מאחורי הקלעים של ההכרה האמריקאית בגולן

אתמול חתם הנשיא טראמפ על ההכרה ההיסטורית בריבונות ישראל ברמת הגולן, בהמשך להודעתו המפתיעה בסוף השבוע שעבר. ההכרזה של הנשיא נתפסה כצעד מפתיע, ורבים מהפרשנים קשרו אותה לניסיון של טראמפ לסייע לידידו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, רגע לפני הבחירות בארץ.

מי שפחות הופתע הוא איציק צרפתי, מנכ"ל 'היַחְדָּה למען הגולן'. היַחְדָּה היא ארגון ישראלי שפועל כבר תקופה ארוכה, בישראל ובארה"ב, ומקדם את התמיכה הבינלאומית בריבונות ישראל בגולן.

בימים אלה צרפתי נמצא בארה"ב בניסיון למנף את ההצהרה הנשיאותית לצעדים מדיניים נוספים. תפסנו אותו לשיחה עם 'בחדרי חרדים' בין הפגישות עם סנטורים ואנשי ממשל.

כמנכ"ל הארגון שפועל כבר תקופה ארוכה לקידום הכרה בינלאומית בגולן, הופתעת מהצהרת הנשיא?

קשה לומר שהופתענו. לפני שלוש שנים הוקמה היחדה למען הגולן שהעומד בראשה הוא מזכיר הממשלה לשעבר, צבי האוזר. מאז אנו עובדים מול גורמים בארץ ובחו"ל, רואים את ההתקדמות בהבנת נושא הגולן ולכן, ההכרזה של הנשיא לא נפלה עלינו מהשמים. בשנה האחרונה התרחשו מספר מהלכים היסטוריים שלא קרו בעבר: הצעות חוק בבית הנבחרים ובסנאט להכרה בגולן וסדרה של דיונים בנושא הגולן. בנוסף שינוי היסטורי של העמדה האמריקאית כלפי הגולן באו"ם, כך שהיה ברור שהכיוון של ארה"ב משתנה.

בשיחות רבות שקיימנו עם בכירים אמריקאים ראינו שישנה הבנה עמוקה לחשיבות של הגולן לישראל ולארה"ב וכל שנותר הוא לחשוב על העיתוי והדרך.

ההחלטה של הנשיא טראמפ להוציא את הכוחות האמריקאים מסוריה הייתה נקודת מפנה מבחינתנו, מפני שהמשמעות הייתה שארה"ב עוזבת את האזור. מאותה נקודה הפעלנו לחץ כבד כדי שבטרם היציאה יכירו האמריקאים בריבונות ישראל בגולן, גם כדי לשלוח מסר ברור לאיראנים שיציאת ארה"ב מסוריה אינה אור ירוק לאתגר את ישראל ביטחונית בגולן. החשש שלנו כבר תקופה ארוכה היה שמצב שכזה יכול לערער שוב את שאלת הריבונות שלנו בגולן.

לכן, אנחנו שמחים על ההצהרה של הנשיא טראמפ, על כך שבחר להיות בצד הנכון של ההיסטוריה ולראות את התמונה הרחבה.

מה הייתה המעורבות של 'היַחְדָּה למען הגולן' במהלכים שקדמו להכרזת הנשיא?

בשלוש השנים האחרונות אנחנו פועלים גם בישראל אך גם בארה"ב לקידום ההכרה בריבונות ישראל בגולן ולעידוד הממשלה לפיתוח והכפלת ההתיישבות בגולן. לפני כשנה וחצי פרסמנו מסמך מדיניות מקיף בנושא וערכנו כנס אך עיקר הפעילות שלנו הייתה שקטה, הרבה פגישות עם בכירים בישראל ובארה"ב, כולל סנאטורים, חברי קונגרס ואנשי ממשל.

עמלנו לבנות את הטיעונים החשובים, לשכנע, להציע מתווים להכרה, סיפקנו הרבה חומר ונתונים, שיתפנו מומחים שסיפקו תובנות. פעלנו כדי להרכיב את הפאזל ולשכנע שאפשר ושזה נכון. בעיקר פעלנו לשכנע שאנחנו בחלון הזדמנויות היסטורי בגלל מצב היחסים בין ישראל לארה"ב והמציאות המזרח תיכונית.

הפרשנים בישראל ייחסו את ההכרה האמריקאית לרצון של טראמפ לסייע לידידו, ראש הממשלה נתניהו, רגע לפני הבחירות. אתה חושב ששיקולים כאלה השפיעו על ההחלטה של טראמפ?

