חברת החשמל: אם לא נגייס 3 מיליארד שקל - נקרוס

החרפת משבר הגז מעמידה איום מיידי על יציבותה הפיננסית של חברת החשמל: ל-TheMarker נודע כי החברה הודיעה שלשום לממשלה שהיא צופה גירעון תזרימי נוסף של 2.8-3.8 מיליארד שקל בחודשיים הקרובים בלבד.

זאת, בעקבות הפחתה נוספת באספקת הגז למשק ממאגר ים תטיס שמול חופי אשקלון. לטענת החברה, מפעילת קידוח ים תטיס, נובל אנרג'י האמריקנית, הודיעה לה כי החל מהיום תצמצם את אספקת הגז למשק עד כדי שליש בלבד מהכמות החוזית שעליה חתמו הצדדים.

עקב כך תידרש החברה לרכוש באופן מיידי כמויות נוספות של סולר מוקדם מכפי שחזתה. בחברה טוענים כי הפחתה זו של הגז לא שוקללה בחישוב שביצעו בחודשים האחרונים משרדי הממשלה ורשות החשמל, ושלפיו גובשה עבור החברה תוכנית גיוסי הון בסך כולל של כ-5 מיליארד שקל החל ביוני.

מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן פנה שלשום למשרדי הממשלה בבקשה שיסייעו במציאת פתרונות תזרימיים דחופים עבור רכש הסולר הנוסף. זאת, בין היתר, באמצעות העמדת ערבויות מדינה נוספות להנפקת חירום של איגרות חוב שמתכננת החברה באפריל.

האוצר הסכים לפני כחודש להעמיד ערבויות מדינה לגיוסי החברה הקרובים. זאת, לצד ייקור החשמל ב-13.4% בשלוש השנים הקרובות - שיחל כבר החודש בהעלאה של 6.6% לפחות בתעריף. הסכמות אלה פורסמו בסוף ינואר לשימוע ציבורי שהסתיים בימים האחרונים. ואולם אלה הותנו בשורת תנאים שגיבשו מנכ"ל משרד האוצר דורון כהן ויו"ר רשות החשמל אורית פרקש הכהן.

ההתניה העיקרית היתה שהנפקת האג"ח תהיה ציבורית, ולכן תחויב חברת החשמל להגיש תשקיף לבורסה לניירות ערך עד יוני, ולצאת בהנפקה בחלוף חודש. בנוסף, נקבע כי הערבות תינתן רק לצורך סיוע לרכש הדלקים העודף, וכי החברה תחויב להפקיד את הכספים שתגייס בחשבון ייעודי, שיפוקח בידי נאמן מטעם הרשות. זאת, לצד החלק היחסי שתקבל חברת החשמל מייקור החשמל, המיועד לכיסוי רכש הדלקים החליפיים לגז. בגין הערבות תיגבה מהחברה עמלה שתיקבע בידי האוצר.

כמו כן, חויבה חברת החשמל לצאת לגיוס עצמאי נוסף, שאותו ביצעה בפברואר לאחר שהנפיקה בחו"ל אג"ח למשקיעים מוסדיים בהיקף 500 מיליון דולר. זאת, לאחר שנכשלה בהרחבת סדרת האג"ח חשמל 22, משום שמחזיקיה דרשו ערבויות מדינה כתנאי להסכמתם להרחבה.

התנאים הבעייתיים יותר מבחינתה של חברת החשמל היו אלה שנגעו בהתייעלות. במסמך ההתניות שפירסמה רשות החשמל צוין כי העמדת ערבויות מדינה תותנה בצעדי התייעלות בסך 400 מיליון שקל לפחות - וכן בשחרור מיידי של 550 מיליון שקל מחשבון הנאמנות שמחזיקה החברה עבור הבטחת הטבות החשמל חינם והשי לחגים של עובדי חברת החשמל.

בחשבון זה נצברו עד כה 2.1 מיליארד שקל - מבלי שהפקדות אלה הוכרו בידי רשות החשמל. במקביל, בוחן בימים אלה משרד המשפטים את האפשרות לחייב את החברה בהחזרת כלל הסכום המופקד לקופתה. בחברת החשמל מתנגדים לכמה מההתניות - ובראשן לשחרור הכספים מחשבון הנאמנות ולהפקדת הכספים בחשבון ייעודי מפוקח. זאת, לצד טענות צפויות בנוגע לצורך בייקור מהותי יותר של החשמל.

עלות רכש הסולר תגיע ל-7 מיליארד שקל

מנגנון הפריסה של ייקור תעריף החשמל וגובה ערבויות המדינה שנדונות בין אגף החשב הכללי באוצר לחברת החשמל התבססו על ההנחה שמאגר ים תטיס ימשיך באספקת גז סדירה למשק, לפחות עד למיצויו הצפוי בסוף 2013 (ותוך התעלמות מהגז המצרי המושבת תכופות). עלויות השימוש בסולר ומזוט, במקום בגז טבעי, הוערכו בידי רשות החשמל בסכום של 5.7 מיליארד שקל בסך הכל: 1.6 מיליארד ב-2011 ו-4.1 מיליארד ב-2012.

