צאי להפיל חומות של צביעות, בואי ללמוד להסיר את המסכה

במרוץ ההכנות לחג פורים,  אני רוצה להתמקד ולדבר על תחפושות קצת אחרות ועל מסכות שנלבשות דווקא בחיי היום יום. אלו שמנסות לייפות את המציאות שאנחנו רוצות להסתיר, אלו שמרצות אחרים וחונקות בתוכנו את הביטוי הפנימי.

כן, אותה מסכה שאת מחליפה בהתאם למה שהכי הולך, הכי מתאים, בהתאם למבחני המה יגידו, מה יחשבו עלי האחרים.

המרוץ הזה אחרי ה"מושלם", שמתעתע בכולם.

למה את מרצה אחרים? מה גורם לך להגיד כן, כשאת יודעת בתוכך שהתשובה היא לא? למה קשה לך לבטא את עצמך בכל סיטואציה?  מה גורם לך לפעול נגד האמת הפנימית שלך?

כשהמיקוד הפנימי הוא על הנעשה בחוץ במקום להתחבר לעצמך בכנות,
את מסגלת לעצמך מנגנון התבוננות חיצוני, המעוות בחירותייך בהתאם לנסיבות וציפיות זרות.  הרצון להצטייר "מושלם" בעיני כל , גורם לחוסר יושרה פנימי ולניתוק עצמי.

כשאין יושרה פנימית, את  מבטיחה לעצמך הבטחות בלי רצינות, מרצה אחרים ודורכת על עצמך, לא מחוברת פנימה באמת, את מטשטשת ומאבדת את זהותך הייחודית.

עם חוסר אותנטיות את משדרת לתת המודע שלך חוסר אמון, שלא ניתן לסמוך עלייך באמת, וזו אחת הדרכים הקצרות לערעור הביטחון העצמי שלך.

כל השאיפות בחיים צריכות להגיע מחיבור אמיתי לעצמך ולא לדעות האחרים. יושרה פנימית מחברת אותך למשאבייך הפנימיים, להכרה, הכלה והבנה אישית.   וכשהגזע יציב , הרוחות "בחוץ" לא ישברוהו, כל מילה מיותרת תחליק מול המודעות לאמת הפנימית.

שימי לב היכן בחייך המקומות שבהם יש חוסר יושרה פנימית? באיזה תחום את עוטה על עצמך מסיכה? מה יקרה אם יחול שינוי? מה אז תהיי? מי תהיי? כיצד תהיי? מה היית עושה אחרת היום בחיים? איזה חלק בתוכך היה מואר יותר?
בא לידי ביטוי בצורה מיטבית?

כשההתנהגות שלנו מושפעת ממה יגידו עלי או יחשבו עלי וכו', אנו עוטות מסכות שלא מאפשרות לעולם לגלות מי אנחנו באמת וזה יוצר קושי התבטאות אישי, חוסר אסרטיביות וגבולות. כשאנחנו לא מחוברות לעצמנו, יש פחד שתתגלה האמת הפנימית שלנו וזה מעגל שמזין את עצמו שוב ושוב. החשש הפנימי להיראות תמיד במיטבנו  ותמיד מושלמים, מראה על ניתוק מעצמנו. אין מושלם כאן, נולדנו למסע הזה חסרים, כדי לשאוף, להתמיר, לגדול, להשלים.

אין מושלם אבל יש שלם. להיות בשלמות פנימית וחיבור לכל משאבייך הפנימיים הכוללים יתרונות וחסרונות יחד. כן, גם חסרונות, הרי ב"זכותם" אנו פה. אין אדם שאין לו מה להשלים, ללמוד, לשפר. לכן זה בסדר להודות, ללמוד, להשתדל, לתקן, להיות מחוברת לעצמך באמת. כשמסירים את המסכות שמדמות את "המושלם", נחשפים לאמת אחת, פשוטה וברורה. מולה אין פחד, מולה יש רק כנות ועוצמה.

כשהיינו ילדים הינו מחוברים לעצמנו, עד שהגיע השכל ואיתו נבנו חומות הנפרדות.

צאי להפיל את החומות המבקשות את צביעותך,
להכיר ולייקר, להכיל ולשפר.

לבנות מחדש בתוכך את מערכת היחסים הפנימית שלך בינך לבין עצמך.

לחזק את הביטחון הפנימי ,להגדיר מחדש את הזהות שאבדה,

להסיר את המסכות.

אז כשכולם עסוקים סביב במסכות ותחפושות,

זה הזמן שלך... לגלות, להתגלות.

באהבה,

שרה אבישר
אימון לחיזוק ביטחון עצמי והגשמה אישית

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!