WiFi - מאויב הסלולר לגלגל הצלה

בעוד שבועיים תתחיל תערוכת "העולם הסלולרי" בברצלונה, בה יתכנסו אלפי בכירים מתעשיית הטלקום העולמית. לא צריך להיות נביא בשביל לחזות: רשת ה-WiFi במתחם התערוכה תקרוס - ולאף אחד לא יהיה אינטרנט. כך היה בתערוכה הזו בכל אחת מהשנים האחרונות. טוב, כמעט לאף אחד לא יהיה אינטרנט. המקצוענים - אלה שטסים לחו"ל מספר רב של פעמים בשנה - דואגים להיות מחוברים תמיד. יש כמה דרכים לעשות זאת. אחת מהן מכונה iPass, וחברות כמו אמדוקס, נייס, קומברס, טבע וגם אנשי משרד החוץ כבר הצטרפו.

איי-פאס היא הרשת הגדולה בעולם של נקודות WiFi - מעל 700 אלף כאלה. לקוח שמשלם ל-iPass מנוי חודשי יכול לגלוש באופן חופשי על הרשת האלחוטית של מרבית המלונות המוכרים, כמעט בכל שדות התעופה בעולם, במרכזי כנסים, בקניונים ואפילו במטוסים של חברות תעופה שונות. iPass נולדה כדי לפתור בעיה: עלות הגלישה הסלולרית מחו"ל מרקיעה שחקים. עבור נוסעים שפשוט זקוקים לחיבור אינטרנט קבוע לסמארטפון, לטאבלט או ללפטופ גם בחו"ל קיימת iPass. בקרב הישראלים הפתרון היה פחות מוכר, אבל הנציגה המקומית, Oranus, מתכוונת לשנות את המצב הזה, ולהגיע לעוד לקוחות עסקיים.

"אנחנו מאפשרים לעובדים ניידים נגישות לרשת WiFi גלובלית", מסביר כריסטוף קולין, סגן נשיא בכיר למכירות בחברה, שביקר בישראל לקידום מוצריה בקרב ארגונים עסקיים. לדבריו, "זה לא רק נקודות הגישה, אלא פלטפורמה לקישוריות עבור העובד המרוחק, שמאפשרת להגדיר אם להתחבר קודם ל-WiFi פתוח או רק לנקודה מורשית של iPass וגם לנהל את כל צד האבטחה וההרשאות". קולין מספר שלחברה יש כיום בעולם כ-200 לקוחות עסקיים ו-1.8 מיליון משתמשים, שיצרו בשנה האחרונה 70 מיליון התחברויות לרשת. "התחלנו את 2011 עם 100 אלף נקודות WiFi בעולם. גדלנו ל-700 אלף לאורך השנה, ועד סוף 2012 נגיע ל-2 מיליון נקודות לפחות", הוא אומר.

לא מדובר בתענוג זול - מנוי חודשי אחד עולה כ-40 דולר, תלוי בגודל הארגון. לדברי קולין, צריך להשוות את המחיר לזה של גלישה יומית במלון - 10-20 דולר, או לעלויות הגלישה השערוריתיות בנדידה (Roaming) שגובות חברות הסלולר. "אנחנו גם מאפשרים למנוי גישה מכל המכשירים שלו על אותו הרישיון", מסכם קולין.

מאיום על רשתות הסלולר לגלגל עזר הכרחי

כיצד תופסות חברות הסלולר את פעילותה של iPass, שעשויה להקטין את הכנסותיהן? "התשובה לשאלה הזו השתנתה לאחרונה. ספקיות הסלולר השקיעו הון ברשתות דור שלישי), אבל הן לא מצליחות לעמוד בגידול העצום בגלישה. לכן, הן יוצרות שיתופי פעולה או רוכשות רשתות WiFi", אומר קולין.