אלא שחישובים אלה התבררו כבר במהלך השימוע כלוקים בחסר. כעת טוענת חברת החשמל כי העלות העודפת של רכש הדלקים ב-2012 עשויה להגיע ל-7 מיליארד שקל לפחות.

כפי שנחשף ב-TheMarker, שמונה שנים לאחר שהחל להזרים גז טבעי למשק הישראלי, הגיע מאגר הגז מארי B לסוף דרכו. שותפות ים תטיס של נובל וקבוצת דלק הפסיקה את שאיבת הגז בשמונה מבין עשר בארות שנקדחו במאגר בעקבות קריסת בארות שהתמלאו במים שהביאה לצמצום האספקה ולהקדמת מועד השאיבה האחרון מהמאגר.

בהוראת משרד האנרגיה הופחתה השאיבה גם בשתי הבארות הנותרות, משום שבקצב השאיבה הנוכחי היה הגז במאגר אוזל בתוך שבועות ספורים. קצב שאיבת הגז מהמאגר הופחת בעקבות ההוראה ארבע פעמים מתחילת השנה. זאת, כדי לפרוס ככל הניתן את הזרמת הגז מהמאגר למשק, כך שניתן יהיה להגביר בחזרה את השאיבה בחודשי הקיץ, שבהם צריכת החשמל במשק מגיעה לשיאה.

לפיכך, לאחר שאספקת הגז מהמאגר כבר הופחתה בחצי השנה האחרונה מ-660 אלף קוב לשעה ל-300 אלף קוב לשעה בלבד, תופחת החל מהיום השאיבה ל-150 אלף קוב לשעה בלבד - ותשלים ירידה של כ-78% באספקה. ביולי תוגבר השאיבה חזרה ל-350 אלף קוב בשעה, ובאוגוסט-ספטמבר היא תועלה ל-450 אלף קוב בשעה. לאחר הקיץ, תופחת חזרה אספקת הגז לכמות מינימלית, עד לדעיכה הסופית של הגז במאגר. בינתיים נשענת חברת החשמל על ייצור חשמל בסולר ובמזוט בשיעור של כ-58% (3,500 מגה-ואט), כשרק 2,500 מגה-ואט מיוצרים על בסיס גז טבעי.

כדי לצלוח את חודשי הקיץ הורה בשנה האחרונה משרד האנרגיה לשותפות ים תטיס של נובל (47%) וקבוצת דלק (53%) לפתח את מאגרי הלוויין של מארי B, אם כי באיחור ניכר. מדובר במאגר נועה הממוקם מזרחית למארי B, שבו 1.2 מיליארד מ"ק גז טבעי. מאגר זה, שהתגלה כבר בשנת 2000, לא פותח במשך שנים בטענה להיעדר כדאיות כלכלית. רק ב-2011 הורה שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, לנובל ולדלק לפתחו - ובממשלה מקווים כי הוא יוכל לספק גז למשק החל באוגוסט.

ביולי יחלו השותפות בקידוח מבנים קטנים נוספים בשטח מאגר מארי B המכונים "פטמות". מדובר במעין כיפות סלע שבהן אגור, לפי הערכות, גז בנפח 0.7 BCM. גם את המבנים האלה המשרד הורה לשותפות לפתח לפני כחצי שנה - ואולם ההדיינות הממושכת בין הצדדים עיכבה עד כה את הקידוח.

בסיוע קידוחי חירום אלה, מקווים בממשלה לצלוח את חודשי הקיץ בשלום - כלומר מבלי להסב את כלל יחידות הייצור של חברת החשמל לשימוש יקר ומזהם בסולר ובמזוט. זאת, בתקווה שבדצמבר כבר תחל ישראל לייבא גז טבעי נוזלי (LNG). מדובר בפרויקט שמקדמת בימים אלה חברת נתיבי גז (נתג"ז) הממשלתית להקמת המצוף (Buoy) מול תחנת הכוח אורות רבין בקיסריה.

ואולם ההשלכה המהותית יותר של מחסור חמור בגז תהיה הפסקות חשמל יזומות. זאת, משום שתשתית הולכת הסולר בצנרת אינה יכולה לעמוד בנפחי הסולר הנדרשים באספקה לכלל תחנות הכוח של חברת החשמל.

צנרות הולכת הסולר נועדו להחליף את הגז לפרקי זמן קצרים. לפיכך נוצרים צווארי בקבוק בהולכה ושחיקה מואצת של המערכת. בנוסף, גם בתחנות הכוח עצמן נגרמה שחיקה, בשל המעברים התכופים ב-2011 בין שימוש בגז לשימוש בסולר. זאת, כשייצור החשמל באמצעות סולר יעיל פחות, ולפיכך מאבדות חלק מיחידות הייצור כ-50 מגה-ואט מהספקן הרגיל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!