כ"ב כסלו התשפ"ה
23.12.2024
בטקס הממלכתי ב'יד ושם'

ריבלין: א"א לאהוב את ישראל ולשנוא יהודים • צפו

הערב בשעה 20:00 נפתח יום השואה בטקס ממלכתי במוזיאון 'יד ושם' • נשיא המדינה נשא דברים ואמר בין הייתר, "אין דבר כזה לאהוב את ישראל ולשנוא יהודים, כפי שאין דבר כזה לאהוב את היהודים ולשנוא את ישראל. הבלוף נחשף והמסכות נקרעו"

ריבלין: א"א לאהוב את ישראל ולשנוא יהודים • צפו
ריבלין נואם בטקס ב'יד ושם' צילום: נועם ריבקין-פנטון, פלאש 90

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא הערב (רביעי) דברים בעצרת הפתיחה הממלכתית של אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה שהתקיימה במוזיאון 'יד ושם' בירושלים.

השנה התקיים הטקס בסימן "המלחמה בתוך המלחמה - מאבק ההישרדות של היהודים בשואה". עוד נשא דברים בעצרת ראש הממשלה בנימין נתניהו. כבכל שנה הדליקו שישה ניצולי שואה משואות לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה.

"אחיי ואחיותיי. שורדי השואה", פתח הנשיא וסיפר, זלמן גראדובסקי נולד בפולין ב-1910. בדצמבר 1942 הוא נשלח עם אשתו ומשפחתו לאושוויץ-בירקנאו. עם הגיעם נלקחו כל בני המשפחה להשמדה, ואילו הוא שובץ במשימה הנוראה כזונדרקומנדו, במשרפה 4 שבבירקנאו. זלמן, אברך ציוני, ביתריסט, ממנהיגי המרד של הזונדרקומנדו, התעטף בטלית בסוף כל יום, ואמר קדיש לזכר הקורבנות שנשרפו לאפר באותו יום.

נשיא המדינה ראובן ריבלין בעצרת הפתיחה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה במוזיאון יד ושם בירושלים

הנשיא המשיך וסיפר, בלב הגיהנום הזה כתב זלמן יומן, אותו ייעד לדורות הבאים. את יומנו, שרק חלקים ממנו שרדו, הטמין זלמן בין שרידיה של משרפה מספר שלש, שם התגלה לאחר המלחמה. וכך כתב אלינו משם, ואני מצטט: "בוא אלי, אתה, אזרח העולם החופשי, אתה, שהמוסר האנושי והחוק ערבים לקיומך ולביטחונך. בוא ואספר לך איך רמסו פושעים מודרניים ורוצחים שפלים את מוסר החיים ואת חוקי הקיום השחיתו... קום ידידי, צא מן הארמונות החמימים והשלווים שבהם אתה חוסה, אזור אומץ והתלווה אלי בסיורי על פני יבשת אירופה, שם פרש השטן את שלטונו. בוא אספר לך ואוכיח בעובדות, כיצד השמיד הגזע העליון והמתורבת, עם חלש וחסר מגן, עם שלא הוכשר לפשע, את העם היהודי. היפרד מידידיך ומכריך, כי אחרי ראותך מעשי הזוועה הסדיסטים של עם השדים התרבותי כביכול, ודאי תרצה למחוק את שמך ממשפחת האדם. או אז תתחרט כי ראית אור עולם... תבקש נחמה בין חיות השדה האכזריות..." כך כתב, זלמן, בטרם התבצרו אנשי הזונדרקומנדו, במשרפות, ומרדו חסרי כח, בחיה האנושית. שמונים שנים חלפו מאז פרצה אותה מלחמה, בה תוכננה ובוצעה ההשמדה השיטתית והמחושבת של ששת מיליון אחינו ואחיותינו.

באירופה של שנות השלושים, רבים הרגישו את הקרקע בוערת, את הסכנה קרבה. "אתה מאמין שהדמוקרטיה תנצח?" – שאלה אתי הילסום, נערה יהודיה מהולנד, כשעוד אפשר היה לברוח. אתי נרצחה באושוויץ ב-1943, אך שאלתה נותרה עימנו.

