כשהרבי הקדוש מבעלזא התבטא: הבחירות היא מצווה

סערת הבחירות והקנאים: בעקבות שמועות על כביכול שתמלמידיו של המהר"א מבעלזא זיע"א הורו שלא להצביע ב'קול בעלזא' מביאים את שיחתם של המשבקי"ם לבית בעלזא המספרים את דעתו של הרבי הקדוש. 

בביתו המיתולוגי בן שני החדרים של הדומ"ץ הגה"צ רבי אהרן מרדכי רוטנר, בבתי ווארשא, נכנסו שני רעיו, רבי מרדכי וובר שליט"א ורבי יצחק לנדאו אשר שלשתם ביחד, זכו לשמש בקודש פנימה והיכנס חדר לפנים מחדר, בצל קודש הקדשים, מררבי אהרן מבעלזא זי"ע.

השלושה, אשר שיגם ושיחם בקודים של "שטוב מענטשן" (אנשי הבית) הנודעים רק להם. זר לא יבין זאת. גם חסיד בעלזא מהשורה, יקלוט בקושי את מה שהם מדברים. אך הכל יודעים כי עדים נאמנים הם. הפעם יצאו מגדרם, לספר ברבים ממה שהם ראו במו עיניהם, בנוגע לענין הבחירות.

המשב"ק רבי מרדכי'לע וובר: כמדומה שהבחירות זהו הנושא היחידי שמרן התבטא עליו בחריפות כזו, כאן באר"י, לאחר שנות השואה האיומה. לא היה ענין נוסף, שמרן יצא מגדרו כל כך בעדו. מעולם לא נשמע דברים חריפים כאלו, כמו צריך לפייס אותי... זולת בנושא זה (לאחר שנשמעו דברים נגד דעתו הק' בעניין הבחירות). השניים מהנהנים בראשם בהסכמה וד"ל.

רבי מרדכי'לע: הנה סיפור שנמנעתי עד כה מלספרו, אבל היום לכורח השעה, אספרו: היה יהודי אחד (שם המשפחה שמור במערכת), ממוצא גליציאי, קנאי אדוק, והיה איש ידוע. הוא הגיע מול ביתו של מרן זי"ע ביחד עם עוד כמה בחורים ואברכים, ועמד במרפסת, וצעק, אסור ללכת לבחירות. מרן ישב ספון בחדרו כדרכו בקודש.

כשנכנסתי פנימה, שאלני מרן זי"ע, מי צועק שם בחוץ. נעניתי וספרתי לו מה שהוא זועק כנגד ההליכה לבחירות. או אז אמר לו מרן זי"ע בזה הלשון: "איך מוז דיר שוין זאגן, ער האט אויף אונז גארנישט קיין דעות".... (מחובתי לומר לך כבר: אין לו דעה עלינו.)

ישנם כיום אנשים בחוגים רבים, שנוקטים בשיטת שב ואל תעשה. מובטחני, כי אנו ששמענו וראינו את דעת מרן הבעלזער רב זיע"א ואיך התייחס לנושא הבחירות, ישנו דעתם בלי ספק. (כמובן מבלי לפגוע באף אחד, חלילה וחס, שאין זו דרכנו כלל).

רבי אהרן מרדכי: גם בימים ההם היו כאלה שחשבו שב ואל תעשה. אנו, ששמענו, יכולים להעיד ולומר שמרן זיע"א ציווה ללכת ולהצביע. המצב כפי שהוא כיום, לא היה אף פעם, גזירת גיוס בני הישיבות. גם ראש הממשלה הראשון, ידע לכבד את הדת, ולא עלה בדעתו לגזור גזירות כאלו.

רבי אהרן מרדכי רוטנר: גם הטשיבינער רב זצ"ל, הלך בעצמו להצביע בבחירות. אמרו שהוא לא ילך אבל הוא כן הלך.

מוסיף רבי מרדכי ומספר ששמע בעצמו מאת  הגה”ח הפוסק המפורסם רבי יצחק פלקסר ר”י שפת אמת זצ”ל שהטשיבינער רב הלך בעצמו להצביע.

שאלה: האם מרן זיע"א נימק פעם מדוע צריך להשתתף בבחירות?

