מתכננת לקחת חופש ניקיון גם משיעורי כושר? כדאי שתחשבי שוב

אומנם אנחנו מתקרבות לראש חודש ניסן, אבל כבר מאז שהסתיים חג הפורים, מתאמנות שלי הגיעו אפופות אדי אקונומיקה. כבר ממוצאי פורים הן מאחרות לשיעור הקבוע שלהן, עייפות, מותשות מהקרב שניהלו בבית עם חומרי הניקיון.

הן עצבניות על הילדים שהעזו להסתובב בחדרים בלי לנער בגדים, נלחצות מעוד ארון ששכחו לנקות, אבל לא, אני לא אדבר אתכן על כך שאין מה להילחץ מהניקיון לפסח - כי זה ברור! או בעצם ברור שלא אוכל לשנות אתכן. מי שנלחצת – נלחצת, זה אולי גם עניין של אופי, אבל אני כן רוצה לברר אתכן משהו.

אתן עושות כושר? אם התשובה שלילית, זה הזמן לרוץ להתחיל, כי אין כמו תקופת לחץ כדי להכניס בה ללו"ז משהו נוסף לנשמה, ואם אתן שואלות אותי, ספורט זה פשוט כמו פגישה ביומן, או כמו תור לרופא ביומן הביתי שלכן. אחרת זה פשוט לא נעשה.

ואם אתן מאלו שנוהגות לעשות ספורט, רק מוותרות לעצמכן בתקופה לחוצה זו שבין פורים לפסח, אליכן אני כותבת ממש עכשיו.

שבו רגע בנחת, עדיף במקום שיש בו אוויר צח, והמושלם ביותר הוא עם כוס קפה ביד. עכשיו דמיינו:

דמיינו את השגרה שלכן, את ההרגלים החשובים שרכשתן לעצמכן בחודשים או השנים האחרונות. דמיינו את המאמץ, ההשקעה, הוויתור, ההנאה, התחושה הזו של אחרי אימון. תזכירי לעצמך כמה התחזקת, כמה את יציבה יותר, כמה את חטובה יותר, וכמה את מסוגלת יותר!

ועכשיו תעני לי:

על זה את רוצה לוותר?

זה אכן שווה לאבד את זה?

את מודעת לכך שאחרי 48 שעות ללא אימון הגוף כבר מתחיל לחשב מסלול מחדש, וכל יום שעובר את בנסיגה? כל מה שבנית בעמל כל כך קשה את זורקת, את מזניחה?

ומה עם הנפש שלך? לה לא מגיע?

השעה הזו שנתת לה ביום פעם ביומיים, השקט, השלווה, ההתנתקות, ההתחדשות. את מוכנה לוותר על זה? בגלל שהשכנה כבר סיימה את החדרים והחברה כבר במטבח?

ואני רק אזכיר לך: ניקיון זה לא ספורט, ההפך. אחרי ניקיון הגוף כואב ושבור, ומגיע לו ולך שעה של כושר. זה לא פינוק - זה צורך.

אני לא מוותרת לעצמי.

ומה איתך?

הכותבת היא מאמנת ספורט מוסמכת

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!