השמאל מוכן להקריב את עצמו להפלת נתניהו

דבר פלא בבחירות הנוכחיות: בני גנץ מגייס לשורותיו אנשי ימין מובהקים ומפלגתו רק נוסקת בסקרים - כשהיא לוקחת מנדטים גם ממפלגות המרכז והשמאל, יש עתיד, העבודה ומרצ.

הכוכב הבולט מבין הימנים במפלגתו של גנץ הוא כמובן משה בוגי יעלון, איש שמאל לשעבר, שעבר מהפך קיצוני בדעותיו הפוליטיות והצטרף לליכוד בואכה שר הביטחון.

אם נראה למישהו שחלה תזוזה חדה נוספת אצל יעלון והוא שב על עקבותיו, כדאי שיחשוב שוב - רק לפני כשבועיים ערך יעלון כנס בשומרון כחלק מסדרת כנסים שהוא עורך על מנת לקרוץ לקהל ימני.

יעלון גם לא נחשב לדמות שולית במפלגה - אלא לכוכב המרכזי שלה, שהוצג לראווה בנאום הבכורה של גנץ בגני התערוכה.

יעלון גם קיבל הבטחה לשלושה שריונים בעשירייה הראשונה של חוסן לישראל (שניים בלעדיו י.א), ושלושה שריונים נוספים בעשירייה השנייה. 

ואגב, על הפראייריות של גנץ אין צורך להכביר במילים. יעלון הוא כמובן רכש מעולה שלו, אבל הוא קיבל הרבה יותר מערכו ושוויו האמיתי בשוק. הרבה הרבה יותר.

אבל לא רק יעלון בתמונה. במפלגה של גנץ גייסו כוכבים נוספים מהימין, דוגמת יועז הנדל וצביקה האוזר.

לאור כל זאת, נשאלת השאלה - כיצד זה שמאות אלפי אנשים מהשמאל מוכנים לנטוש את ביתם הפוליטי ולמכור את האידאולוגיה שלהם עבור מפלגה שחברים בכירים בה מייצגים בדיוק את השיטה בה הם נלחמים בעקשנות אין קץ מזה שנים ארוכות?

כמו כן, איך הם רואים את עצמם מצביעים עבור אדם שדעותיו הפוליטיות מעומעמות ומעורפלות וטוען שהוא לא ימין ולא שמאל?

אין מנוס אלא לקבוע כי בשטף ההסתה הפרועה כנגד ראש הממשלה בתקשורת, הפכה שנאת נתניהו אצל רבים בשמאל - למרבה הצער - לאידיאולוגית העל שלהם. כל השאר אצלם בבחינת "בטל בשישים".

או במילים יותר פשוטות: הנדידה של מאות אלפים ממצביעי השמאל לטובת "חוסן לישראל" לא נובעת מאהבתם או אהדתם לגנץ, אלא משנאה תהומית וטהורה לנתניהו.

וכיוון שגנץ מוכתר כיחיד שיכול איכשהו לאיים על נתניהו מבחינת מנדטים (מבחינת גושים אין מה לדבר בכלל י.א), מצביעי השמאל מוכנים להפקיר את ביתם הטבעי, ולו בשביל הסיכוי הקלוש שגנץ יפיל את נתניהו.

הדבק היחיד שמחבר בין קיבוץ הגלויות המופרך של מפלגנץ הוא אחד: שנאת נתניהו. מחנה של ממורמרים, זגזגנים ופליטי הכוורת של נתניהו. אין אידיאולוגיה. אין ימין, אין שמאל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!