רבי אהרן מרדכי רוטנר: כשה'רב' זכרונו לברכה אמר לא היתה שאלה כלל. אמרו גם שהרבי (הגרי"צ דושינסקי זצ"ל) נגד הבחירות והבריסקער רב נגד הבחירות. הרב דושינסקי זצ"ל (רבי אהרן מרדכי היה תלמיד הרב דושינסקי) אמר כבר בחורף עוד לפני שדברו על הבחירות שעכשיו זה כבר לא "הועד הלאומי", אלא "רעגירונג" (ממשלה) וצריך להשתתף בבחירות. אבל הוא נסתלק ממש לפני הבחירות.

ר' מרדכי מעיד, כי שמע מבנו של רבי יהודה בלוי (פאג"י) שכשקמה המדינה, ידעו שיהיו בחירות וכבר היה הסכם שהרב דושינסקי, יתמוך בפאג"י, אלא, שההשגחה העליונה סיבבה, (הרב דושינסקי נסתלק בערב סוכות תש"ט) בטרם חתמו על כרוז למען הבחירות שהתקיימו במרחשון תש"ט.

אחד הנוכחים מוסיף עובדא היסטורית שהתפרסמה בעיתון "המבשר", כי כבר בשנת תרצ"ה, הורה הרב דושינסקי לבחור למען רשימת אגודת ישראל שהלכה אז עם הועד הלאומי לעיריית ירושלים.

שאלה: מי שמע את מרן זיע"א אומר: ב"ה שאין לי חרטה על הבחירות?

ר' מרדכי: גם  לי אמר מרן זיע"א. גם אחרים שמעו. מרן זי"ע אמר לי פעם, בתקופת הבחירות: מקובלני מאבי זצ"ל, כי דבר שאיני מתחרט עליו הריהו סימן הגון כי טוב עשיתי. וסיים מרן זי"ע, ברוך השם, איני מתחרט לרגע על החלטה הזה בנוגע לבחירות.

המשבקי"ם, משוחחים ביניהם, אודות הביקור של הגה"ק מסטאמר זצ"ל אצל מרן מהר"א זי"ע בענין הבחירות. (אין כאן המקום לפרט)

רבי אהרן מרדכי: הוציאו שם שהבריסקער רב אסר הבחירות... כי הבריסקער רב זצ"ל התנגד לשותפות עם פא"י. אבל לא אסר את הבחירות.

רבי יצחק לנדא: בפעם הראשונה בתש"ט הרי הלכו בחזית דתית עם פא"י ומזרחי. הבריסקער רב התנגד לחזית דתית. ולכן אמרו שהרבנים אסרו הבחירות אבל זה אינו נכון. כל הגדולים: הגה"ק מטשעבין, החזון איש, הבריסקער רב ועוד חייבו להצביע בבחירות.

בענין הבריסקער רב, מספר רבי מרדכי, עובדא ששמע מראש ישיבת בעלזא הגה”צ רבי שמואל רוזנגרטן שליט”א אודות הבריסקער רב זצ”ל שהתארח פעם בשווייץ בבית דודו הרב וועלוול רוזנגרטן שהיה ליטאי והתגורר בשוויץ. כשחזר האדמו”ר בעל ה’דברי יואל’ מסאטמאר מביקור בארץ ישראל נכנס לביקור אצל הבריסקער רב וסיפר לו כי הוא רוצה להוציא כרוז לאסור את ההשתתפות בבחירות, ומבקש ממעלת כבודו שיצרף את חתימתו, ענה לו הבריסקער רב: "סאטמע’ר רב לפני שאתם מבקשים אותי להצטרף לכרוז, תשאלו אותי אם אני אוסר את הבחירות. אני אוחז שאין איסור בדבר כלל".

רבי אהרן מרדכי: מה שהפריע לבריסקער רב היה השותפות עם פא"י אבל לא אסר את הבחירות לאגודה.

רבי מרדכי וובר: בתש"ט היתה חזית דתית. בתשי"ב אגודה הלכה לבד.

רבי יצחק לנדא: מרן זי"ע קרא והורה להצביע, ל-איטשע מאיר'ס אגודה, ...

