הראיון הצולב של נתניהו: ממה הוא מפחד?

אחרי שנים ארוכות שלא נתן ראיון לאף כלי תקשורת מרכזי - אמש החליט נתניהו במפתיע, בדרכו לנמל התעופה בן גוריון, לתת ראיון לכלי התקשורת אותו מרבה לתקוף, כמעט בשוטף.

זה היה מחזה שלא יאמן. בנימין נתניהו, תיכף בן 70, היה נראה במיטבו; רענן, חד, צלול וממוקד מתמיד.

ראש הממשלה הגיע לענות בעיקר על פרשת המניות שהשקיע אצל בן דודו ועל הטענות לפיהן הוא ניסה לגזור קופון, באמצעות מכירת הצוללות.

העובדה שקרן מרציאנו, העיתונאית שראיינה אותו, שלטה בפרטים, הייתה קשוחה למדי וביקורתית מאוד כלפיו ולא היססה להטיח בו שאלות קשות - יש לומר אפילו בצורה לא מידתית - רק חידדה את העובדה שאין שני לנתניהו ביכולת העמידות התקשורתית.

בנוסף, העובדה שהראיון היה בשידור חי, ללא תיאום כלשהו, מלמדת על צעד אמיץ שמקרין על חולשתו התקשורתית של גנץ, שלעומת נתניהו בחר בראיונות מוקלטים וערוכים מראש, שנעשו מחוץ לאולפני החדשות.

כצפוי, השאלות הקשות שהטיחה המראיינת בראש הממשלה זיכו אותה בגלים של הערצה על "אומץ הלב" שגילתה, משל הייתה גיבורת ישראל, ולא עיתונאית שמתנהגת בחוסר נימוס כפלי ראש ממשלה מכהן.

אני, אגב, מסופק אם היא הייתה זוכה לאותן תשבחות מרעישות לו שאלות קשות וישירות בסדר גודל כזה היו משוגרות לעבר בני גנץ או יאיר לפיד. ניחא.

כך או כך, בדרכו אל מסעו המדיני בארה״ב, אין ספק שהראיון הזה רק עשה לו טוב והחזיר לנתניהו מצביעים - שעה שהוכח על גבי המסך כי התקשורת אכן עוינת וצולבת אותו, ולא מדובר בסיפורי בדים פרי דמיונו הקודח של נתניהו. 

לאור כל זאת, התעלומה הגדולה אם כן, היא מדוע ראיון עם נתניהו צריך להפוך לכל-כך נדיר פה? מילא היה מדובר במרואיין גרוע. אבל הוא המרואיין הטוב ביותר, בפער גדול על כל מתחריו. ועל זאת יודו גם גדולי שונאיו. אז ממה יש לו לפחד?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!