הדוגמה המוכרת ביותר היא ספקית הסלולר האמריקאית AT&T, שסבלה מעומסי רשת גדולים עקב השקת האייפון, ולכן רכשה לפני שלוש שנים רשת WiFi בשם Wayport עם 13 אלף נקודות ברחבי ארה"ב, בעסקה של 275 מיליון דולר. לדברי קולין, "גם לספרינט, לרשת Orange, לצ'יינה טלקום ול-KDDI היפנית יש רשתות WiFi שעוזרות לספק ללקוחות גלישה ולהוריד עומס מרשת הסלולר". המינוח המקצועי לפעולה זו הוא WiFi Offloading - טרנד שצובר תאוצה כפתרון להורדת עומסים מהרשת.

קולין מוסיף: "חברות סלולר מחפשות פתרונות ללקוחות שלהן, שיאפשרו להם להישאר מחוברים בחו"ל וגם להמשיך לחייג דרך החברות. למעשה, חברות הסלולר הופכות למשווקות שלנו". חברה כזו היא T-Mobile האמריקאית, שמספקת ללקוחות לא רק גישה לרשת iPass העולמית אלא גם אפליקציית VoIP לחיוג מוזל מחו"ל על מספר הסלולרי המקורי של הלקוח. מעט אחרי הראיון הכריזה iPass על חוזה עם צ'יינה מובייל.

המתחרה הגדולה של iPass היא Boingo, שלה 400 אלף נקודות WiFi ברחבי העולם, ובשונה מ-iPass, היא פונה בעיקר ללקוחות פרטיים ומציעה תוכניות שונות שמתחילות ב-8 דולרים לחודש. בנוסף, מספר חברות ישראליות פועלות בתחום ה-WiFi Offloading. אחת מהן היא חברת הסטארט-אפ WeFI, המשווקת לחברות סלולר פתרון שיודע להעביר לקוחות מגלישה ברשתות סלולריות לנקודות WiFi חינמיות פתוחות סמוכות. החברה נמצאת כיום לקראת הכרזה על חוזים ראשונים. בתחום ציוד ה-WiFi לרשתות מסחריות גדולות ולטווח רחב פועלות שתי חברות ישראליות: GoNetSystems, ו-Wavion מיקנעם, שנרכשה לאחרונה על ידי אלווריון ב-30 מיליון דולר.

כל הדרכים לגלוש בחו"ל בזול / אמיתי זיו

אין באמת דרך לגלוש בחו"ל בזול, אבל יש דרכים לגלוש פחות ביוקר. גלישה סלולרית דרך סלקום, פרטנר ופלאפון תעלה מחיר שערורייתי של 60-90 שקל למגה-בייט. גם שליחת MMS נחשבת כגלישה סלולרית, אז היזהרו.

הדרך הזולה ביותר לגלוש בחו"ל היא לרכוש במדינת היעד כרטיס SIM מקומי לסמארטפון שכולל חבילת גלישה, ולהפוך את הסמארטפון לנקודת גישה (WiFi) באמצעות פונקציית ה-Tethering. החיסרון במודל זה הוא שמספר הטלפון המקורי אינו נשמר. ניתן להצטייד ב-SIM זר כבר בישראל, מחברות כמו OmniSIM, ולשלם מחיר נמוך של כ-90 יורו סנט למגה גלישה.

האופציה השנייה היא לצאת לחו"ל עם התקן גלישה שנרכש בישראל, מחברות כמו Webbing או Mi-Fi. עלות הגלישה בהסדר זה עומדת על כ-15 יורו ליום לארבעת הימים הראשונים, 70 יורו ל-5-7 ימים ו-7 יורו לכל יום נוסף. החברות מספקות מעין ראוטר סלולרי זעיר, שמייצר רשת WiFi שיכולה לשרת עד חמישה מכשירים במקביל.

הדרך השלישית לגלוש בחו"ל היא להצטרף לשירות WiFi בינלאומי, כמו זה של iPass או Boingo, אבל יש לזכור שמדובר בשירות שמאפשר זמינות נמוכה יותר מאשר גלישה סלולרית. בכל מקרה, בעלי אייפון יכולים "לכווץ" את נפח הגלישה שלהם באמצעות האפליקציה הישראלית Onavo.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!