שירותי בריאות הנפש יעברו מהמדינה לקופות החולים
לאחר שלא הצליחה לאשר את הרפורמה במשך שנים ארוכות, החליטה הממשלה להוציא צו ליישומה ■ כעת מעכב ויכוח בין משרד הבריאות לאוצר על 100 מיליון שקל את פרסום הצו ■ בכיר במשרד הבריאות: הקופות יעתרו לבג"ץ אם התקציב יהיה נמוך מדי
- י' אדר התשע"ב
הרפורמה ההיסטורית בבריאות הנפש קרובה יותר מאי פעם למימושה: ל-TheMarker נודע כי הצו הממשלתי להעברת שירותי בריאות הנפש מאחריות המדינה לקופות החולים כבר מוכן, וכי ויכוח תקציבי על כ-100 מיליון שקל בין הקופות למשרדי הבריאות והאוצר הוא המחסום האחרון בפני פרסומו.
כפי שפורסם לפני כמה שבועות, לאחר סחבת של יותר מ-17 שנה ביישום הרפורמה בבריאות הנפש, ונוכח עתירה לבג"ץ להחלת הרפורמה, הוחלט במשרדי הבריאות והאוצר לעקוף את הליך החקיקה. המשרדים החליטו לקדם את הרפורמה באמצעות הוצאת צו ממשלתי.
בשבוע שעבר ביקשה המדינה מבג"ץ ארכה של חודשיים, עד ראשית מאי, ודיווחה כי "משרדי הבריאות והאוצר מבצעים עבודת מטה אינטנסיבית שעיקרה בחינת כל ההיבטים של העברת שירותי בריאות הנפש לאחריות קופות החולים באמצעות צו". המדינה הודיעה כי בשל מורכבותן של הסוגיות הכרוכות בביצוע הרפורמה בצו נדרש פרק זמן של חודש להשלמת העבודה וקבלת החלטה.
ממשרד הבריאות נמסר: "הצעדים מתקדמים מאוד, התקציב כמעט סוכם לחלוטין. סגן השר יעקב ליצמן והמנכ"ל נחושים להעביר את הרפורמה בצו. יש סיכוי שתוגש החלטה לממשלה כבר בשבועות הקרובים".
לדברי בכיר במשרד הבריאות, הפער בין עמדות קופות החולים למשרדי הבריאות והאוצר מסתכם בכ-100 מיליון שקל: הקופות סבורות כי כדי לקבל לידיהן את השירות ולבצע אותו כהלכה נדרשים 400 מיליון שקל בשנה, ואילו המדינה מוכנה להקציב כ-300 מיליון שקל בלבד.
"הקופות מעוניינות ברפורמה אך מתנגדות להעברת הצו בלי תקצוב ראוי", אומר הבכיר. "אם הממשלה תחליט בכל זאת להעביר את הצו בתקציב הנמוך, הן עשויות לעתור לבג"ץ". לדבריו, "זה בעייתי מאוד להתחיל רפורמה בתחום כל כך חשוב ורגיש שכבר שנים סובל מהזנחה - בלי תקצוב ראוי".
הרעיון להעביר את הרפורמה בצו, ולא בהליך חקיקה רגיל, עלה בעקבות התערבות בג"ץ שהורה למדינה להשיב כיצד היא מתכוונת לקדם את הרפורמה. שופטי בג"ץ אליעזר ריבלין, אליקים רובינשטיין ועוזי פוגלמן הבהירו למדינה כי היא אינה יכולה להתעלם מצו על תנאי, התלוי ועומד נגדה כבר מ-2005 ומורה לה לפעול לאלתר לקידום הרפורמה, וכן מהחלטות הממשלה עצמה לאורך השנים לקדם את הרפורמה.
מלבד הסכום בן מאות מיליוני השקלים שתקצה המדינה לרפורמה יובטח גם מנגנון עדכון תקציבי (כפי שקיים כיום בקופות, אך לא בתקציבי המשרד), שמשמעותו תוספת של עוד עשרות מיליוני שקלים בשנה.
הדיון בבג"ץ נערך כחלק מעתירה שהגישו ב-2005 שישה עותרים - ארגון בזכות; עמותת עוצמה - פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש; צביאל ודליה רופא, המייצגים מטופלים; שר הבריאות לשעבר נסים דהאן; וחברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי, שעמדה מאחורי קידום ויישום חוק שיקום נכי נפש בקהילה. העותרים דרשו לקדם את יישום הרפורמה.