עם תום מלחמת העולם השנייה, בנתה את עצמה אירופה, במיוחד המערבית, כאירופה חדשה. תשליל של אירופה הישנה. אירופה החדשה ראתה את עצמה כמגדלור של דמוקרטיה וליברליות. הקהילה האירופית, שרטטה בפני העולם כולו, אופק של גבולות פתוחים, של שיתוף פעולה, של זכויות אדם ואזרח. אלא שהיום, שמונים שנה מפרוץ מלחמת העולם השנייה, עלינו להישיר מבט למציאות העדכנית. אירופה היום, כמו חלקים בעולם כולו, שוב משנה את פניה.

אירופה היום, שבה להיות רדופה על ידי רוחות הרפאים של העבר. תפיסות של עליונות, טהרנות לאומנית, שנאת זרים, אנטישמיות בוטה ועכורה, משמאל ומימין, מרחפת על פני אירופה. חשוב להבהיר: איננו בשנות השלושים. איננו עומדים על סיפה של שואה שניה, או כל דבר שמתקרב לזה. אבל אי אפשר להתעלם מהאנטישמיות החדשה-ישנה ששבה להרים ראש, כשהיא מתודלקת מגלי הגירה, ממשברים כלכליים, ומאכזבה מן הממסד הפוליטי. מן הימין ועד לשמאל הקיצוני, האנטישמיות מחלחלת ללב ההנהגה האירופית.

בתוך כך, אנו עדים לכמות שיא של מתקפות אנטישמיות בבריטניה ובצרפת; שליש מיהודי אירופה, מצהירים על כך שהם נמנעים מאירועים יהודיים מחשש לחייהם; יש עלייה דרמטית בפשעי שנאה נגד יהודים, בארצות הברית, ושוב, רק בשבת האחרונה, ביום האחרון של חג הפסח; ובמזרח ומערב אירופה אנחנו רואים כיצד תנועות ורעיונות אנטישמיים וגזעניים חוזרים לתחיה ואף מוצאים את מקומם בממשלה ובפרלמנט.

מכובדי. אני לא חושש לנו, למדינת ישראל. העם היהודי שוב לא חלש, הוא לא חסר מגן. מדינת ישראל היא לא רק דמוקרטיה יציבה, אנחנו גם מלאי עוצמה. עוצמה צבאית, מדינית וכלכלית. לעולם נגן על עצמנו בעצמנו, על מדינת ישראל, ונהיה מחויבים לשלומן וביטחונן של הקהילות היהודיות בתפוצות. לצד זה, בעולם כזה - של התעוררות שמאל וימין קיצוני, ופונדמנטליזם אסלאמי, בעלי תפיסות אנטישמיות וגזעניות קשות - בעולם כזה אני מאמין שהמסר שמעבירה מדינת ישראל צריך להיות ברור וחד. לכל מדינה וחברה הזכות הלגיטימית ואף החובה לבחור את מדיניותה ולשמור על זהותה. לא כל מפלגת ימין אירופאית שמאמינה בצורך לרסן הגירה או לשמור על אופייה הייחודי היא אנטישמית או גזענית. ואולם,

כוחות פוליטיים שאנטישמיות וגזענות היא חלק משפתם, מורשתם ורוחם - לעולם אסור שיהיו בעלי בריתנו. בין אם האנטישמיות והגזענות מתחפשות לשיח על הגירה מימין, או לשיח על זכויות אדם משמאל, עלינו להוקיע אותן בכל מקום. היום אין כבר צורך "לשכנע" שאותן מילים מכובסות של שמאל קיצוני אנטי ציוני, לפיו, הדרך היחידה של ישראל להתקיים היא להפסיק להתקיים כמדינה יהודית, הן מופע של אנטישמיות. יותר ויותר גורמים ובעלי בריתנו בעולם רואים ומבינים את זה. אין דבר כזה לאהוב את ישראל ולשנוא יהודים, כפי שאין דבר כזה לאהוב את היהודים ולשנוא את ישראל. הבלוף נחשף והמסכות נקרעו. בעקבות התחזקות כוחות נאו-פשיסטים ואנטי-ישראלים קיצוניים, אנו עלולים למצוא עצמנו במצב שבו בנות ברית חשובות שלנו באירופה יונהגו על ידי ממשלות בהן ישבו גורמים אנטישמיים, או חלילה, אף יונהגו על ידי מנהיגים אנטישמיים. במציאות כזאת במיוחד המסר של מדינת ישראל חייב להיות ברור וחד משמעי. שום אינטרס או שיקולים של ריאל פוליטיק, לא יצדיקו ברית קלון עם קבוצות וגורמים גזעניים, שלא מכירים בעברם ובאחריותם לפשעי השואה.

