הוגש נגדך כתב אישום – מה עושים מכאן?

גם האדם הנורמטיבי ביותר עלול למצוא עצמו על ספסל הנאשמים, להיות מורשע ולרצות את עונשו. הדבר עלול לפגוע בשמו הטוב, במשפחתו ובפרנסתו. יש כמה צעדים נבונים שכדאי לנקוט בהם, כדי לסיים את ההליך בלי הרשעה ועונש.

עו"ד אסף דוק, עורך דין פלילי, מסביר במאמר להלן מהי ההתנהלות הנכונה עבור אדם ללא עבר פלילי וכיצד יוכל לסיים את ההליך הפלילי לטובתו.

הליך משפטי לאדם ללא עבר פלילי

אדם נורמטיבי לחלוטין עלול למצוא עצמו על ספסל הנאשמים, על עבירה שכלל לא התכוון לבצע. למשל מעורבות בתאונת דרכים עם נפגעים, עבירות מס ועוד. בשלב ראשון מגיע האדם לחקירה והמשטרה חוקרת אותו על מעורבותו בפרשה ובונה את התשתית הראייתית עבור המשפט העתידי.

במהלך המשפט, מעלה ההגנה נקודות לטובתו של האדם, כדי להפחית בעונשו ואף להוציאו זכאי. למשל חרטה שהביע, נסיבות אישיות, שיתוף פעולה מלא עם החוקרים וכמובן עברו הפלילי. אם מדובר באדם עם עבר פלילי, עלול בית המשפט לפסוק לחומרה במקרה שלו. אולם אם מדובר באדם ללא עבר פלילי, הרי שהסיכויים גבוהים שבית המשפט יתחשב בנתון זה.

עם זאת, דווקא אנשים ללא עבר פלילי עלולים להסתבך בהליך פלילי בגלל חוסר ניסיונם במערכת. הפגיעה בשמם הטוב ובמוניטין שעמלו עליו, כולל פגיעה במשפחתם ובקשרים החברתיים שלהם גורמת להם בהלה מעצם עמידתם מול רשויות החוק.

לפנייה ישירה אל עו"ד אסף דוק לחץ/י כאן

כמו כן, הם אינם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם ולכן עלולים לעשות שגיאות החל מהחקירה הראשונה. היבטים אלה עלולים לפגוע בהם ולאפשר לחוקרים לבצע עליהם תרגילי חקירה מתוחכמים וכך אדם נורמטיבי מוצא עצמו מורשע ואף סופג עונש משמעותי.

תפקידו של עורך דין פלילי הוא לנווט את ההליך הפלילי לטובת האדם, כך שהתוצאה תהיה המיטבית ביותר עבורו. לפעמים המרה של עבירה אחת באחרת היא משמעותית ביותר לתוצאה.

כיצד אפשר לייצר קווי הגנה אפקטיביים עבור אנשים ללא עבר פלילי?

1. ייעוץ משפטי – אין לוותר על ייעוץ משפטי החל מהחקירה הראשונה, זו זכותכם. דברים שנאמרו בחקירה הראשונה יכולים להטות את הכף לכאן או לכאן בהליך המשפטי הצפוי. 

2. הימנעות מהגשת כתב אישום – האדם נחקר במשטרה, אולם זו מחליטה שאין צורך להגיש נגדו כתב אישום וההליך מסתיים. מעורבות עו"ד מיומן יכולה להביא לתוצאה זו.

3. ביטול כתב האישום – המשטרה כן מחליטה להגיש כתב אישום ומגישה את מסקנותיה לערכאה המשפטית המתאימה, אולם זו מבטלת את כתב האישום. למשל, על בסיס הסכמתם של שני הצדדים לבטל את כתב האישום או כתוצאה מטענה משפטית שהעלה העו"ד בפני השופט גם אם אין בין שני הצדדים הסכמה. יש לדעת שניתן לבטל כתב אישום רק אם הנאשם הודה בעובדות שאין בהן כדי להרשיעו. אם הוא הודה בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו, התובע לא יוכל לבטל את כתב האישום. מכאן החשיבות של הודאה או אי הודאה בכל שלב בהליך. 

4. עיכוב הליכים משפטיים – גם אם הוגש כתב אישום וההליך החל, יכול הסנגור לפעול לעכב את הליכי המשפט בפני היועץ המשפטי לממשלה. על היועץ המשפטי להודיע בכתב לבית המשפט מדוע הוא מבקש לעכב את ההליכים ועם הגשתה, יורה בית המשפט להפסיק את ההליכים באותו משפט. בעבירות של פשע העיכוב יכול להיות חמש שנים ואילו בעבירות עוון שנה. מרגע שעבר זמן זה לא ניתן לחדשם.

