בכנסת תומכים ב'חרם הממתקים' על שטראוס
דיון מיוחד שנערך בועדת הכלכלה בעקבות סערת ה'פסק זמן', הסתיים ללא מסקנות ברורות • מנכ"ל שטראוס: "אנחנו מנסים לחדור לשווקים" • יו"ר הועדה משך את קריאתו לביטול חרם הצרכנים
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- ה' אדר התשע"ב
- 1 תגובות
ממתקים. צילום: יעקב נחומי
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, קיימה אתמול (ב) דיון מיוחד בנושא פערי המחירים של מוצרים ישראליים הנמכרים בארץ ובחו"ל. הדיון נערך בעקבות פערי המחירים שנתגלו בחטיפי השוקולד של שטראוס עלית שנמכרים בארץ ובארה"ב.
היו"ר שאמה-הכהן, שיזם את הדיון המיוחד, אמר כי בעקבות ערנות של צרכנים בארה"ב התוודענו דרך הפייסבוק לפערי המחירים של חטיפי השוקולד של עלית.
"הצרכנים לא מבינים למה אותו מוצר כמו ה'פסק זמן' שנשלח 10,000 ק"מ מכאן נמכר בעשרות אחוזים פחות", אמר, והוסיף כי הוועדה ביקשה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לבדוק את הסוגיה עם שטראוס. "לצערי מרכז המחקר לא קיבל את כל הנתונים משטראוס ולכן לא יכול היה להגיע למסקנות חותכות", אמר ח"כ שאמה-הכהן.
מנכ"ל שטראוס ישראל, ציון בלס, אמר כי החברה הפכה כל אבן כדי לתת את התרומה שלה לזעקה שנשמעה בקיץ האחרון: "הוזלנו למעלה מ-50 מוצרים בעלות של עשרות מיליוני שקלים, לצד האחריות ושיפור מצב העובדים בארגון פנימה", אמר. לטענו, חלק מהגורמים ליוקר מחירי המזון הם המע"מ ועלויות תשומות הייצור הגבוהות – הוא אף ציין כדוגמה את התייקרות הדלק הקרובה.
בלס הוסיף כי שטראוס מייצאת 180 מוצרים לעולם ובעיקר לארה"ב, כאשר המחיר של 170 מתוכם נמוך בישראל מאשר בעולם. "אין בזה שום אמירה על כבודו של הצרכן", אמר, "הסיבה היא שאנחנו מנסים לבצע מהלך של חדירה לשוק". נציגי מחאת יוקר המחייה טענו מנגד כי שטראוס מנסה לחדור לשוק כבר תקופה ארוכה. עם זאת בלס טען כי המהלך הזה הוא בטל בשישים לעומת כלל הפעילות של החברה. הוא הודה שמחיר חטיף פסק זמן בארה"ב דומה למחירו לפני שנתיים ואמר כי השוק האמריקאי הוא מאוד משוכלל.
לנוכח הדברים הביע ח"כ עמיר פרץ חשש שמא מוצרים דומים בארה"ב, שנמכרים במחירים נמוכים ביחס למחיר בישראל, יכולים להפיל פה את החברה אם יימכרו בישראל. ח"כ ראלב מג'אדלה, טען כי קנה בחנות ליד ביתו חטיף של שטראוס שעולה 5 שקלים וחטיף מתחרה שעולה שקל, כאשר שניהם מיוצרים באותו מפעל בטורקיה. "אז איך אנחנו יוצרים מקומות עבודה בישראל", תהה ח"כ מג'אדלה. בלס השיב וטען כי שטראוס מייצר כמעט 1,000 מוצרים ורק 3 מתוכם לא מיוצרים בישראל.
הבעלים של רשת שיווק השקמה, רמי לוי, אמר כי "כנראה שטראוס הבינה שהצרכן בארה"ב הוא לא פראייר וצריך למכור לו במחיר נמוך יותר". עם זאת הוא הוסיף כי אם רוצים לטפל בבעיית יוקר המחייה מהשורש צריך התערבות רגולטורית. "אם לא נדאג לתחרות אמיתית אז לא נפתור את הבעיה".
ח"כ יצחק וקנין ציין כי המחאה הצליחה להוריד את מחיר הקוטג' ואמר שכנראה יש מקום להורדת מחירים. אייל עופר מתנועת ישראל יקרה לנו טען כי מחירי חומרי הגלם הוזלו השנה משמעותית, ושטראוס היא מונופול מפלה ולכן מוכרת את מוצריה במחירים שונים בישראל ובארה"ב. הוא קרא להתערבות הרגולטורים על מנת לפרק את המונופולים ולהחזיר את מחירי המזון לרמתם ב-2006.
ח"כ אבישי ברוורמן אמר כי העיסוק בחטיף פסק זמן הוא קוריוז. "אם אנחנו רוצים לפעול למען תעשייני, עובדי וצרכני ישראל צריך לבדוק אם חלק מהמחירים הם בגלל רמת התחרותיות. אפשר לקחת פסק זמן, אבל בעל הבית דוחק והזמן קצר", סיכם ח"כ ברוורמן.