אם אנחנו לא נדע להיות ברורים וחד משמעיים, כיצד נוכל לדרוש מאומות העולם לשאת באחריות ולחנך את הדור הצעיר שלהם לזיכרון השואה ולקחיה? בעקבות התגברות הקולות האנטישמיים, פניתי באחרונה למנהיגים ברחבי העולם כדי להזמין אותם לועידה בינלאומית שתתקיים כאן ביד ושם בחודש ינואר הקרוב, במלאות 75 שנים לשיחרור מחנה אושוויץ. כאן בירושלים, יחד עם נשיאים וראשי מדינות, נשלב ידיים במאבק הבלתי מתפשר באנטישמיות, בגזענות ובהכחשת שואה.

מכובדי, אנטישמיות מכל סוגיה, גזענות ושנאת האחר, מנוגדים לחלוטין לערכים, לעקרונות ולרוח שמדינת ישראל נוסדה על בסיסם. איננו שוכחים. ואיננו סולחים. העבר שלנו חייב להיות הבסיס לערכים שלנו, למעשים שלנו, ולבריתות שאנו עושים. זו ההיסטוריה והמורשת שלנו, זו גם הבשורה הגדולה של העם היהודי לעולם כולו: חביב אדם שנברא בצלם. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום. אין סתירה בין האהבה לעם, בין אהבתנו ומחויבותנו לעמנו, לבין מחויבותנו לאהבת האדם. חביבין ישראל, חביב אדם שנברא בצלם. זה איננו רק הלקח שלמדנו מההיסטוריה הכאובה שלנו, זה גם שורש השורשים של תורת ישראל ומורשת ישראל. זוהי האמת היהודית, האנושית, היסודית ביותר. וזה גם המזור היחיד לחיה הנוראה שבאדם. החיה אותה תיעד זלמן גראדובסקי ביומניו, מלב גיהנום המשרפות.

אחיותיי ואחיי. שורדי השואה. בכ"ח באייר תש"ד, 1944 נולדה בסלובקיה תינוקת יהודייה. הלידה, התרחשה שבוע לפני חג השבועות, והוריה של התינוקת קראו לה רות. רותי. ארבעה חודשים מאוחר יותר, בחג הסוכות, נשלחה רותי עם אימה ואחיותיה, לאושוויץ-בירנקנאו. כשנזירות ביקשו מאימה לתת להן אותה וכך להציל את חייה, האם סירבה. "אם אני אחיה היא תחיה", "אם אני אמות - גם היא תמות". כך אמרה. רותי התינוקת עברה עם אימה את הסלקציה. הנאצים קעקעו על ידה הזעירה מספר: A 2007038. בחודשים הבאים שרדה רותי כשהיא עטופה במטפחת ראש, מתחת לחולצת האסיר של אימה. רותי לוי שרדה. היא שוחררה יחד עם אימה ב-27 בינואר 1945, בגיל שמונה חודשים. הם עלו לארץ, לעכו. רותי למדה בבית ספר. היא התחתנה. היא הקימה משפחה. יש לה ילדים נכדים ונינים. לצערי, רותי לא יכולה להיות כאן אתנו אבל היא צופה בנו עכשיו עם משפחתה.

"ניצולי ושורדי השואה, כל אחת ואחד מכם הוא נס. סמל לצמיחה של החיים מתוך המוות, לתקווה ולאמונה בחיים ובנצח ישראל, שלנצח יפעמו בנו. יהי זכרם של אחינו ואחיותינו, נצור בלב עמנו מדור לדור, ותהא נשמתם צרורה בצרור החיים", סיים ריבלין את דבריו.

רובי ריבלין יד ושם יום השואה תקיפות אנטישמיות אנטישמיות באירופה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}