זה שיר פרידה • הרצל נפרד ממוסד האוכל הניו-יורקי

אני אוהב את ניו-יורק הרבה יותר ממה שהיא אוהבת אותי. זו עובדה. שכן, רק בניו-יורק אני יכול לחטוף דלקת בשרירי הרגליים והתכווצות בגב התחתון, כתוצאה מקור חריג שמתנפל עליך מבעד לשמש בהירה ושקרנית.

אבל לא תשמעו אותי מתלונן. למדתי לחיות (ולסבול) עם העיר הגדולה הזאת, על שלל תחלואיה וקסמיה. בעיקר קסמיה.

החוויה האורבאנית הניו-יורקית הסטנדרדית, כוללת הליכה מרובה ברחובותיה ובסמטאותיה של העיר המפלצתית הזאת, וזה גם מה שעשיתי בביקורי בעיר לפני כשבועיים, ללא שכר פסיעות, לצערי.

לדעתי, על-מנת להבחין בייחודה של העיר, צריך לצאת מברוקלין לכיוון מנהטן. שם אפשר לגלות איך שניו-יורק מהווה מעין אבן שואבת לתיירים ולמהגרים מכל רחבי העולם. אי-אפשר היה להתחמק מכך כשפסעתי לתוך מסעדת kosher delight הידועה מרחוב 37 west על רחוב Broadway במנהטן.

כסף קטן ומנות ענק

בדלפק הארוך המפורסם שבמרכז המסעדה, עמדו זה לצד זה, קופאית ממוצא מכסיקני, עובד מטבח ממוצא הודי ולצידם מנהל המשמרת החרדי, שהפנה אותי לבחור האסייתי הגבוה עם העיניים המלוכסנות בדלפק ממול, על מנת שיכין לי שווארמה בלאפה. אין מקום כזה בעולם.

למען האמת, הרעב בו הייתי מצוי לאחר יום עמוס של הליכה מפרכת, השכיח ממני את עובדת חיבתה העזה של רעייתי למאכלי גבינה דווקא. כך שהתעלמתי, מבלי לשים לב, מחלון הראווה המטופח של bravo pizza הסמוכה, שנהנית אף היא מהכשר מצוין ו-12 סוגי פיצה ומספר זהה של פסטות בסגנונות מגוונים.

השמועה שהובילה אותי למקום, מעבר לעובדה הפשוטה שמדובר במוסד אוכל קולינארי שקיבתי המאותגרת דגמה כבר לפני כעשרים שנה, בשנות בחרותי, הייתה מטלטלת בעבורי. חבר ניו-יורקי לחש לי שבסוף החודש הזה (עפ"י הלוח הגרגוריאני), המסעדה סוגרת את שעריה בסניף הוותיק והמפורסם הזה במנהטן (למסעדה סניף נוסף בברוקלין על J Av.). לא אשקר אם אספר שהרגשתי צביטה בלב, בנוסף לדקירות ברגליי הלאות מההליכה הממושכת.

דה-ז'וו מסעיר שכזה, לא חוויתי מזה זמן בימי חלדי הקצרים. הכיסאות והשולחנות המוכרים כל כך על 'המרפסת' שבקדמת המסעדה, חלקה האחורי של המסעדה עם מסכי הענק שמקרינים ללא הרף את משחקי הספורט האהובים של האומה האמריקנית, הביאו אותי להרהורים ממושכים אודות המקום שמתחילת שנות ה-80 כמדומני, הכיל והאכיל בימי חייו הארוכים, חרדים מכל הסגנונות והגדלים, לפחות בקנה המידה של איצקוביץ'.

פה ושם עוד ישבו זוגות וקבוצות חברים בתפזורת ששיוותה למקום מראה דליל ומוזנח במקצת. ההמולה האמיתית למעשה מתרחשת מאחורי דלפק התשלום שבלב המסעדה. המבורגרים אימתניים וכנפי עוף פריכות טבולות ומטוגנות בשמן עמוק, יוצאות מפס הייצור ההמוני הזה בקצב בלתי ניתן למעקב. הכל כמובן בכסף קטן ובמנות ענק, ללא רחמים על מדד הכולסטרול בדם.

אוכל והשגחה פרטית במקום אחד

לא יכולתי גם להתחמק מהמחשבה על כך שההשגחה העליונה זימנה אותי לכאן, ערב סגירתה המצערת, כשאני 20 שנה וכמה קילוגרמים יותר, מאז הפעם הראשונה בה באתי בשעריה הריחניים והמחבקים.

הכל מלמעלה, הסברתי לאשתי ואצתי לשזוף את התפריט שתלוי מעל הדלפק המזמין. בתפריט הארוך כרחובותיה הפתלתלים של העיר, תמצאו מרקים, סנדוויצ'ים, אוכל סיני, המבורגרים כמובן, ועוד למעלה מ-200 פרודוקטים וקומבינציות של אוכל, שיכולים לקלוע לכל טעם ואדם. בדוק ומנוסה.

לאשתי לא הותרתי ברירה, אלא ללכת על המנה הצמחונית ביותר במקומות מעין אלה, פלאפל. טעמתי ממנו, בהחלט ראוי לתוצרת אמריקנית. תערובת הפלאפל הייתה צפופה, חרוכה ומלאת קריספיות מבחוץ ורכה מבפנים. מבחר הסלטים לא היה מבייש שאווארמיה ירושלמית אסלית.

אני חשקתי במנת שווארמה בלאפה, שהייתה טעימה מאוד ובעיקר טרייה, חרף שעת הערב המוקדמת שבה סרנו למקום. האסייתי מאחורי הדלפק היה אדיב בצורה יוצאת-דופן, ונדמה היה כי הוא אמון היטב על מלאכת גירוד הבשר מהשיפוד הלוהט, שהסתובב לו בנחת, כשבחוץ משתוללת רוח מקפיאת דם ועצמות.

הבשר היה רך ועסיסי, מלא בטעם ובכמות נדיבה. הלאפה הייתה כמו שלאפה צריכה להיות, רחבה, עבה די הצורך בכדי לקלוט את הסלטים והנוזלים שהבשר פרק לתוכה בנדיבות, והסלטים כאמור במבחר גדול, ובאסתטיות וטריות שגם בישראל יש מה ללמוד מהם. את הארוחה המוכרת והאהובה הזאת קינחתי במשקה fresca האהוב, וקיבתי נחה מזעפה.

המלצת הבית: לכו להיפרד

בין אם נכונה השמועה אודות גוויעתה הקרובה ובין אם לאו, אני מרגיש שאת שלי עשיתי.

נפרדתי ממנה בהצדעה ובעין לחה, כשאני מודה לה על שנות שירותה הרבות למען אוכל כשר וזמין, בעיר הסואנת ביותר בעולם.

מי שנמצא באזור או מתכנן לשם גיחה בשבוע הקרוב, היה מין הראוי שיסור לשם וייפרד כראוי מהמוסד המיתולוגי הזה.

כתובת וכל השאר...

Kosher Delight

1359 New York ,Broadway
(Btwn 36th & 37th St)
212-5633366

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!