פייגלין: מה קרה לסקרים שניבאו 8 מנדטים?

מפלגת זהות של משה פייגלין שבה תלו תקוות להפתעת הבחירות, הפתיעה את הסוקרים כשלפי תוצאות ספירת הקולות לא עברה את רף אחוז החסימה. פייגלין פרסם הבוקר פוסט וניסה להסביר את הסיבה לכישלון.

פייגלין פתח את הפוסט: "רבות עוד ייכתב על שהתחולל בארצנו בבחירות 2019, אך מה שאותי ריגש יותר מכל היו עשרות הישראלים שירדו לפני שנים מן הארץ, ואשר טרחו ובאו לביקור מולדת בכדי להצביע זהות. הם עזבו בגלל השיעבוד והם היו חייבים לעצמם את המהלך הקטן הזה שעשוי היה להחזיר להם את המדינה שלהם - ואותם להשיב אל המדינה".

"עדיין קשה לדעת בוודאות מה תהיה התוצאה הסופית, קולות החיילים טרם נספרו. אבל השאלה אם זהות תיכנס או לא, נדחקת מפני שאלה גדולה הרבה יותר - מה קרה לבשורת החירות הגדולה? לאן נעלמה הרוח הגדולה שכבשה בסערה דור שלם בהתלהבות ששום מפלגה לא הצליחה לייצר? היכן האלפים ששרו בעיניים דומעות בהאנגר 11? מה קרה לסקרים שכבר ניבאו 8 מנדטים?".

כשנשאלתי במהלך הקמפיין כיצד זה מתחברים בזהות, כוחות מגוונים כ"כ, הסברתי שהגורם המאחד זו השאיפה לחירות, הרצון להוציא לנו את המדינה מהוורידים. הוספתי ואמרתי שגם אני עוד לא חש שאני מבין לגמרי את התופעה.
רק ביממה האחרונה, כשהודיעו ש"ס, כולנו ויהדות התורה, כי לא ישבו בקואליציה עם זהות, הבנתי יותר לעומקה, את בשורתי שלי.

מה לעזאזל הקשר בין כולנו, ש"ס ואגודה? מה הוא המכנה המשותף ביניהן נגד זהות, מכנה משותף שגדול הרבה יותר מן ההבדלים המגזריים והאידאולוגיים ביניהם.

ומה הקשר בין שלושת המפלגות הללו, לבית היהודי האיחוד הלאומי ורבני יש"ע שניהלו קמפיין שיטנה נגד זהות (במקום נגד הימין החדש שבגד בהם).

ומה הקשר בין כל אלה למר"צ, ולהארץ, ולתקשורת הוותיקה, ולרבקה מיכאלי ולגילה אלמגור ולכל השמאל הישן והשבע שתקף את זהות כמו שרק הוא יודע.

ומה המכנה המשותף בין כל אלה, למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, שבניגוד מוחלט לחוק, הרשה לעצמו לתקוף גם הוא את זהות?

ממה כ"כ פחדו כולם כולם? מכל המפלגות והממסדים? האמונות והזרמים?

האם היתה כאן איזו אידאולוגיה גזענית? לאומנית קיצונית?

הרי זהות עסקה בעניני כלכלה, חינוך, הפרדת דת ומדינה, לגליזציה - מסכימים או לא מסכימים זה דבר אחד, אבל מתקפה ארסית שמשלבת את כל שיטות הפייק והדה לגיטימציה האפשריות, מתקפה מצדם של אולי כל הממסדים ומעגלי הכח בישראל - מתקפה כזו חייבת שתהיה לה סיבת עומק רצינית מאוד.

החברה הישראלית בנויה ממספר רב של מגזרים, שבטים, עדות, אמונות - יש הרבה מאוד חומות שמפרידות ביננו. לכל מגזר כזה יש את מנהיגיו. אחת לארבע שנים מסיתים המנהיגים את קבוצתם כנגד הקבוצות השכנות.
עיקר הקמפיינים יאמרו תמיד 'זה או אנחנו או הם'.

עם היוודע תוצאות הבחירות משורטטים מחדש גבולות החלוקה...שבין המפלגות, וראשי הקבוצות חולקים בשלל. מי יקבל מה מתוך בזיזת הציבור הרחב. כך נשמר כוחם של הממסדים המייצגים, באמצעות השנאת הציבור זה על זה.

ככה זה עובד כבר 70 שנה. הפרד ומשול, הפרד ובזוז...

באה זהות ואיימה על כל השיטה.

היא אמרה לחרדי הצעיר - אתה לא חייב לשנוא את החילוני ולהצביע אגודה כדי לקבל תקציבים לישיבות, ממילא תקבל שובר חינוך כמו כל אזרח.

היא אמרה לחילוני הצעיר, אתה לא חייב לשנוא את החרדי ולהצביע מר"צ כדי שאם תרצה, תוכל להינשא בארץ בדרכך, כי ממילא הפרדנו דת ומדינה.

היא אמרה לזוג הצעיר, אינך חייב לשנוא את הטייקון שמוכר לך גבינת קוטג' ישראלית במחיר גדול יותר מאותו מוצר בדיוק בניו יורק... כי המדינה כבר לא מסדרת לטייקון מכסי מגן אלא חושפת
אותו לתחרות כך שאתה ממילא משלם כאן מחיר אירופאי ואמריקני עבור אותם מוצרי המזון.

והיא אמרה לנזקק, אינך חייב לשנוא את הביטוח הלאומי, כי אתה יכול לרכוש, אם תרצה, את אותו ביטוח, גם בשוק הפרטי.

כך בעוד ועוד תחומים, ביטלה זהות את הצורך לשנוא אחד את השני, ולהילחם האחד נגד השני בדרך אל כוחה של המדינה לכפות את גחמותינו האחד על השני.

כי המדינה שייכת לנו, ולא אנחנו משועבדים למדינה באמצעות הממסדים שמתיימרים כביכול לייצג אותנו ולפעול למעננו.

ממילא מצאה עצמה זהות מאיימת על כל המפלגות והממסדים.

זהות איימה להחליף את השיטה.

לכן כולם התאחדו נגדה בקמפיין חיסול ממוקד ומפואר שככל הנראה הצליח לבסוף לערער ולכרסם ברבים מבוחריה.

אבל בשורת החירות יצאה לדרך. דור שלם נחשף אליה ואין לנו שום זכות לכבות את הלהבה הזו.

ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

תהיה התוצאה הסופית אשר תהיה - זהות תמשיך ותבשר לציבור הישראלי את בשורת החירות.

אנחנו מכבדים את כל הדמויות החדשות והוותיקות בכנסת. אך לא מוצאים שם בשורה חדשה לשינוי כל שהוא, לא חברתית, לא כלכלית ובוודאי שלא ביטחונית ומדינית.

אין לה להנהגה שנבחרה שום קצה חוט להתמודדות עם האתגרים המרכזיים העומדים לפתחה של ישראל. בחירות 2019 יתבררו במהירות כמשחק סכום אפס.

"אין לי ואין לכם את הפרווילגיה ללכת הביתה. וכל עוד איננו עושים זאת, אף לא גרם אחד ממאמץ האדירים שלנו היה לשווא", סיים פייגלין.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!