תנקו, תנקו, ומה עם הנפש?

"זהו, סיימתי" – היא הביטה אלי במבט מנצח. העיניים שלי הזדגגו בחורים. חלישות הציפה את גופי. שמישהו יתפוס אותי, מהר.

"פשוט חזרתי אתמול מהעבודה, בשעה 5 וחצי בערב וקיבלתי אנרגיות מטורפות, התחלתי לנקות את הבית כאילו הרגע התעוררתי אחרי שינה של 12 שעות ברצף", היא המשיכה להצליף במילותיה ואני עמדתי שם מצונפת, אומללה, הדמעות מטפסות, וכל הקשיחות שלי התאיידה לקצוות עולם באשר הם.

"אין לה רגשות", הבהרתי לעצמי בפסקנות. "פשוט אין לה. ככה למוטט אישה שאפילו לא יודעת מה התאריך היום ועוד כמה זמן נותר עד פסח"?

טוב, הסצנה הזו אמיתית, התגובות שלי דרמטיות מעבר למצופה – אבל זה כבר עניין לא אופי. מה נעשה?

למשך חצי השעה הבאה מצאתי את עצמי מהורהרת. טוב, אז אני לא מאותן נשים שנתפסות כאחוזות תזזית ברוח הניקיונות והופכת את הבית חודש לפני פסח. נכון, אני מאלו שחושבות שאבק זה לא חמץ ושאת החלונות עדיף לנקות בכלל אחרי פסח. נכון, אני מאלו שחושבות שמקומות שלא הגיע אליהם חמץ כל השנה – לא חייבים לנקות דווקא בערב ר"ח ניסן, אלא שאם אני מסתכלת דרך השכל, אני גם מבינה היטב, שאם לא עכשיו, אימתי?

אז החלטתי שאתחיל ולו במעט, אולי חדר אחד, ניקיון רגיל כזה, לא כי צריכים לחפש בו חמץ או כי כולם מנקים, פשוט כי זה עושה טוב לנפש. אכן, ניקיונות הפסח ונפש האדם שזורים זה בזה. על פי מקורות שונים, אפשר למצוא הקבלה ממש בין ניקיון החמץ לניקיון כללי בנפש. לפי מסילת ישרים יש אף הקבלה לחזרה בתשובה.

מה חשוב לנו לעשות? דבר ראשון נסו להסתובב בבית ולהחזיר כל דבר למקום. כשיש בלגן בבית – יש בלגן בראש, יש עצבים בנפש, וחוסר הסדר שולט. ממש גם בתחושות הפנימיות, מצטברות תחושות שליליות, מרגישים עומס, ויש תחושה של חוסר אונים מול הלא נודע. כשהנפש מסודרת ורגועה – היא יודעת להתנהג בהתאם, ואנחנו בשליטה הרבה יותר חזקה על החיים.

ועוד יותר החלטתי, לזרוק מהנפש דברים – כי הם מעמיסים עליה את הדברים המיותרים והקשים שמנמיכים ומורידים אותה, ובמקרה ממש גם אותי. לסלוח לעצמי מאוד עוזר, להפסיק לאפשר לאנשים לדבר אלי בצורה לא נעימה, גם מאוד עוזר. תבינו, אנשים סביבכם מלאים כל אחד במה שהוא סוחב לעצמו, וזה אפילו לא קשור אליכם אבל זה ייצא עליכם. ואז האנרגיה שלכם תרד והוא בכלל לא יזכור ששפך עליכם את מה ששפך.

אז תנקו.

נכון, אני לא מהנשים החרוצות האלו שמתחילות לנקות את הבית חודשיים לפני פסח, גם לא חודש לפני. נכון, אני לא מאלו שנתקפות בהיסטריית ניקיון וים של מים וסבון, ונכון, יש לי מגירה מבולגנת ברמות אחרות במטבח, אבל אני עובדת לנקות ניקיון יסודי, גם מהנפש וגם מהבית, ככה לאט ובטוח. עד פסח אני מקווה להרגיש בת חורין.

ואיך אתן עם ההכנות לפסח? כתבו לי בטוקבקים, יהיה כיף.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!