אחרי הראיון, זהו המבחן האמיתי של נתניהו

לא מעט גבות הורמו אמש נוכח ההופעה המפתיעה של נתניהו באולפן שבנווה אילן, אחרי שנות חרם שהטיל עליהם ועל שכמותם. פחות מיממה חלפה מאז ועדיין אותו ראיון על סדר היום הציבורי, תוך שרבים מנסים לפענח את הסיבה שהובילה את ראש הממשלה מהבית מבלפור לאחד ממעוזי השנאה כלפיו, בעוד שאת מסריו לאומה הוא מצליח להעביר בדרכים אחרות ובפלטפורמות שהוכיחו עצמן פעם אחר פעם.

אז יהיו שיטענו כי החגיגה התקשורתית סביב זה ואפקט ההפתעה הם שהביאו למאורע שהתחולל אמש, זאת בהנחה שאת צעדיו הוא איננו עושה בפזיזות והראיון תוכנן מבעוד מועד בכדי להשיב מלחמה לירי הארטילרי שסופג באחרונה ממנהיגי 'כחול לבן', אך אין בכך כדי להניח את הדעת. עם זאת, צריך לומר ביושר כי נתוני הרייטינג סיפקו את הסחורה הזו והציגו תוצאות מרשימות למסיבה הלא צפויה.

קשה להתעלם מהעובדה שאחרי שורת כישלונות ופיגור ממושך מאחור, רושמים ב'כחול לבן' הישג משמעותי בהצבת סדר יום ציבורי, שהצטרפה לסיבות מאחורי הבהלה של נתניהו להתראיין אל ערוץ הטלוויזיה הפופולרי בישראל ו"לנפץ את השקרים של גנץ לפיד אשכנזי ויעלן", כלשונו.

הקונצנזוס היחיד סביב הראיון לחדשות 12, הוא שהמשוכנעים חידדו את האמון שהם רוחשים לנתניהו, במיוחד לאור התנהלותה הצעקנית של המגישה אשר סתמה את פיו שוב ושוב ומנעה ממנו להשלים משפט, מה שלבטח שירת את טענותיו נגד התקשורת הישראלית שעוינת אותו ואת משפחתו. 

מנגד, גם מצביעי לפיד וגנץ ושאר מתנגדיו ראו בו לחוץ ומהוסס בחלקים מסוימים בראיון, וכמובן חיככו ידיהם בהנאה מההתלהמות של המראיינת. בהקשר זו קשה להתעלם מהתשבחות שהרעיפו לה הקולגות, אשר רוממות העיתונות ההוגנת בגרונם אך חרב השנאה לימין שבידם גובר על שאר השיקולים, ובשל כך שלטון נתניהו מתארך.

אני מתקשה להפריז בעוצמת החגיגה התקשורתית שנוצרה בעקבות הראיון. לא הראיון הוא שיציל את שלטון הימין, השלכותיו גם לא ימנעו את ניצחונו של מיודענו הקוסם מבלפור. הימים שלפנינו הם המשמעותיים יותר לגביו. תמונותיו של ראש ממשלת ישראל זוכה לחיבוק חם בבית הלבן משפיעות עשרת מונים מצוללות כלאו ואחרות שהוויכוח לגביהן מעניין את המון העם כקליפת השום. בזירה קריטית זו, אם לשפוט על פי הרקורד של רה"מ - ידו על העליונה.

האזרח הישראלי הטיפוסי, מכל מחנה פוליטי אליו ישתייך, מתקשה להישאר אדיש לנוכח כבוד המלכים שלו זוכה נתניהו בבמות בינלאומיות, בוודאי אלה האמריקניות. ומי מדבר על ההכרה ברמת הגולן כשטח ישראלי לכל דבר, זו שמצטרפת ומהווה תזכורת להעברת שגרירות ארה"ב בישראל לירושלים. במינוף נכון, אלו הימים שיכריעו את עתידו הפוליטי של ראש הממשלה. הוא ישאיר אבק לשלושת הרמטכ"לים שמבקשים את כיסאו ברוטציות מוזרות. 

האירועים הגדולים הללו, המדיניות המוצלחת כלפי מנהיגי העולם, וההישגים בתחומים מסוג זה, חשובים לבוחר הישראלי באופן ניכר יותר מסיגרים ושמפניות ואפילו מצוללות אשר לטענת מנהיגי 'כחול לבן' שאינה מגובה בהוכחות, מכירתן פגעה בביטחון המדינה. המשחק הפוליטי בישראל משתנה בקצב מהיר ודרמטי לעיתים ומשנה את התמונה הקיימת מקצה לקצה, אך אם תמונת נתניהו וטראמפ תעמוד לנגד עיני המצביעים, הרי שהקרב הוכרע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!