הממונה על הרשות להגנת הצרכן, תמר פינקוס, התייחסה לדחיקת המתחרים הקטנים מהשוק ואמרה כי אחת ההמלצות של ועדת קדמי הייתה לחייב משווקים לפנות מקום ראוי לאותם יצרנים. היא הוסיפה כי רשתות השיווק רשתות השיווק חייבות להציג את מחיר המוצר ל-100 גרם, אולם לרוב לא עושת את זה. באשר לנושא סידור המוצרים אמרה פינקוס כי יש התייחסות לכך בפרק הריכוזיות בדוח של ועדת קדמי שטרם הוגש, והיא ממליצה לחכות לדוח.
מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אמר כי הצרכנים צריכים להיות גורם משפיע על הביקוש במוצרים שהם לא בסיסיים, ולומר אמירה ברורה שפה אי אפשר למכור ביוקר. הוא קרא להחזיר לפיקוח מוצרים בסיסיים ולקבוע כי מוצר אחד בכל קטגוריה יהיה מפוקח, גם על מנת לאפשר למי שידו אינה משגת לרכוש אותו וגם כדי שימשוך מטה את מחיר יתר המוצרים בקטגוריה.
איציק אלרוב, מיוזמי מחאת יוקר המחייה, התייחס לדברים של בלס אמר כי "להסתתר מאחורי טענות שהכל יקר זה עלבון לאינטליגנציה של הצרכנים. שטראוס הנהיגה רמת מחירים מקוממת ולאזרחים נמאס". עו"ד גליה שמילוביץ גרינגרד, היועצת המשפטית של תנועת ישראל יקרה לנו, הוסיפה: "נמאס לנו מכלכלנים שרק רוצים למקסם רווח – אתם לא מכירים תודעה של סחר הוגן".
בתום הדיון ביקש היו"ר שאמה-הכהן לדעת תוך כמה זמן תוכל שטראוס לבחון את התנהלותה ולהתייחס לפערי המחירים בין ישראל לארה"ב. המנכ"ל בלס אמר כי בחינת הפעילות של החברה בארה"ב תיקח מספר חודשים וסירב להתחייב לזמן מוגדר. בתגובה לכך אמר היו"ר שאמה-הכהן כי התשובות שסיפקה שטראוס היום לא הניחו את דעתו. היו"ר הוסיף כי בקרוב לא צפויים צעדים של הרגולטור ולכן הדבר נמצא ביחסים שבין הציבור לחברה. "אתן לשטראוס לשקול את תשובתה עוד מספר ימים ואז אביע את עמדתי בעניין, בינתיים אני מסיר את ידי מהקריאה שלא לעשות חרם צרכנים", סיכם ח"כ שאמה-הכהן.
היו"ר שאמה-הכהן, שיזם את הדיון המיוחד, אמר כי בעקבות ערנות של צרכנים בארה"ב התוודענו דרך הפייסבוק לפערי המחירים של חטיפי השוקולד של עלית.
"הצרכנים לא מבינים למה אותו מוצר כמו ה'פסק זמן' שנשלח 10,000 ק"מ מכאן נמכר בעשרות אחוזים פחות", אמר, והוסיף כי הוועדה ביקשה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לבדוק את הסוגיה עם שטראוס. "לצערי מרכז המחקר לא קיבל את כל הנתונים משטראוס ולכן לא יכול היה להגיע למסקנות חותכות", אמר ח"כ שאמה-הכהן.
מנכ"ל שטראוס ישראל, ציון בלס, אמר כי החברה הפכה כל אבן כדי לתת את התרומה שלה לזעקה שנשמעה בקיץ האחרון: "הוזלנו למעלה מ-50 מוצרים בעלות של עשרות מיליוני שקלים, לצד האחריות ושיפור מצב העובדים בארגון פנימה", אמר. לטענו, חלק מהגורמים ליוקר מחירי המזון הם המע"מ ועלויות תשומות הייצור הגבוהות – הוא אף ציין כדוגמה את התייקרות הדלק הקרובה.
בלס הוסיף כי שטראוס מייצאת 180 מוצרים לעולם ובעיקר לארה"ב, כאשר המחיר של 170 מתוכם נמוך בישראל מאשר בעולם. "אין בזה שום אמירה על כבודו של הצרכן", אמר, "הסיבה היא שאנחנו מנסים לבצע מהלך של חדירה לשוק". נציגי מחאת יוקר המחייה טענו מנגד כי שטראוס מנסה לחדור לשוק כבר תקופה ארוכה. עם זאת בלס טען כי המהלך הזה הוא בטל בשישים לעומת כלל הפעילות של החברה. הוא הודה שמחיר חטיף פסק זמן בארה"ב דומה למחירו לפני שנתיים ואמר כי השוק האמריקאי הוא מאוד משוכלל.
