ה'בלוף' הגדול: מסגרות צבא לחרדים

מי שהזדמן במקרה לפני מספר שבועות לצומת ירקונים בפתח תקווה ונכנס לאוהל הענק שנבנה במיוחד לחתונת נכדו של האדמו"ר מויז'ניץ', נפעם ממראה אלפי בחורים צעירים, מסודרים היטב, זזים בריקוד מסעיר ובשירה על הפאראנצ'עס.

אחד האורחים בחתונה, עם דרגות סא"ל על כתפיו, לא התאפק נוכח המחזה המרשים ולחש בקול רם מדי לחברו: "שני גדודים יכולתי להרים מכמויות הבחורים כאן..."

מאז פורסם פסק הדין בעניין חוק טל, מנסים המתנגדים להחלטה להיתלות באותן מסגרות המיועדות לחרדים כמו השירות האזרחי, תוכניות השח"ר (שילוב חרדים בצה"ל) או הנח"ל החרדי, אלא שאנשי המקצוע - וגם החרדים עצמם - יודעים שמדובר בפיקציה, שהאידיאולוגיה החרדית לא משאירה פתח לפשרה. חרדי אמיתי יישאר בישיבה ולא יתגייס - לא משנה איזו מסגרת צבאית תתנו לו.

כדור אקמול

בכדי להבין את הבלוף הגדול של מסגרות החרדים, די בעיון קצר בנתונים: על פי הלמ"ס, יש כיום קרוב ל-900 אלף חרדים בישראל. כ-250 אלף מהם בגיל העבודה - כלומר באזור שנות העשרים לחייהם. כשמסתכלים על המספרים האלה, מבינים היטב את אכזבתה של השופטת בייניש בפסק הדין מגיוס 1000 חרדים לצה"ל ועוד 1800 לשירות אזרחי. קשה לומר "אחוזים בודדים".

גם בתוך המגזר החרדי לא מתביישים להודות שהמסגרות לחרדים לא נועדו באמת לשלב חרדים. הם נועדו בעיקר כדי להרגיע את מצפונם של החרדים והחילונים כאחד. לחרדים זה מעניק "שקט תעשייתי".

14 שנה מאז קבע בג"ץ ששר הביטחון לא יכול לתת פטור גורף לבחורי ישיבות ובאיצטלה של כמה אלפים בודדים שכן משתלבים, יכולים החרדים להימנע מגיוס המוני לצה"ל.

ואיך מרגיעים את הציבור החילוני? כמו כדור אקמול לכאב ראש כרוני. הנה, יש מסגרות שנועדו לגייס אותם אם רק תתנו להם זמן.

צריך לומר בכנות: פתרון אמיתי לא נראה באופק. עד הראשון לאוגוסט ככל הנראה ינוסח חוק שירגיע את שני הצדדים, אך שוויון אמיתי בנטל?! זה כרגע רק בלון נפוח.

טורו של העיתונאי יהודה שלזינגר פורסם ב'ישראל היום'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!