כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024
להבין ולהכיל

רב עם אשתו ללא הפסקה: ואז הגיע המהפך

כשאתה מעביר על השני ביקורת מתוך אהבה ורחמים, ובאמת מתוך הרגשה שאני לא יותר טוב ממי שאני מעיר לו כרגע, כי אם הייתי במקום השני הייתי יותר גרוע. אז ישר הביקורת נעשית בצורה יותר עדינה והיא מגיעה ממקום אחר, לא מתוך כעס או חוסר הבנה והתחשבות

רב עם אשתו ללא הפסקה: ואז הגיע המהפך
אילוסטרציה צילום: פלאש 90

ר' מנחם מענדל בן ר' משה: במסגרת עבודתי עם קהל מגוון של אנשים, יוצא לי לשמוע סיפורים רבים והרבה פעמים גם סיפורים קשים. יש ספר שמאוד השפיע עלי רוחנית ונפשית, ובפרט על התייחסותי הרגשית לאנשים שאני נפגש איתם, שמו 'פרי הארץ' של הרה"ק רבי מנחם מענדל מויטבסק, שהיה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש.

(ר' מנחם מענדל בן ר' משה נפטר בא' אייר תקמ"ח, ובשבוע הקרוב ביום שני חל יום ההילולא שלו. הוא נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי הבעש"ט. חשוב לציין שלפי צוואת רבו המגיד ממזריטש שיהיה ל"ראש החסידים" לאחר פטירתו. לאחר פטירת המגיד ממזריטש תלמידי המגיד התבטלו אליו ואף אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, היה חסידו של רבי מנחם מנדל ואף חתם על כתב התקשרות אליו).

אני חושב שבשביל לעזור לאנשים ומי שרוצה להיות בקשר טוב עם אנשים, עם חברים או בזוגיות, הדבר החשוב ביותר הוא לנסות להכיל את האדם השני ולנסות להבין למה האדם התנהג כמו שהתנהג. להתנהג במידת הרחמים.

בספר 'פרי הארץ' בפרשת שופטים זו היא פרשה שחוללה שינוי בחיי. אצטט מספר קטעים.

ר' מנחם מענדל מתחיל בכך, הוא כותב שאפילו מיעוט נקודת אמונה בהשם יתברך שמתעוררת לאדם זה גם השם יתברך נותן לאדם וזה לא בכוחו שלו, שאפילו את הרוחניות שיש לאדם זה גם מהשם. הוא ממשיך ושואל אם כך אז מה הפירוש הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים? והוא מסביר שזה רק הכוונה לחלק של האדם של 'פתחו לי פתח כחודו של מחט', לעשות השתדלות קטנה, אבל אם השם לא עוזר לאדם להתגבר על היצר ונותן לו כוח של אמונה - אז הוא לא יכול לעשות כלום, כמו שכתוב אם אין הקדוש ברוך הוא עוזרו לא יכול לו.הרב מרדכי רוט

הוא ממשיך וכותב יש אחד שעושה השתדלות והוא קיבל מלמעלה התעוררות גדולה ויש אחד שעושה השתדלות רוחנית והוא מקבל קצת התעוררות מלמעלה. האם זו אפליה שאחד מקבל התעוררות רבה מן השמים והשני כלום? למה אחד פותח את הסידור להתפלל ויש לו חשק להתפלל וללמוד ולאדם השני הוא פותח את הסידור ואין לו חשק להתפלל וללמוד וממש קשה לו עם רוחניות והוא נאבק עם כל מילה?

הוא מתרץ על זה שלשה הסברים.

הסבר ראשון שזה באמת סוד השם למה יהודי אחד מקבל השפעה רוחנית גבוהה והשני פחות, זהו דבר שאי אפשר להבין את זה, כמאמר הכתוב מי יודע רוח בני אדם העולים למעלה קל כנשר ורוח האדם ובהמה היורדים למטה בעמקי הקליפות רחמנא ליצלן.

הסבר שני הוא שהרי עם ישראל הם נפש אחת ונשמה אחת, ולכן עוונות של אדם אחד יכולים לגרום ליהודי אחר שגר אי שם לחטוא.

