מהתקשורת לפוליטיקה: כל אנשי התקשורת שהגיעו ויגיעו לכנסת
פרויקט מיוחד: עד כמה המערכת הפוליטית משופעת באנשי תקשורת? באיזה עיתון כתב גפני בצעירותו? מי הן הדמויות החדשות מהתקשורת שיכבשו את הכנסת הבאה? • מי כתבה עיתון למסתננים מאפריקה? • לאיזו מפלגה אין ייצוג תקשורתי? • פרויקט מיוחד מאת יוסי אסולין
- יוסי אסולין
- ט' אדר א' התשע"ט
- 1 תגובות
בין המערכת הפוליטית למערכת התקשורתית ישנם לא מעט קווי דמיון משותפים; לא נדיר לראות היום אנשי תקשורת ש"נחטפים" מעולם התקשורת הישר לתוך הביצה הפוליטית.
רק אתמול (רביעי) הצטרפה העיתונאית יפעת ארליך למפלגת הבית היהודי; הזדמנות מעולה להעיף מבט ולראות את מפת האחיזה של אנשי עולם התקשורת במערכת הפוליטית.
לצד אנשי תקשורת חדשים שמצטרפים ממש כעת לזירה, ישנם אנשי תקשורת לשעבר שכבר צברו קילומטראז' לא מבוטל ונמצאים כיום בעמדות מפתח במערכת הפוליטית.
'בחדרי' בפרויקט מיוחד המסקר את התחנות המרכזיות של הדמויות החדשות לצד אלו הוותיקות.
-
יהדות התורה
ישראל אייכלר - נחשב לעיתונאי במקצועו והבולט מבין הח"כים החרדים שידיו רב לו בתקשורת. אייכלר שימש כעורך שבועון חסידות בעלז "המחנה החרדי" - שם פרסם מאמר שבועי בנושא השקפה יהודית; היה בעל טור קבוע בעיתון "משפחה"; הגיש ברדיו "קול חי" והיה מוכר גם בציבור החילוני בשל השתתפותו בתכנית "פופוליטיקה", לצד העיתונאים הבכירים - אמנון דנקנר וטומי לפיד. גם כיום הוא מתרוצץ בין אולפנים ועוסק בהסברת הצד החרדי בתקשורת החילונית.
כתב טורים בנושאי השקפה יהודית. אייכלר. (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
מאיר פרוש - לא נחשב לעיתונאי במובן הצר של המילה, אולם עסק לא מעט בעולם תקשורת וייסד יחד עם אביו, מנחם פרוש, את עיתון "המבשר" המזוהה עם סיעת שלומי אמונים, אותה הוא מייצג בכנסת במסגרת יהדות התורה. אגב, כיום העיתון נמצא בשליטת המשפחה, כאשר מי שמשמש כמנכ"ל הוא בנו משה.
משה גפני - שימש בצעירותו ככתב בעיתון "יתד נאמן", המזוהה עם הזרם הליטאי אותו הוא מייצג בכנסת במסגרת דגל התורה.
כתב "יתד". ח"כ משה גפני. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הבית היהודי
יפעת ארליך - הצטרפה לתקשורת בגיל 25 וכתבה טורי פובלציסטיקה באתרים nrg ו-ynet. מאוחר יותר שימשה ככתבת תחקירים במקור ראשון, כחברת פאנל בערוץ 10 וכמגישה ברשת ב'. מאוחר יותר הצטרפה כעיתונאית חוקרת לערוץ 2 ובמקביל החלה לכתוב טורי דעה בידיעות אחרונות.
הליכוד (בראשות נתניהו)
גדעון סער - החל את דרכו התקשורתית בשבועון "העולם הזה" שם כתב טורים פוליטיים, לאחר מכן שימש כשנה וחצי ככתב לענייני מפלגות בעיתון "חדשות" של קבוצת "הארץ", שהיה נחשב אז לעיתון מבטיח וחשוב בעולם התקשורת; סער, שעשה תואר במשפטים, הפך מאוחר יותר לכתב לענייני משפט בחברת "החדשות" של ערוץ 2.
כתב לענייני משפט. סער (צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90)
מירי רגב - היא אמנם לא העיתונאית במובן הקלאסי של המילה, אבל רגב הייתה ללא ספק אשת תקשורת בולטת. את דרכה התקשורתית החלה בחטיבת דובר צה"ל - שם התקדמה בסולם הדרגות, כאשר בשלב מסוים שימשה כצנזורית הצבאית הראשית לעיתונות ותקשורת - עד שכבשה את התפקיד המשמעותי ביותר במערך התקשורת בצה"ל - דובר צה"ל (בעת תקופת ההתנתקות ובמלחמת לבנון השנייה י.א).
גלעד ארדן - לא שימש כאיש תקשורת מן השורה, אך היה פעיל חברתי בולט ועסק בעולם התקשורת; ארדן שימש קודם כניסתו לליכוד כיועצו התקשורתי של ראש הממשלה נתניהו וכן כמנהל האגף לפניות הציבור.
