בג"צ דחה עתירה לחקור את רה"מ בפרשת הצוללות

בעתירה שהוגשה נגד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, וראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ביקשה התנועה לטוהר המידות מבג"צ להורות להם לקיים השלמות חקירה בתיק 3000 - פרשת הצוללות, לצורך בחינת מעורבותו של נתניהו בפרשה, לרבות חקירתו באזהרה.

לטענת התנועה לטוהר המידות, בחקירה הפלילית שהתקיימה ביחס לפרשת 3000 נפל פגם מהותי וחמור, כאשר עם פתיחת החקירה נכתב בהודעת משרד המשפטים כי "ראש הממשלה איננו בין החשודים בפרשה". לטענת העותרים, החלטה זו לא נבחנה מחדש בהמשך החקירה, חרף התפתחויות משמעותיות שאירעו במהלך החקירה, ובהן חתימת הסכם עד המדינה גנור.

הרכב השופטים סולברג, גרוסקופף ושטיין, החליטו כי "דין העתירה כדין קודמותיה, להידחות על הסף, בהיעדר עילה להתערבות בהחלטות גורמי החקירה". השופטים פסקו כי לא הונח בפניהם כל טעם ממשי המצדיק הטלת ספק בהבהרה ברורה וחד משמעית לפיה לא התגבש חשד סביר בעניינו של ראש הממשלה.

באשר לטענה כי מסקנת גורמי החקירה לפיה התגבשה תשתית ראייתית נגד החשודים, מחייבת את מסקנת ההמשך לפיה נתגבש חשד סביר לביצועה של עבירה על ידי ראש הממשלה, באופן המצדיק חקירתו באזהרה, אמרו השופטים כי "לגורמי אכיפת החוק מסור שיקול דעת רחב לגבי עצם הפתיחה בחקירה פלילית, ולגבי אופן ניהולה, קל וחומר כאשר מדובר בהחלטות בהן מעורבים ראשי המערכת".

השופטים נתנו גיבוי מלא ביושרם של גורמי החקירה ואמרו כי "הלכה היא כי בית משפט זה לא יתערב בהחלטות רשויות החקירה ואכיפת החוק ולא יחליף שיקול דעתן בשלו, אלא במקרים חריגים ביותר; בין היתר, בנסיבות בהן ההחלטות הנתקפות נתקבלו בחוסר סבירות קיצוני, בחוסר תום לב, או על יסוד שיקולים זרים".

בשולי ההחלטה כתבו השופטים כי למותר לציין כי גורמי החקירה ואכיפת החוק אינם יודעי כל ואינם נביאים. "תפקידנו הוא לבחון, על פי המידע שהוצג לפנינו, האם מתקיימות הנסיבות הקיצוניות המצדיקות התערבות באופן בו מילאו חובה זו. נכון לעת הזו, ועל פי המידע שלפניהן, סבורות רשויות החקירה כי אין בסיס ראייתי המצדיק את חקירת ראש הממשלה בפרשה. נכון לעת הזו, אנו סבורים, על בסיס החומר שהביאו הצדדים לפנינו, כי לא מתקיימים התנאים יוצאי הדופן המצדיקים התערבות בהחלטה שקיבלו רשויות החקירה בעניין זה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!