רבי אהרן מרדכי: מהמזרחי לא מדברים כלל.

רבי מרדכי: לאגודה היו שלושה מנדטים ולפא"י שניים. לאחר הבחירות בא רבי יצחק מאיר לוין ז"ל יחד עם הבראשובער רב, והגיע לומר ייש"כ למרן זי"ע, שהיה היחיד שתמך באגודה ואחריו באו כולם.

רבי אהרן מרדכי: מרן זיע"א אמר להצביע לאגודה לכן צריך לתמוך בהם. ואין שאלה כלל לגבי אחרים. גם המזרחי הגיע לבקש, בתור הכרת הטוב, על סיועם בהצלה, שמרן יעמוד בצד ולא יורה להצביע לאגודה. אבל מרן זיע"א אמר: מה לעשות ואתם נגד התורה. כך ברור וחד משמעי: "וואס זאל איך טוהן עטס זענט קעגן די תורה".

רבי יצחק לנדאו: מספר ר' יוסף, חסיד סאטמר-קוסון, שמרן זי"ע אמר לו, כי יש לתמוך באגודה כאן בארץ ישראל, כמו שהיו תומכים בקהילות האורתודוקסיות באונגערן.

רבי מרדכי: גם אני שמעתי זאת.

רבי אהרן מרדכי: היה מי ששלח שלשה מכתבים למרן זיע"א בענין הבחירות ור' שלום פויגל נכנס והעביר את השאלה למה תומכים באגודה.

אמר מרן זיע"א: א פלא שהיימישער איד פרעגט... תענה לו שאבי ז"ל לא התנגד לאגודה. הוא אמר שאצלנו זה לא חסר. אבל כאן צריך את זה.

רבי יצחק לנדאו: במעמד הכנסייה הגדולה בארץ שלח מרן זי"ע כנציג את החסיד ר' שמחה'לע מונד לברך. עמדתי שם כשמרן זי"ע מסר לו דבריו ואת ברכתו למעמד זה. ר' שלום שאל "ברכה לאגודה"? וכה אמר לו מרן: גם אבי ז"ל שלח ברכה לכנסיה הגדולה בחוץ לארץ.

ומוסיף רבי מרדכי, כי גם לפני כן היה בוועידת אגודת ישראל. ואז היה השליח של מרן זי"ע, ר' חיים פרידמן, ומרן אמר לו לברך.

רבי אהרן מרדכי: היתה פעם משלחת בראשות רבי זאב וועלול (מינצברג) ואולי הבראשובער רב, ורצו להקים את הקהילות הנפרדות. אמר מרן זיע"א: בארץ ישראל, האגודה כמו האורטודקסי בהונגריה.

רבי מרדכי: זו היתה משלחת שהגיעה אל מרן זי"ע, והייתי (ר' מרדכי) שם בבית, ביניהם, בראשוב רב, טשאבער רב ועוד, ומרן הושיב את קינסטליכער ו וויניגער. ומרן הושיבם כמעט ברוחב השולחן. הם בקשו להקים קהילה אורטודוקסית. ואמר: כאן באר"י אגודה הוא כמו הקהילות בהונגריה ולכן אינני יכול להצטרף.

ר' מרדכי: הרב היה לוחם למען הבחירות לאגודה.

רבי אהרן מרדכי: הרי הרב שלח אותנו. את המשמשים את כולם. הוא לא לקח קויטלעך ביום הבחירות. "לכו להצביע" - אמר.

רבי יצחק לנדא: מרן זי"ע שלח אותנו ללכת לבחירות, ואת ר' שלום לתל אביב.

מספר רבי מרדכי, מה שהיה ביום הבחירות: בשנת תשי"ב, מרן שלח את הגבאים, ר' שלום פויגל, ואת הרבנית לת"א, כדי לבחור, שהם היו תושבי ת"א. ורק אני נשארתי לבד בבית מרן זי"ע. אמר לי מרן זיע"א: "האמת היא שמאד קשה היה לשלוח את כל הגבאים. אבל לא היתה לי ברירה, כי הבחירות היא מצווה כה גדולה. תוך שהוא מניף שתי ידיו הקדושות ואומר "אזא גרויסע מצווה"! בחרדת קודש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!