הציירת החרדית • סיפור מרתק וגלריה בצידו

כבר בהיותה נערה צעירה נמשכה חוה לאומנות. במשך עשר שנים למדה ברציפות אצל מורה מקצוענית, סיגל רון, המתגוררת כיום בזכרון יעקב ומוכרת את יצירותיה בחו"ל.

במשך שנים ציוריה 'כיכבו' בגלריות פה, בעיר צפת. הם מכילים נשמה, וברובם – תפילה ומצוות, המקומות הקדושים ונופי ארץ ישראל.

משנישאה וכאשר נוספו עוד ועוד ילדים למשפחה (12 כיום, בלעה"ר) הציורים רק הלכו והשתבחו. גם צפת, על סמטאותיה והוד הקדומים שבה, נתנה תמיד השראה ואוירה לציור. במקביל, המשיכה חוה לקבל הדרכה טלפונית ממורתה ובד בבד הוסיפה נופך מודרני ליצירותיה.

כיום – הסגנון המופשט שלה מבטא תכנים ערכיים בהרבה צבע, עוצמה וזרימה.

הציורים האחרונים מבטאים: מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, תקווה ותפילה, והבא בתור – "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים..."

כאשר פתחה חוגי ציור לנערות ונשים, נוכחה לתדהמתה – כי בידיה כשרון אדיר ללמד רישום מהיר ומדויק. על בסיס מה שלמדה, שיכללה את יכולת הרישום ופיתחה שיטה יחודית, שיטת טאובר. ואכן – תלמידותיה מוציאות ציורים ברמה גבוהה כבר בשיעוריהן הראשונים. בין השאר היא גם מלמדת מטעם סמינר 'באר מרים' שבחצור.

פניה – לעתיד – לעשות מהפך בשיטת הוראת הרישום, ובכך – לשנות את מפת האומנות בישראל: כל תלמיד יכול לרשום במהירות, בדיוק ובהצלחה כל ציור שירצה!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!