"אין עיתון מלבין פנים ועם לשון הרע יותר מיתד נאמן"
ראש ישיבת ההסדר בפתח-תקווה, הרב יובל שרלו: "אני קורא את 'הארץ', וב'יתד נאמן' יש יותר לשון הרע. זה פשוט לא יאומן כמה רפש יש שם"
- יקי אדמקר, בחדרי חרדים
- ה' אדר התשע"ב
- 58 תגובות
הרב יובל שרלו. צילום: ויקיפדיה
"אין עיתון מלבין פנים ומדבר לשון הרע יותר מ'יתד נאמן'. זה פשוט לא יאומן כמה רפש יש שם", כך אמר ראש ישיבת ההסדר בפתח-תקווה, הרב יובל שרלו, בכנס שקיימה תנועת 'נאמני תורה ועבודה' בסוף השבוע.
נאומו של הרב שרלו עסק בשאלה מה היא הדרך הראויה לפיה צריכה להתנהל התקשורת במדינה יהודית ודמוקרטית. הרב עסק, בין היתר, בשמירת הלשון ואמר כי זהו נושא "חמור מנושאים אחרים שאנחנו נותנים עליהם את תודעתנו הדתית. לפי החפץ חיים ניתן להגיע למסקנה שאסור לקרוא עיתונים כי עיתון במהותו זה לשון הרע, וזו שאלה שעלינו לתת עליה את הדעת.
"עלינו להציב את הנושא בראש סדר היום, כי אין משהו חשוב יותר לאדם מאשר שמו הטוב, ואין משהו דרמטי יותר בהלכה מאשר איסור לשון הרע ולא תעמוד על דם רעך".
הרב אמר, כי בקרב מי שמקיימים את ההלכה, העיתונות נחשבת לבעייתית בלשון המעטה.
"הבעיה של חברות בדרך כלל חרדיות היא שהם מצאו דרך אחרת ללשון הרע. גם בדברים פנים חרדים שלא לדבר על דברים חיצוניים. אני קורא את הארץ, וביתד נאמן יש יותר לשון הרע. צריך להבחין בין זכות הציבור לדעת החילוני, לבין זכות הציבור לא לדעת של הציבור החרדי.
"אנחנו צריכים לקבוע קריטריון של חובת הציבור לדעת. באתיקה לא צריך ישר לרוץ לאכיפה, אלא מה המנגינה המרכזית שלאורה אנחנו צריכים ללכת. העיקרון השני הוא התנאים של החפץ חיים שמציבים תנאים של יושרה בעיתונות. לעתים נעשים עוולות גדולות, למשל ביחס שבין הכותרת לבין גוף הידיעה. תקנון האתיקה יקבע שתהיה התאמה בין הכותרת לבין גוף הידיעה", סיכם הרב.
נאומו של הרב שרלו עסק בשאלה מה היא הדרך הראויה לפיה צריכה להתנהל התקשורת במדינה יהודית ודמוקרטית. הרב עסק, בין היתר, בשמירת הלשון ואמר כי זהו נושא "חמור מנושאים אחרים שאנחנו נותנים עליהם את תודעתנו הדתית. לפי החפץ חיים ניתן להגיע למסקנה שאסור לקרוא עיתונים כי עיתון במהותו זה לשון הרע, וזו שאלה שעלינו לתת עליה את הדעת.
"עלינו להציב את הנושא בראש סדר היום, כי אין משהו חשוב יותר לאדם מאשר שמו הטוב, ואין משהו דרמטי יותר בהלכה מאשר איסור לשון הרע ולא תעמוד על דם רעך".
הרב אמר, כי בקרב מי שמקיימים את ההלכה, העיתונות נחשבת לבעייתית בלשון המעטה.
"הבעיה של חברות בדרך כלל חרדיות היא שהם מצאו דרך אחרת ללשון הרע. גם בדברים פנים חרדים שלא לדבר על דברים חיצוניים. אני קורא את הארץ, וביתד נאמן יש יותר לשון הרע. צריך להבחין בין זכות הציבור לדעת החילוני, לבין זכות הציבור לא לדעת של הציבור החרדי.
"אנחנו צריכים לקבוע קריטריון של חובת הציבור לדעת. באתיקה לא צריך ישר לרוץ לאכיפה, אלא מה המנגינה המרכזית שלאורה אנחנו צריכים ללכת. העיקרון השני הוא התנאים של החפץ חיים שמציבים תנאים של יושרה בעיתונות. לעתים נעשים עוולות גדולות, למשל ביחס שבין הכותרת לבין גוף הידיעה. תקנון האתיקה יקבע שתהיה התאמה בין הכותרת לבין גוף הידיעה", סיכם הרב.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 58 תגובות