בדרך כלל אם היועץ המשפטי הגיש את הבקשה, הוא לא ידרוש לחדש את ההליך וכך התוצאה היא לטובת הנאשם. במקרים אחרים הוא יכול לדרוש תנאים מסוימים כדי לעכב את ההליך, למשל הבעת חרטה, התחייבות שלא לחזור על העבירה, תשלום, הזמנת תסקיר משירות מבחן, התערבות טיפולית וכך הלאה. 

5. אי הרשעה – ההליך המשפטי ממשיך ומתקיים משפט, אולם הוא מסתיים באי הרשעת הנאשם, אף כי נקבע שביצע את העבירה המיוחסת לו. זוהי אפשרות טובה, כי גם אם הנאשם כן ביצע את העבירה (לאור טיב ועוצמת הראיות שנאספו), עדיין יוכל העו"ד לנסות לסיים את ההליך באי הרשעה ובהטלת עונש לא פלילי. למשל עבודות שירות, העמדתו למבחן בפיקוח שירות המבחן ועוד. הכיוון זה מותנה בהמלצה חיובית של שירות המבחן שמוגשת לבית המשפט בתסקיר. משום כך חשוב מאוד להתכונן גם לפגישות עם תסקיר שירות המבחן ולא להניח מראש שהם יכתבו לטובת האדם. הכנה טוב יכולה להכריע אם ההליך הפלילי יסתיים בהרשעה או באי הרשעה. עו"ד יכול לפעול בדרכים הבאות:

• א. העו"ד יכול לסכם מראש במסגרת הסדר טיעון עם התביעה, שאם התסקיר יהיה חיובי, התביעה לא תתנגד לאי הרשעה. לרוב יקבל בית המשפט הסדרי טיעון אלה.
• ב. גם אם התביעה לא הסכימה לאי הרשעה, יכול בית המשפט להחליט לסיים את ההליך באי הרשעה, אם העו"ד הביא טיעונים מוצדקים לכך.

האינטרס של בית המשפט לפסוק לאי הרשעה תלוי כמובן בעברו של הנאשם. אם הוא ללא עבר פלילי, הסיכוי להגיע לתוצאה זו גבוה יותר. בית המשפט מתחשב בשמו הטוב של הנאשם, בפוטנציאל השיקום שלו, חומרת העבירה ונסיבותיה ובעברו הפלילי.

6. ביטול ההרשעה – גם אם ההליך המשפטי הסתיים בהרשעת הנאשם, יכול העו"ד לפעול כדי לבטל אותה. 

7. ערעור – מערכת המשפט בישראל מאפשר לאדם לערער בערכאות משפטיות גבוהות יותר. וכך מי שנשפט למשל בבית המשפט השלום, יכול לערער במחוזי ומשם ברשות מיוחדת גם בבית המשפט העליון. ניתן לערער על כמה היבטים: שאלת האחריות לעבירה, העונש, האם ראוי לסיים את ההליך ללא הרשעה ועוד. 

8. מחיקת רישום הפלילי – גם אם ההליך הסתיים בהרשעת הנאשם והוא ריצה את עונשו, יכול העו"ד לפנות בכתב לנשיא המדינה בבקשה למחוק את התיק הפלילי במרשם הפלילי מנימוקים של תקופת התיישנות. הדבר חשוב לאנשים שעוסקים במקצועות מסוימים שלא ניתן להמשיך ולעבוד בהם אם קיים רישום פלילי.

לסיכום, נדמה כי דווקא אנשים ללא עבר פלילי הם הפגיעים ביותר בהליכים המשפטיים, משום שאינם מכירים את המערכת ואת ההתנהלות בה. מערכת המשפט בישראל היא הוגנת ומאפשרת אפשרויות תמרון רבות במהלך ההליך הפלילי. המערכת מתחשבת בנסיבות המקרה ובמיוחד בעברו הפלילי של האדם, ומאפשרת 'תחנות יציאה' רבות לאורך ההליך. יש להתייעץ עם עו"ד פלילי מיומן כדי לנתב את ההתנהלות בדרך המיטבית.

הכותב, עו”ד אסף דוק, הוא בעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחום המשפט הפלילי.

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!