המכתב ששבר לי את הלב בגיל 15 התגלה כניתוח אישיות מבריק

15  שנה חלפו כבר מאז שקיבלתי את המכתב הכי בוטה ומעליב בחיי. 3 דפים צפופים, כתובים בכתב יד יפהפה ודוגרי של חברתי הטובה ביותר, בו היא מסבירה לי למה היא מנתקת את הקשר בינינו בבת אחת.

לא היו לזה תקדימים, היא לא הסבירה את עצמה, היא פשוט פגשה אותי במסדרון של התיכון ודחפה לי ליד ערימה צפופה של דפים ואמרה: "תקראי, ואחר כך תחזירי לי". 

מעולם לא החזרתי. 

בסוף המכתב כתוב שהיא מנתקת באופן מוחלט את הקשר. ככה, בבת אחת. ביום בהיר של אמצע אייר.

הבסט פרינד לקחה איתה את כל הסודות שלי, את הפחדים שלי, את החוויות שלנו יחד, את השעות והלילות וברגע נעלמה. 

הייתי אבודה.

המכתב הזה היה סמל לדבר הכי נורא עבורי, ופלא שהוא שרד את התקופה הזו ושלא קרעתי אותו, הטבעתי בדמעותיי או שרפתי ופיזרתי את האפר על פני המים.

הדברים שהיא כתבה היו רצף האשמות על האישיות שלי. על כמה שאני בלתי נסבלת, לא היה בו דבר אחד טוב לרפואה... שנאתי את עצמי ושנאתי אותה שנתנה לי לחשוב אפילו יום אחד שאהבה אותי. מיותר לציין שלא קראתי אותו שוב מעולם.

אתמול ניקיתי לפסח בפעם ה- ???????? מי סופר?

ובקופסת קרטון של איקאה, מעל הארון, נחו מזכרות מימי התיכון. ושם, נח לו המכתב שלא זכרתי אפילו ממי הוא ומה תוכנו.

כשפתחתי אותו הייתה בו אמת. אמת כל כך יפה, ניתוח מעמיק ושקוף ללא מסיכות של מי שאני ומה שעלי לתקן, ששום קאוצ'רית באלף פגישות לא הייתה מסוגלת לנתח. 

קראתי אותו בשקיקה, מה שהיה רלוונטי אז, רלוונטי גם היום. עבודת המידות הזו תלווה אותי עד שאעזוב את האדמה.

קראתי את המכתב הזה בכזו אהבה אין סופית, בהוקרה. בהוקרה לנפש של הנערה שאולי לא ידעה איך מסבירים לי את זה כשהייתי בת 15, אבל נתנה לי מתנה כל כך יפה בערב פסח 2019.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!