הסבר שלישי ועל זה רציתי להתמקד. הוא כותב כך או רובי הנסיונות כמאמר הכתוב ובוא מסיבות המתהפך וכמאמר חז"ל ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו או אולי במקום שהוא אפילו צדיק גמור לא היה יכול לעמוד שם באמונתו באותו מקום, ואדרבה היה רק רע הרבה יותר ממנו. עד כאן לשונו.

בעצם הוא מסביר למה אתה רואה אדם שהוא יותר ממך, זה רק בגלל הסיבות והנסיבות של החיים. אם אתה היית עומד באותו מקום של אותו אדם - היית נופל. ולכן ההסבר השלישי הוא למה אתה רואה אחד כך והשני כך זה בגלל סיבות החיים. סיבות החיים זה קשור לסוג אופי משפחה חברה ואלף דברים חיצוניים, שגורמים לאדם להיות מי שהוא. ממש כך אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. כי אם היית במקומו לא היית יכול לעמוד בניסיון. הוא אפילו מוסיף וכותב שאפילו צדיק גמור אם הוא היה באותן נסיבות של אותו אדם חוטא - היה נופל ואפילו היה רע יותר מאותו אדם.

הרעיון לנסות להבין את השני מההבנה שאם אני במקום של אותו אדם כנראה הייתי מתנהג יותר גרוע. זה שינה אצלי את היחס שלי גם כלפי מטופלים שלי, וגם כלפי אשתי, הילדים שלי וכלפי כל אדם.

אתה מדבר עם אדם אחר, אם אתה מגיע ממקום של רחמים ואהבה אליו, מתוך הבנה שאם אני הייתי במקומך הייתי רע ממך, זה שונה.

האדם שמולנו, אם זה הבני זוג שלנו הילדים שלנו החברים וכל אדם, הם מרגישים היטב אם אתה מגיע ומעיר או אומר בצורה של רחמים ואהבה או בצורה של שיפוטיות וחוסר הבנה... כשאתה מעביר על השני ביקורת מתוך אהבה ורחמים, ובאמת מתוך הרגשה שאני לא יותר טוב ממי שאני מעיר לו כרגע, כי אם הייתי במקום השני הייתי יותר גרוע. אז ישר הביקורת נעשית בצורה יותר עדינה והיא מגיעה ממקום אחר, לא מתוך כעס או חוסר הבנה והתחשבות.

במסגרת עבודתי שמעתי ואני שומע דברים קשים מאוד שאיני יכול להעלותם על הכתב, הדבר שהכי מחבר אותי אל האנשים זה כל הזמן שאני אומר לעצמי אם אתה היית באותם נסיבות של האדם מולך היית מתנהג יותר גרוע, ואז הנשמה שלי הרבה יותר רגישה ואכפתית לאדם היושב מולי, וגם הפתרונות בס"ד אחרים כי הם מגיעים ממקום אחר.

היה אצלי לפני תקופה אדם שבמשך 14 שנה הוא ואשתו היו רבים ללא הפסקה. הייתה לו ביקורת על אשתו כל מיני דברים ובצדק, בעיקר על ההתנהגות שלה כלפיו.

הם הלכו להרבה יועצי נישואין ולא הצליחו. יעצתי לאותו אדם - בוא תנסה להוריד את השנאה, תנסה להבין להכיל את אשתך ולנסות להבין למה היא מתנהגת כך, למה היא עושה כך, הרי היא לא אישה רעה. פשוט יש לה קשיים מהעבר, תנסה לדון אותה לכף זכות, תנסה להבין שאם אתה היית במקומה באותם נסיבות של החיים היית מתנהג בדיוק כמותה והוא אפילו רע ממנה.

בהתחלה היה לו מאוד קשה לקבל מה שאמרתי לו, אך לאט לאט הוא עיכל את העניין הזה והוא החל לחשוב מחשבות של רחמים על אשתו, מחשבות של אהבה, מחשבות של הבנה שהיא מתנהגת כך בגלל החיים הקשים שהיא עברה בתור נערה אצל הוריה. לאחר תקופה הוא החל לראות שינוי. בגלל המחשבות הטובות הללו, הכעס והקפדנות שהיו לו על אשתו הצטמצמו ואז גם התגובות שלו החלו להיות יותר מתונות, מתחשבות ועדינות, כאשר הוא החל להתייחס אחרת לאשתו בצורה של הבנה והכלה - אז גם אשתו פתאום החלה להשתנות והחלה להתנהג אליו אחרת.

