דבורה ניצחה בביהמ"ש והביאה בשורה לנשים רבות

בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע כי מדיניות משרד השיכון אינה שוויונית כלפי נשים הזכאיות לדיור ציבורי, וכי יש לבטל את הנוהל הקובע כי נשים שמקבלות קצבת מזונות במקום קצבת הבטחת הכנסה לא יהיו זכאיות לדירה בדיור הציבורי. ההחלטה ניתנה אתמול (שני) במסגרת פסק דין שדן בעתירה שהגיש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, בשמה של דבורה אלבז, אם חד הורית לשלושה ילדים, בעתירה עקרונית נגד משרד השיכון, בדרישה לבטל את הנוהל האמור.

בבסיס העתירה שהוגשה על ידי עורכת הדין דקלה צרפתי-דלג'ו ואיילת הלברשטט מהסיוע המשפטי, נמצאת החלטת משרד השיכון לדחות את זכאותה של אלבז על הסף לדיור ציבורי, בטענה כי היא אינה מקבלת השלמת הכנסה או הבטחת הכנסה אלא קצבת מזונות מביטוח לאומי. בעתירה התבקש בית המשפט להתערב במדיניות משרד השיכון שמעניקה זכאות לדיור רק לאימהות חד הוריות לשלושה ילדים המתקיימות מקצבת הבטחת הכנסה, ומנגד שוללת באופן אוטומטי, וללא כל בחינה, את זכאותן לדיור ציבורי של אימהות חד הוריות לשלושה ילדים שמתקיימות מקצבת מזונות.

פסק הדין של השופטת מיכל אגמון-גונן נפתח במילים: "עתירה זו מפנה את הזרקור לחסמים הרבים העומדים בפני דבורה אלבז, כמו בפני אנשים אחרים החיים בעוני, למיצוי זכויותיהם, בין היתר בכל הנוגע לדיור הציבורי. הנהלים המסורבלים, חוסר הידע וחוסר הנגישות לרשויות המינהל ולבית המשפט, העומדים בין דבורה אלבז ואחרות במצבה לזכויות המוקנות לה".

השופטת אף הרחיבה בפסק הדין על סיפורה האישי של דבורה אלבז שבשמה הוגשה העתירה העקרונית, "כדי להדגיש את הקושי שלה, כמו רבות במצבה, לקבל את הסיוע המגיע לה במסגרת התקציב והקריטריונים שנקבעו; להדגים, באמצעות סיפורה של דבורה אלבז, את הקשיים במיצוי הזכויות הנתונות לזכאים במסגרת מדיניות הרווחה; לגרום לכך שדבורה אלבז ואחרות במצבה ידעו כי יש מי ששומע את קולן, ולהביא לכך שדבורה תדע, ותוכל לומר בלב שלם לילדיה, כי עשתה הכל כדי להשיג להם קורת גג".
 
זאת ועוד, השופטת עמדה על חשיבותה של קורת גג לכל אדם, והדגישה כי במשפט הישראלי, הזכות לדיור נאות אינה מעוגנת ברובה בחקיקה ראשית, אלא בנהלים של משרד השיכון, שהם מורכבים, ואף סותרים זה את זה במקרים מסוימים. כן עמדה על המצב הקשה ביותר בהקשר של דיור ציבורי וקבלת סיוע בשכר דירה, ועל חשיבות הסיוע המשפטי בהקשר זה וציינה כי "כאשר הסיוע המשפטי בוחר, כמו במקרה זה, להעלות בעיה שהוא נתקל בה כבעיית רוחב, ולהעלותה באמצעות עתירות פרטניות, יש לברך על כך. זו אחת הדרכים, להתגבר על אותם חסמים ולהביא לפתרון של מקרים רבים".
 
פסק הדין מותח ביקורת על משרד השיכון שטען שאין בידיו את הכלים לבחון האם עומדת העותרת, ואחרות במצבה במבחן תעסוקה על פי הנוהל הקיים, וקבעה כי דבריו אלו סותרים נוהל אחר, של סיוע בשכר דירה, במסגרתו נקשר המשרד עם חברות שמטרתן לבחון האם הפונים עומדים במבחנים שנקבעו בנהלים: "משרד השיכון, על אף החלטתי המפורשת כי עליו להתייחס לעניין המכרז וההסכם לפיו על החברות שנבחרו לבחון מיצוי כושר השתכרות של הפונים, לא עשה כן ולו בחצי מילה.. הדבר אומר דרשני. ככל הנראה משרד השיכון, כפי שטען, אינו עומד בהוראות הנוהל, ועל אף שחברות שזכו במכרז התחייבו, כנגד תשלום, לערוך בחינת מיצוי כושר השתכרות, הם אינן עושות כן".
 
בסיכום פסק הדין הורתה השופטת על ביטול ההוראה בנוהל הקובעת את ההפליה האמורה. "סעיף 2.12 לנוהל יבוטל, כך שהמבקשים דיור ציבורי, לרבות נשים המקבלות קצבת מזונות, יוכלו להוכיח מיצוי יכולת השתכרות שלא רק באמצעות קבלת קצבת הבטחת הכנסה. התנאים הקבועים היום בסעיף זה, לרבות קבלת קצבת הבטחת הכנסה כאמור בנוהל, יהווה את אחת הדרכים להוכחת מיצוי כושר השתכרות אך לא הדרך הבלעדית", כתבה השופטת אגמון-גונן, ואף חייבה את משרד השיכון לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחה של העותרת בסכום של 25,000 שקלים, במטרה לעודד עותרים עתידיים להגיש עתירות מסוג זה. את פסק הדין סיימה השופת כשכתבה "אני תקווה כי בעקבות פסק הדין יתוקנו כלל הנהלים, כך שדבורה אלבז וילדיה, יחד עם נשים אחרות במצבה יתעוררו לבוקר חדש עם תחושה חדשה".
 
עו"הד דקלה צרפתי-דלג'ו ואיילת הלברשטט מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "מדובר בפסק דין משמעותי במיוחד שמותיר חותם בתחום 'משפט ועוני' ובזכות לקורת גג, ומהווה בשורה לאימהות חד הוריות. ניכר כי בית המשפט מכיר במורכבות של אנשים החיים בעוני. בית המשפט נחשף ומבין את המכשולים והחסמים שחווים אנשים בעוני במיצוי זכויות ובפרט נשים חד הוריות החיות בעוני במאבקן לקבל קורת גג לילדיהן. כפי שהשופטת ציינה, יש לקוות שפסק דין ייתן לאנשים האלה אופק ועתיד חדש".
 
דבורה אלבז: "אני מאד מתרגשת, אני לא מעכלת ומקווה שאני עזרתי לאימהות נוספות במצבי שנמצאות במלחמה יום יום לקיים את הילדים שלהן, לתת להם גג בכבוד, שיוכלו לגדול כמו ילדים רגילים עם אפשרויות שעומדות בפני ילדים רגילים. המצב שלי ושל אימהות נוספות הוא בלתי אפשרי, גם ככה אנחנו תלויות בקצבאות שלא מאפשרות לנו לצאת לעבוד ולהרוויח משכורת מכובדת והפחד התמידי מפינוי דירות הוא משתק. אני מחכה ליום שאני וילדיי נזכה לדירה משלנו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!