דיכאון בהיריון ולאחר לידה • לאבחן ולטפל בזמן

מ' מירושלים, בת 28, חשה לקראת סוף ההיריון השלישי שלה כי הקושי הפיזי ביחד עם העול של חיי היום-יום שכללו עבודה והשקעה במשפחתה גורם לה מצוקה. בעלה ושכניה עודדו אותה רבות אך התחושה הקשה לא עזבה אותה, היא התקשתה לישון בלילות, חשה בחוסר אנרגיה והחלה לחשוב כי בעקבות זאת ייתכן שהיא גורמת לנזק לעובר, דבר שהוסיף המון לדאגה. לאחר התייעצות עם הרופא המטפל ועם הרב החליטו היא ובעלה לפנות לטיפול על ידי פסיכיאטר מומחה בהפרעות במהלך ההיריון. הם התמידו בטיפול עד סוף ההיריון ובעצת הפסיכיאטר גם לאחר לידת הבן. בעקבות זאת הצליחה המשפחה לעבור את התקופה הקשה, כיום בנם בן שנה ומ' מטפלת בשלושת הילדים במסירות ובשלוה.

תקופת ההיריון הינה תקופה משמעותית בחייה של האישה ובני משפחתה, תקופה זו מלווה בציפייה והתרגשות. יחד עם זאת, מדובר בתקופה בה חלים שינויים פיזיים והורמונאליים, המלווים בדאגה רבה לשלום העובר ולהתפתחותו התקינה. השאלה הנשאלת היא מתי הדאגה והחששות עוברים את הגבולות הסבירים והופכים לדיכאון?

לתחושות המאפיינות את ההיריון, דמיון רב לסימפטומים המאפיינים את תופעת הדיכאון, אשר תוקפת ב-18% מן ההריונות ובעקבות חוסר המודעות והייחוס של תופעות שונות להריון עצמו מאובחנת רק ב-50% מהמקרים. בשל המכנה המשותף בין השניים, חשוב להיות ערניים ולפנות לטיפול בעיקר במצב בו הסימפטומים מופיעים בעוצמה גבוהה ולאורך זמן, עד כדי מצב של ייאוש ושל חוסר יכולת להמשיך. חשוב לדעת כי למרות הדעה הקדומה הרווחת, הריון אינו מגן מדיכאון. למעשה, השכיחות של דיכאון בהריון דומה לשכיחות דיכאון בקרב נשים ללא היריון.

לדיכאון במהלך ההיריון השלכות כבדות: בראש ובראשונה, המצב עלול לפגוע בהריון עצמו. הוכח כי נשים מדוכאות נוטות להזניח את המעקב הרפואי ואת הטיפול הרפואי בבעיות הנלוות להריון. במצבים מסוימים עלולה להיות ירידה במשקל של האם ובעקבות זאת תת משקל של העובר. חשוב לציין כי מצבי דיכאון המלווים בירידה במשקל מגדילים פי 3 את הסיכון ללידה מוקדמת (לפני שבוע 37) ולתת משקל של העובר (מתחת ל-2.5 ק"ג). בנוסף, מחקרים שנערכו גילו כי העובר מושפע ממצבה של האם ומגלה סימפטומים הדומים לדיכאון גם מצידו: בכי ממושך, בלימה בהתפתחות הפיזית, חוסר עניין ורפלקסים ירודים.

דיכאון לאחר לידה

ישנו קשר בין דיכאון בהיריון להופעת דיכאון לאחר לידה, תופעה מוכרת התוקפת 13% מן היולדות – כלומר אחת מכל שמונה יולדות ומופיעה כשבועיים לאחר הלידה. במידה ונחווה דיכאון בהיריון עולה הסיכון לדיכאון לאחר לידה ב-25%-75%. מעבר לכך, שליש מאותן נשים שחוו דיכאון בהריון חוות דיכאון לאחר לידה. הדיכאון מקשה בשלבים הראשונים בטיפול בתינוק, ופוגע בקשר הראשוני עם התינוק. כשחסרה תמיכת המשפחה, התינוק יסבול מחסך בחום ואהבה שעלול להשפיע על התפתחותו ועל בריאותו הנפשית בהמשך. יתרה מזאת, דיכאון לאחר לידה שאינו מטופל, מביא למרבית ההתנהגויות ההוריות הבלתי רצויות: צעקות, אלימות וכו' כאשר יש לו גם השפעה שלילית על התפתחותו הקוגנטיבית של התינוק.

