו מינימום 20 שיחות ויותר, אך כאמור בימינו שכל אדם שני מחזיק ברשותו טלפון נייד, הוזנחו הטלפונים הציבוריים והפכו למין אנדרטה נוסטלגית והיסטורית לדורות הבאים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!