רופאים ואחיות, חשבתם למה מרביצים דווקא לכם?

לעיתים קרובות מידי אנחנו "מתבשרים" על שביתת רופאים או אחיות בבתי החולים השונים, זאת לאור האלימות הגואה כנגדם, כאשר מידי תקופה, מתפרסם כי הותקף צוות רפואי בבית חולים כזה או אחר, על ידי מטופל או משפחתו,שלא לדבר על אלימות פיזית.

ראשית יובהר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי כל אלימות מכל סוג שהוא הנה פסולה ויש לעוקרה מהשורש. אך מעבר למחאה הגורפת לגבי אלימות, יש לחשוב לעומק כיצד קורה שאדם מן הישוב ללא רקע אלים או פלילי מגיע לבית חולים הן כחולה או כקרוב משפחה של חולה, תוך שאוחז אותו "באופן פתאומי" אמוק בלתי נשלט להכות פיזית בצוות הרפואי, ולהגיע עד כדי סיכון חיים.

לעניות דעתי, גם הצוות הרפואי צריך לעשות חשבון נפש אמיתי ומעמיק, מדוע אנשים נורמטיביים "הופכים עורם", בתוך כותלי בית החולים, כאשר מעולם אותם אנשים לא גילו סימני אלימות בעבר.

מניסיוני הפרטי עולה בידי במקום כלשהוא להבין את הזעם של משפחות אלה, ואסביר: הצוות הרפואי מורגל לעבודה עם חולים ועם מראות קשים וחמור מכך עם מוות יום יומי, כאשר מדובר על חלק אינטגראלי ממהלך עבודתם, עובדה זו ומנגנון ההגנה הטבעי הופך אותם במובן מסוים לאדישים לחיי אדם.

לא רשלנות - אדישות

חלילה אין המדובר ברשלנות בעבודתם, אך אין הם מרגישים את כאב המשפחות והחולים ואת מצוקתם ועל כן אינם יכולים להביע השתתפות בכאב ובצער החולה ומשפחתו, כך לדוגמא כאשר קרוב משפחה רואה כי החולה סובל מכאבים קשים והנו פונה לאחות על מנת לקבל תרופה ומזור לכאבי החולה, אותה אחות מגלה במקרה הטוב אדישות ובמקרה הרע מתעלמת או מתעכבת בטיפול וכך הדבר יוצר תסכול נוראי מצד אותו חולה או קרוב משפחתו.

יתירה מכך באם אותה אחות בכלל שוכחת את בקשת החולה לאור המטלות הרבות המוטלות עליה, הרי התסכול הנוראי וחוסר האונים מביא אף אנשים נורמטיביים למעשה אלימות קשים. הצוות הרפואי חייב להבין כי כל חולה ולא משנה גילו ומעמדו הנו עולם ומלואו הן מבחינה הלכתית והן מבחינת משפחתו, כאשר לפעמים אם אותו צוות רפואי היה מגלה סימפטיה, תוך השתתפות והבנה למצוקת אותם חולים ובני משפחתם היו מעשי האלימות מתמעטים או נעלמים מהעולם.

חשוב שהצוות הרפואי יבין כי לא משנה גילו של אותו חולה, כאשר לדוגמא באם המדובר על קשיש, ההרגשה הנה כי מדובר על חולה מסוג ב' אשר מיצה את חייו, ההרגשה הסובייקטיבית הנה כי לא נעשים כל המאמצים להבריאו כפי שנעשים בחולה צעיר.

יתכן שהבעיה הנה תקציבית או בעיית כח אדם, וחוסר בתקנים בבתי החולים המונע הוספת אחיות ורופאים, אך אין לקבל זאת כסיבה היחידה להתנהגות זו, בוודאי הבעיה נעוצה אף ברעיון כי הצוותים הרפואיים לא עוברים כל "רענון", אשר "יחדד" את החושים ויחזיר להם את ההרגשה בימים הראשונים בהם החלו לעבוד בעבודתם אשר לוותה בהרגשת שליחות כאשר שבועת היפוקרטס היווני (שבועת הרופאים) הייתה לנגד עיניהם.

על כל הצדדים לרבות הצוות הרפואי וציבור המטופלים לעשות חשבון נפש על מנת להבטיח כי כל אחד מהצדדים יעשה את המוטל עליו, תוך גילוי סבלנות והבנה לאחר, לשביעות רצון כולם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!