אני מציע לא לזלזל באמריקאים. סביב הנשיא טראמפ בממשל ולא רק, גם בבית הנבחרים ובסנאט האמריקאי יש אנשים מעולים, עם ראייה והבנה אסטרטגית יוצאת דופן. אחרי שעות של שיחות אני יכול לומר לך שזאת ממש לא הייתה החלטה שמישהו שלף מהשרוול אלא שהיה פה תהליך ארוך והבנה שאט אט חילחלה.

לגבי העיתוי, אינני יודע מה היה הרגע המכונן, אך בעיני זה גם לא חשוב. אני לא בטוח שהרבה אנשים זוכרים היום מה עמד מאחורי ההחלטה של טרומן להכיר בישראל, בסוף ההיסטוריה זוכרת את המהלך וזה מה שחשוב.

מה המשמעויות של הכרה אמריקאית בריבונות שלנו על רמת הגולן, במיוחד על רקע העובדה שממשלת ישראל עצמה לא ממש משקיעה בפיתוח חבל הארץ הזה?

להכרה יש שתי משמעויות:

לראשונה יש כאן הכרה בצורך בשינוי גבולות במזרח התיכון. 100 שנה אחרי הסכמי סייקס פיקו שבהם גבולות שורטטו בסרגל על ידי מעצמות ללא התחשבות בחלוקה אתנית ותרבותית בשטח, המזרח התיכון מתפרק.

הדבקות של הקהילה הבינלאומית בשמירה על סוריה כמדינה בגבולות המוכרים הביאה למיליוני פליטים לאירופה והיא גובה חיי אדם באזורים שונים במזרח התיכון. ההכרה בגולן תהיה פעם ראשונה שמדינה מערבית ומעצמת-על מכירה בצורך בשינוי גבולות בהתאם למציאות בשטח. זה אירוע דרמטי שאם יאיץ תהליך יהיה לו השלכות בקנה מידה היסטורי.

העניין השני נוגע לישראל. ב-1981 כשחוקק חוק הגולן שסיפח את הגולן לישראל לא הייתה המשכיות לתנופת פיתוח ונראה שממשלות ישראל ראו בעצם החוק כמעשה הציוני ולא עברו למעשים הנגזרים ממנו - יישוב ופיתוח הגולן. אסור שגם ההכרה האמריקאית בגולן תגרום לממשלות ישראל לראות בה חזות הכל.

עליה לראות בה כלי לפיתוח הגולן, הכפלת האוכלוסייה וחיבורו באופן בל יינתק למדינת ישראל. הצהרות הן דבר חשוב אבל בסוף ממשלות ישראל הבאות ימדדו במעשים בשטח, או אם תרצה, באיך הן מתרגמות את ההכרה למעשה ציוני.

אלו צעדים נוספים נדרשים כדי להגיע להכרה אמריקאית מלאה ברמת הגולן?

חשוב מאוד שההכרה תתורגם בהקדם לחקיקה בסנאט האמריקאי על מנת לקבע אותה ולא להשאיר אותה כדבר שהוא הפיך בקלות.

חשוב גם שזאת תהיה חקיקה ששתי המפלגות, רפובליקנים ודמוקרטים, יעמדו מאחוריה מאחר ולא מדובר כאן בעניין מפלגתי אלא באינטרס ישראלי אמריקאי משותף. אנחנו נמצאים עכשיו בארה"ב ועובדים על הנושא הזה בדיוק.

אתה מדבר על תמיכה דו-מפלגתית, אבל אנחנו עדים לגל אנטי ישראלי ואף לניצני אנטישמיות במפלגה הדמוקרטית בארה"ב. האם הצלחתם למצוא אוזן קשבת גם בצד הדמוקרטי?

בהחלט. נפגשנו עם חברי קונגרס דמוקרטים שגילו אוזן קשבת והבנה לצורך האסטרטגי שבהכרה בגולן. בניגוד למה שאולי נראה מבחוץ, ישנם גורמים רבים במפלגה הדמוקרטית שישראל והתמיכה בה חשובה להם מאוד.

מה היעד הבא? אירופה? מדינות אחרות?

אין ספק שהיעד הבא הוא לעודד עוד מדינות להצטרף לארה"ב בהכרה בגולן. אני מתקשה לראות את אירופה מצטרפת כל כך מהר, אבל מדינות באירופה ובאמריקה הן בהחלט יעד אפשרי.

מה שחשוב כעת הוא שממשלת ישראל הבאה תציב לעצמה יעד ברור: תכנית לאומית לפיתוח הגולן והכפלת ההתיישבות. הכרה ממדינות העולם היא דבר חשוב ויש להמשיך ולקדם אותו, אך המעשה הציוני הוא רק בידינו. ביום שאחרי הכרת ארה"ב בגולן, הכדור בידיים שלנו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!