כאשר אנחנו מסתכלים על בני אדם ומנסים להבין למה הם מתנהגים כך ולהבין שאנשים הם לא רעים, אף אחד לא עושה דברים בגלל רוע טהור, אלא בגלל קושי ונסיבות החיים - החיים שלנו ישתנו מן הקצה לקצה, אנחנו נתחיל להרגיש אחרת וגם התגובות לסובבים ישתנו. אנחנו נהיה הרבה יותר טובים ומכילים.

רבי אשר פריינד היה נוהג לספר את הסיפור אודות אדם שהיה נוהג לגנוב מדי יום ביומו מחנויות שונות, ובכל יום חנות אחרת ספגה את מעשי גניבתו. למרבה הפלא, הוא מעולם לא נתפס במעשיו.

היה זה בליל סגרירי אחד, השעה היתה מאוחרת מאד. כבכל לילה, מיודענו מנסה לפרוץ לחנות תכשיטים. הוא כבר מצליח לפרוץ את המנעול, ולפתע שומע מרחוק קולות סירנה של מכונית משטרה מתקרבת במהירות. מיד זרק בבהלה את המנעול וחיפש מקום מסתור בבניין קרוב, מאימת המשטרה הקרבה ובאה.

לאחר שראה שהמשטרה המשיכה הלאה וכלל לא חיפשה אותו, החל לטפוח לעצמו על השכם ולהגיד לעצמו: "איזה יהודי צדיק ומיוחד אני, התגברתי לא לגנוב. למרות הקושי שלי - לא גנבתי, אני פשוט צדיק יסוד עולם!". 

בכך היה מסיים רבי אשר את סיפורו והיה אומר: "מה נראה לכם, שאותו גנב נעשה צדיק? הוא לא! הוא נשאר גנב כפי שהיה, אך מאימת המשטרה ברח מהמקום והפסיק לגנוב. אם ניידת המשטרה לא היתה מתקרבת - הוא היה גונב. הוא נשאר גנב, אולם משום שהשם שלח לו עיכוב בדמות משטרה - הפעם לא גנב".

כאן היה רבי אשר צועק מדם לבו: "נכון שהאדם הוא נפש אלוקה ממעל, אך בפועל, אם השם יתברך לא היה מסובב לו מיליוני סיבות - הוא היה גונב ועובר על כל העבירות שיש בתורה..."

לכל אדם יש לו סיבות רבות להתנהגות שהוא מתנהג, בין טוב ובין רע. יכולות להיות אין-ספור סיבות הגורמות לאדם להתנהג במצב הנתון, לדוגמה: משפחה טובה, בית ספר טוב, סגנון, אופי, סביבה טובה, חברים טובים, אנשים שיעזרו לך ועוד סיבות שגורמות לאדם להתנהג איך שהוא מתנהג.

לדוגמה: אדם שגדל בשכונת פשע ומצוקה – עצם הדבר עלול להיות סיבה שתגרום לו להתנהג ולגדול כעבריין. ואם אין הקדוש ברוך הוא עוזרו - אין יכול לו. בלי הסיבות הטובות שהשם שולח לבן אדם, בלתי אפשרי להתמודד עם שום דבר בחיים. אם יהיו לאדם סיבות לא טובות, הוא יכול להגיע למקומות השפלים ביותר.

שתמיד נזכה לזכור את המשפט אל תדון את לחברך עד שתגיע למקומו. שזכות הצדיק ר' מנחם מענדל מויטבסק תגן וישמור על כלל עם ישראל.

אנשים נוסעים לחוץ לארץ לקברי צדיקים, משלמים טיסות וזמן, זה הוא דבר טוב ומבורך אבל פה בטבריה קבור צדיק שכזה שכל גדולי תלמידי המגיד התקשרו אליו שעה וחצי נסיעה מהמרכז. ובפרט שביום שני הקרוב יחול יום ההילולא שלו. אני בטוח שמי שנוסע לשם זוכה לראות ישועות גדולות. אני יכול להעיד על עצמי שהיו לי שם באופן אישי ניסים גדולים מעל דרך הטבע כאשר התפללתי על קברו של רבי מנחם מענדל מויטבסק.

מאחל לכל עם ישראל הקדושים שבת שלום.
לתגובות [email protected]

וויטבסק הרב מרדכי רוט זוגיות בריאה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}