פרופ' אלי שמיר, יו"ר עמותת עוצמה אמר בעניין: "אסור לממשלה להיכשל פעם נוספת בביצוע החלטתה למזג את שירותי בריאות הנפש והגוף תחת קורת גג אחת של קופות החולים. הפיגור ביישום הרפורמה, הנמשך שנים רבות, גובה מחיר כבד בבריאות ובחיי אדם. אנו משוכנעים כי העברת השירותים בצו תחיש את קבלת החקיקה בכנסת. כך תובטח זכאות האזרחים לסל בריאות הוגן ותנאים להצלחת המהלך לטווח ארוך".
כפי שפורסם לפני כמה שבועות, לאחר סחבת של יותר מ-17 שנה ביישום הרפורמה בבריאות הנפש, ונוכח עתירה לבג"ץ להחלת הרפורמה, הוחלט במשרדי הבריאות והאוצר לעקוף את הליך החקיקה. המשרדים החליטו לקדם את הרפורמה באמצעות הוצאת צו ממשלתי.
בשבוע שעבר ביקשה המדינה מבג"ץ ארכה של חודשיים, עד ראשית מאי, ודיווחה כי "משרדי הבריאות והאוצר מבצעים עבודת מטה אינטנסיבית שעיקרה בחינת כל ההיבטים של העברת שירותי בריאות הנפש לאחריות קופות החולים באמצעות צו". המדינה הודיעה כי בשל מורכבותן של הסוגיות הכרוכות בביצוע הרפורמה בצו נדרש פרק זמן של חודש להשלמת העבודה וקבלת החלטה.
ממשרד הבריאות נמסר: "הצעדים מתקדמים מאוד, התקציב כמעט סוכם לחלוטין. סגן השר יעקב ליצמן והמנכ"ל נחושים להעביר את הרפורמה בצו. יש סיכוי שתוגש החלטה לממשלה כבר בשבועות הקרובים".
לדברי בכיר במשרד הבריאות, הפער בין עמדות קופות החולים למשרדי הבריאות והאוצר מסתכם בכ-100 מיליון שקל: הקופות סבורות כי כדי לקבל לידיהן את השירות ולבצע אותו כהלכה נדרשים 400 מיליון שקל בשנה, ואילו המדינה מוכנה להקציב כ-300 מיליון שקל בלבד.
"הקופות מעוניינות ברפורמה אך מתנגדות להעברת הצו בלי תקצוב ראוי", אומר הבכיר. "אם הממשלה תחליט בכל זאת להעביר את הצו בתקציב הנמוך, הן עשויות לעתור לבג"ץ". לדבריו, "זה בעייתי מאוד להתחיל רפורמה בתחום כל כך חשוב ורגיש שכבר שנים סובל מהזנחה - בלי תקצוב ראוי".
הרעיון להעביר את הרפורמה בצו, ולא בהליך חקיקה רגיל, עלה בעקבות התערבות בג"ץ שהורה למדינה להשיב כיצד היא מתכוונת לקדם את הרפורמה. שופטי בג"ץ אליעזר ריבלין, אליקים רובינשטיין ועוזי פוגלמן הבהירו למדינה כי היא אינה יכולה להתעלם מצו על תנאי, התלוי ועומד נגדה כבר מ-2005 ומורה לה לפעול לאלתר לקידום הרפורמה, וכן מהחלטות הממשלה עצמה לאורך השנים לקדם את הרפורמה.
מלבד הסכום בן מאות מיליוני השקלים שתקצה המדינה לרפורמה יובטח גם מנגנון עדכון תקציבי (כפי שקיים כיום בקופות, אך לא בתקציבי המשרד), שמשמעותו תוספת של עוד עשרות מיליוני שקלים בשנה.
הדיון בבג"ץ נערך כחלק מעתירה שהגישו ב-2005 שישה עותרים - ארגון בזכות; עמותת עוצמה - פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש; צביאל ודליה רופא, המייצגים מטופלים; שר הבריאות לשעבר נסים דהאן; וחברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי, שעמדה מאחורי קידום ויישום חוק שיקום נכי נפש בקהילה. העותרים דרשו לקדם את יישום הרפורמה.
פרופ' אלי שמיר, יו"ר עמותת עוצמה אמר בעניין: "אסור לממשלה להיכשל פעם נוספת בביצוע החלטתה למזג את שירותי בריאות הנפש והגוף תחת קורת גג אחת של קופות החולים. הפיגור ביישום הרפורמה, הנמשך שנים רבות, גובה מחיר כבד בבריאות ובחיי אדם. אנו משוכנעים כי העברת השירותים בצו תחיש את קבלת החקיקה בכנסת. כך תובטח זכאות האזרחים לסל בריאות הוגן ותנאים להצלחת המהלך לטווח ארוך".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות