סגולה בהילולת ר' אלימלך מליז'נסק: שלושה סיפורים לפרנסה

הלילה, ליל הילולת האדמו"ר, ממבססי החסידות באירופה, רבי אלימלך מליז'נסק, הידוע והמפורסם. כ"א באדר, יום פטירתו, ידוע כגדול וכמסוגל יותר מכל הימים האחרים.

סגולות רבות נקשרו בשמו של רבי אלימלך. אחת הידועות היא סגולת הפרנסה, ובכל מקום אפשר למצוא מקורות שונים. נתקלתי באחד משיעוריו של הרב יגאל כהן, בו את דבריו של רבי אלימלך: כשיהודי שואל "וכי תאמר מה נאכל"?, הוא עוצר את השפע, את הברכה של ששת ימי בראשית שהקדוש ברוך הוא משפיע מאז ועד עולם. כשיהודי שואל מה יהיה, מה נאכל, הוא פשוט עוצר אותו. אומר הקב"ה 'אני צריך לברך אותך מחדש – עצרת את הברכה'. אתה לא מאמין באבא? אבא לא יכול לתת.

ובתיעוד שיעור של הרב רפאל אביטן שהסתובב היום בתוכנת המסרים, ווצאפ, זכיתי לשמוע את עניין שלושת הסיפורים. מובא בשם גדולים כי מי שיספר בהילולת רבי אלימלך את שלושת הסיפורים הבאים, יזכה לראות צרכי הפסח בהרחבה. ממקום של פושט יד – יהפוך להיות מהנותנים. ואלו הם שלושת הסיפורים בקצרה:

הסיפור הראשון התרחש לפני כ- 250 שנה. יהודי שעסק בהכנת יין, התפרנס מהיין שמכר בפסח, כל השנה כולה. באחת השנים נסע למכור את סחורתו, ובאחד ממעברי הגבול, במקום בו היה אסור להעביר יין, עצרו אותו השוטרים ולקחו לבדוק מה יש בסחורה. הלך האיש בוכה ושבור אל רבי אלימלך ושח לו על צרתו. כל הכסף לכל השנה טמון בסחורה הזו. הרגיע אותו הרבי והבטיח שהם יגלו שם מים. ואכן כך היה. מים אפשר להעביר אז החזירו לו את הסחורה. אך מה יעשה היהודי עם המים? הוא צריך את היין... חזר אל רבו, שגזר שוב והמים הפכו ליין, וליהודי היתה פרנסה לכל השנה.

הסיפור השני הוא על מלך שאבדה טבעתו היקרה שעברה מדור לדור. שלח שליחים לחפש אותה ושילם להם שכר יומי. אמרה אשתו של אחד היהודים העניים באזור, לך תחפש את הטבעת, לפחות תקבל משכורת יומית. וכך היה. יועץ המלך, שונא היהודים, ביקש לטמון לו פח, ובליל הסדר כשאירח על שולחנו אורחים, שכנע את המלך לבוא לראות שיש לו כסף לארוחת מלכים וכל זאת מכיוון שבטוח גנב את הטבעת. כשהגיעה משלחת המלך, שרו בהגדה את השיר דיינו – ובהברה אשכנזית, דייני, כשמו של היועץ... צעק היהודי דייני דייני, והמלך החל לחשוד. ציווה לחפש אצל היועץ, ואכן התגלה שהוא זה שגנב את הטבעת.

הסיפור השלישי הוא על יהודי שעבד אצל הפריץ. יום אחד אמר לו הפריץ: למה אתה כל הזמן אומר ברוך ה', בעזרת ה'? אני מפרנס אותך. אם לא ארצה – לא תהיה לך עבודה. ענה לו היהודי: אותך אני מאוד מעריך ומכבד, אך ה' מפרנסי. פיטר אותו הפריץ וצחק בפראות: עכשיו נראה מי מפרנס אותך.

הלך היהודי לביתו רעב וחסר כל.

מדי יום ירד המלך אל תיבות האוצר שלו, ליטף את טבעות הזהב ואף הכניס אותן אל פיו לנקוש בהן ולהרגיש את הזהב. קוף שגידל בביתו, נכנס אחריו למרתף, והחל מכניס לפיו את הטבעות, אך הוא, כדרך חיה ללא שכל – בלע אותן ומת. הגיע הפריץ אל חדר האוצרות וראה את הקוף המת. החליט להשליכו אל חצר בית היהודי שפיטר. להוסיף לכאב הלב שלו גם ריח נבלה.

שכב הקוף בחצר היהודי עד שבטנו התפוררה ומטבעות הזהב נפלו מתוכה הישר לידיו של היהודי.

קוראות יקרות, נצלו את יום ההילולא, הדליקו נר, תנו צדקה, והרי כתוב בחז"ל "גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם". והלוואי שנזכה לראות ישועות רבות, ולזכות במילותיו המרגשות של רבי אלימלך:

"אדרבה,
תן בליבנו שנראה כל אחד
מעלת חברינו,
ולא חסרונם,
ושנדבר כל אחד את חברו
בדרך הישר והרצוי לפניך,
ואל יעלה בלבנו שום שנאה,
מאחד על חברו חלילה.
ותחזק אותנו באהבה
אליך,
כאשר גלוי וידוע לפניך,
שיהא הכל נחת רוח אליך.
אמן כן יהי רצון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!