לנוכח הדברים הביע ח"כ עמיר פרץ חשש שמא מוצרים דומים בארה"ב, שנמכרים במחירים נמוכים ביחס למחיר בישראל, יכולים להפיל פה את החברה אם יימכרו בישראל. ח"כ ראלב מג'אדלה, טען כי קנה בחנות ליד ביתו חטיף של שטראוס שעולה 5 שקלים וחטיף מתחרה שעולה שקל, כאשר שניהם מיוצרים באותו מפעל בטורקיה. "אז איך אנחנו יוצרים מקומות עבודה בישראל", תהה ח"כ מג'אדלה. בלס השיב וטען כי שטראוס מייצר כמעט 1,000 מוצרים ורק 3 מתוכם לא מיוצרים בישראל.
הבעלים של רשת שיווק השקמה, רמי לוי, אמר כי "כנראה שטראוס הבינה שהצרכן בארה"ב הוא לא פראייר וצריך למכור לו במחיר נמוך יותר". עם זאת הוא הוסיף כי אם רוצים לטפל בבעיית יוקר המחייה מהשורש צריך התערבות רגולטורית. "אם לא נדאג לתחרות אמיתית אז לא נפתור את הבעיה".
ח"כ יצחק וקנין ציין כי המחאה הצליחה להוריד את מחיר הקוטג' ואמר שכנראה יש מקום להורדת מחירים. אייל עופר מתנועת ישראל יקרה לנו טען כי מחירי חומרי הגלם הוזלו השנה משמעותית, ושטראוס היא מונופול מפלה ולכן מוכרת את מוצריה במחירים שונים בישראל ובארה"ב. הוא קרא להתערבות הרגולטורים על מנת לפרק את המונופולים ולהחזיר את מחירי המזון לרמתם ב-2006.
ח"כ אבישי ברוורמן אמר כי העיסוק בחטיף פסק זמן הוא קוריוז. "אם אנחנו רוצים לפעול למען תעשייני, עובדי וצרכני ישראל צריך לבדוק אם חלק מהמחירים הם בגלל רמת התחרותיות. אפשר לקחת פסק זמן, אבל בעל הבית דוחק והזמן קצר", סיכם ח"כ ברוורמן.
הממונה על הרשות להגנת הצרכן, תמר פינקוס, התייחסה לדחיקת המתחרים הקטנים מהשוק ואמרה כי אחת ההמלצות של ועדת קדמי הייתה לחייב משווקים לפנות מקום ראוי לאותם יצרנים. היא הוסיפה כי רשתות השיווק רשתות השיווק חייבות להציג את מחיר המוצר ל-100 גרם, אולם לרוב לא עושת את זה. באשר לנושא סידור המוצרים אמרה פינקוס כי יש התייחסות לכך בפרק הריכוזיות בדוח של ועדת קדמי שטרם הוגש, והיא ממליצה לחכות לדוח.
מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אמר כי הצרכנים צריכים להיות גורם משפיע על הביקוש במוצרים שהם לא בסיסיים, ולומר אמירה ברורה שפה אי אפשר למכור ביוקר. הוא קרא להחזיר לפיקוח מוצרים בסיסיים ולקבוע כי מוצר אחד בכל קטגוריה יהיה מפוקח, גם על מנת לאפשר למי שידו אינה משגת לרכוש אותו וגם כדי שימשוך מטה את מחיר יתר המוצרים בקטגוריה.
איציק אלרוב, מיוזמי מחאת יוקר המחייה, התייחס לדברים של בלס אמר כי "להסתתר מאחורי טענות שהכל יקר זה עלבון לאינטליגנציה של הצרכנים. שטראוס הנהיגה רמת מחירים מקוממת ולאזרחים נמאס". עו"ד גליה שמילוביץ גרינגרד, היועצת המשפטית של תנועת ישראל יקרה לנו, הוסיפה: "נמאס לנו מכלכלנים שרק רוצים למקסם רווח – אתם לא מכירים תודעה של סחר הוגן".
בתום הדיון ביקש היו"ר שאמה-הכהן לדעת תוך כמה זמן תוכל שטראוס לבחון את התנהלותה ולהתייחס לפערי המחירים בין ישראל לארה"ב. המנכ"ל בלס אמר כי בחינת הפעילות של החברה בארה"ב תיקח מספר חודשים וסירב להתחייב לזמן מוגדר. בתגובה לכך אמר היו"ר שאמה-הכהן כי התשובות שסיפקה שטראוס היום לא הניחו את דעתו. היו"ר הוסיף כי בקרוב לא צפויים צעדים של הרגולטור ולכן הדבר נמצא ביחסים שבין הציבור לחברה. "אתן לשטראוס לשקול את תשובתה עוד מספר ימים ואז אביע את עמדתי בעניין, בינתיים אני מסיר את ידי מהקריאה שלא לעשות חרם צרכנים", סיכם ח"כ שאמה-הכהן.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות