כיצד פועל ביה"ס למוזיקה בספירת העומר

אחד מביטויי האבל המובהקים בימי ספירת העומר הוא האיסור על שמיעת מוזיקה. התחליפים הווקאלים השונים – מוצלחים ככל שיהיו – אינם מתקרבים למקור, כשמה שנשאר זה להמתין עד שיחלפו ימי האבל..

הדברים הללו, שאמורים כלפי אנשים מן השורה, אינם רלוונטים עבור מי שעובד בתעשיית המוזיקה, שהרי אצלם לא מדובר ב"תחביב" כי אם בצורך חיוני ופרנסה.

עם השאלה הזאת הגיע אריה חסיד, מייסד הקונסרבטוריון החרדי רון שולמית, למעונו של הגר"נ קרליץ מגדולי פוסקי הדור וסיפר, "כשפתחנו את הקונסרבטוריון מיד עלה הענין הזה", משחזר חסיד, "כמו בכל דבר – גם בשאלה הזו – נועצתי ברב קרליץ".

הגר"נ קרליץ פסק כי לימוד מוזיקה מותר בימי הספירה. ע"פ עדותו של חסיד, הגר"נ הבהיר שהדבר נוגע ללימוד כל סגנונות המוזיקה, כשאין חילוק בין מוזיקה קלאסית למוזיקה קצבית, כמו כן אין חילוק בין מי שמלמד למי שמתלמד.

הגר"נ קרליץ. צילום: שוקי לרר

בהקשר הזה מציין חסיד אמירה מעניינת של הגר"נ קרליץ לפיה מעיקר הדין מוזיקה קלאסית הייתה מותרת לשמיעה  לכל אדם מאחר והיא אינה מרקידה ומטרתה לאו דווקא לשמח, אלא שגם זו נאסרה מחשש שע"י היתר שמיעתה אנשים יבואו להתיר לעצמם גם מוזיקה משמחת.

יצוין כי ישנן מנהגים, אמנם נדירים מאד, האוסרים לחלוטין את לימוד המוזיקה בימי הספירה. חסיד מספר כי תלמידה שאביה היה פוסק ידוע בירושלים ונהג איסור בדבר, קיבלה פטור מהשיעורים בתקופה זו. "כמובן שכמוסד חרדי לא נכפה על תלמידה דבר שהיא נוהגת בו לאיסור...והדברים אמורים לשיטת מי שמתיר את לימוד המוזיקה בימים הללו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!