בהקשר של דיכאון לאחר לידה, רווחות דעות קדומות שונות, ביניהן הדעה כי אימהות אשר ילדו בנים זכרים, נוטות פחות ללקות בדיכאון, לעומת אימהות שילדו בנות, דבר אשר אין לו אחיזה במציאות. מעבר לכך, רבים שוגים בסברה כי הנקה מגנה מדיכאון לאחר לידה, אמנם בהקשר זה ניתן לראות כי לעיתים קשיי הנקה עלולים להביא להתפתחות דיכאון, הקשר אינו הפוך וגם אימא מניקה נמצאת באותו הסיכון ללקות בדיכאון לאחר לידה כמו אם שאינה מניקה.

דיכאון או דכדוך חולף?

חשוב להבדיל בין תופעת הדיכאון לאחר לידה לבין תופעת הדכדוך המאפיינת כ-60% מהיולדות. מדובר בתופעה המופיעה כארבעה ימים לאחר הלידה ומסתיימת לאחר כעשרה ימים. תופעת הדכדוך מאופיינת בעצבות, בכי, אי שקט וחוסר ריכוז אך אין היא פוגעת משמעותית בתפקוד. אם כן, ההבדלים בין דכדוך לדיכאון הם בעיתוי, במשך הזמן בו חווים את התופעה, בעוצמת התחושה ובפגיעה התפקודית.

טיפול בדיכאון – אפשרי גם בהריון ולאחר לידה

הטיפול בתופעות של דיכאון לאחר לידה מתבסס כיום בראש ובראשונה על אבחון מוקדם. במרפאות טיפת חלב מבוצע שימוש בשאלון לאבחון של דיכאון אצל האם על מנת לזהות סימפטומים חשודים מבעוד מועד. מעבר לכך, הוכח שהתחושות בשליש השלישי להריון עלולות לרמוז על הסיכון לדיכאון לאחר לידה כך שבמקרים מסוימים ניתן לטפל מבעוד מועד.

הטיפול התרופתי בדיכאון מתבסס על תרופות ממשפחת ה-SSRI, דוגמת ציפרלקס ולוסטרל. כשהדיכאון בזמן היריון משפיע באופן משמעותי על האישה ההרה נהוג לשלב גם טיפול תרופתי. באשר לדיכאון לאחר לידה ההמלצה היא לשקול יחד עם רופא המטפל את היתרונות מול החסרונות של הנקה במצבים בהם נוטלים תרופה נוגדת דיכאון. בנוסף להתייעצות עם הרופא המטפל, ישנם קווי התייעצות להנקה המופעלים במספר בתי חולים בארץ. במצבים בהם נשקלת הפסקת הנקה חשוב לעשות את השיקול בין ההנקה וחשיבותה לבין מצבה הנפשי של האם, כשהאם סובלת מדיכאון ואינה מטופלת הקשר עם התינוק נפגע באופן משמעותי, אין ספק כי למצב זה משמעות מרחיקת לכת על האם, על התינוק ועל כל בני המשפחה, הרבה מעבר להפסקת ההנקה. .

לסיכום, תקופת ההיריון, הלידה והטיפול ברך הנולד הינן תקופות משמעותיות ומאתגרות פיזית ונפשית, ישנה חשיבות גבוהה לתמיכת הסביבה ולערנות לקשייה של האישה. השיקול לטיפול במצבים אלה צריך להיות בראש ובראשונה טובת האם מפני שבאופן טבעי אישה הרה הבריאה בגופה ובנפשה תעניק לעובר סביבה מתאימה להתפתחות תקינה, ולאחר הלידה, אמא שטוב לה תוכל לתת לילד את החום, האהבה והטיפול החיוניים כל כך להתפתחותו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!