אופיר אקוניס - את דרכו החל ככתב בעיתון "מעריב" וכעורך מוזיקה ברשת ג'. ב-1996 הצטרף לאגף ההסברה של הליכוד ושימש כסגן יועץ התקשורת לראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך הקדנציה הראשונה שלו. בהמשך הפך אקוניס לדוברו של נתניהו בשבתו כשר האוצר.
דובר ראש הממשלה נתניהו. אקוניס. (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
ציפי חוטובולי - החלה את דרכה התקשורתית בגיל 28 כחלק מפאנל בערוץ 10 שכלל עיתונאים בכירים, לאחר מכן כתבה טורי דעה ב"מעריב" וב-"nrg יהדות", ובהמשך לקחה חלק בהגשת תכנית בחברת "החדשות" של ערוץ 2, וכמגישה אורחת בערוץ הראשון.
מפלגת חוסן לישראל (בראשות גנץ)
מיקי חיימוביץ' - אחת הדמויות היותר מסקרנות ומעוררות עניין במפלגתו החדשה של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. חיימוביץ' היא מגישת חדשות, תחקירנית ועיתונאית בכירה שמאחוריה עשרות תחקירים וכתבות עומק בערוץ הראשון; בהמשך הפכה למגישת חדשות בחברת "החדשות" של ערוץ 2 ולאחמ"כ עברה לערוץ המתחרה - 10, עד לפרישתה הסופית מהתקשורת ב-2011.
מירב כהן - מתבלטת יותר כפעילה חברתית וידועה בעיקר בשל פעילותה באחרונה במניעת עושק קשישים; אולם את דרכה החלה דווקא בתקשורת, את שירותה הצבאי עשתה כמפיקה בתחנת הרדיו גלי צה"ל, לאחר מכן הפכה לדוברת הכלכלית-חברתית של רה"מ המנוח אריאל שרון, וכן הגישה תכנית כלכלית בערוץ 2.
תל"ם (בראשות יעלון)
יועז הנדל - הנדל מוכר בעיקר בשל תפקידו כראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה בנימין נתניהו, תפקיד ששם אותו במרכז המפה התקשורתית. אולם הנדל שימש ועדיין משמש בכמה כובעים בכלי התקשורת השונים; היה בעל טור בעיתון של הציונות הדתית "מקור ראשון" וב"מעריב", הגיש תכנית אקטואליה בערוץ 10, וכיום כותב טורים קבועים ל"ידיעות אחרונות" ומשמש כמגיש בתחנת הרדיו גלי צה"ל.
ראש מערך ההסברה לשעבר של נתניהו. הנדל. (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
יש עתיד (בראשות לפיד)
יאיר לפיד - את דרכו התקשורתית החל ככתב בעיתון במחנה בעת שירותו הצבאי, לאחר מכן היה עיתונאי במעריב ובהמשך כתב כ-19 שנה בידיעות אחרונות, מנחה בערוץ הראשון ומגיש מהדורת אולפן שישי בחדשות 2. בעקבות פרישתו, עלה לסדר היום "חוק לפיד" המחייב צינון של חצי שנה לעיתונאי שיבקש להתמודד בכנסת.
עפר שלח - לאחר ששימש ביחידות לוחמה מובחרות בצה"ל, הפך שלח בגיל 28 לעיתונאי ולפובלציסט במעריב ומאוחר יותר בידיעות אחרונות - שם כתב טורים בעיקר בנושא צבא וביטחון. שלח שימש גם כמגיש בגלי צה"ל, ועם השנים הפך למגיש בתכנית תחקירים בערוץ 10 לצד העיתונאי רביב דרוקר.
עיתונאים בכירים. עפר שלח ויאיר לפיד. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90.
עליזה לביא - את דרכה בעולם התקשורת החלה כעיתונאית בערוץ הראשון כשהיא בגיל 26, שם שימשה כעורכת במגוון תכניות, ביניהן גם תכניות אקטואליה וחדשות, במשך כ-14 שנה. לביא הגישה תכנית בתחנת הרדיו רשת ב' של קול ישראל (כיום התאגיד י.א) ובגלי צה"ל וכן תכנית בנושא תרבות יהודית בערוץ 10.
פנינה תַּמֶנוֹ־שֶׁטֶה - את דרכה התקשורתית החלה בפעילות הסברה בישראל, עמדה בחזית המאבק של יוצאי אתיופיה ומאוחר יותר נכנסה באופן רשמי לערוץ הראשון - שם הגישה תכנית אקטואליה. על רקע הכשרתה המשפטית, שימשה גם ככתבת לענייני משפט של הערוץ הראשון. תמנו-שטה הפכה לאשת התקשורת הראשונה בישראל הנמנית על העדה האתיופית.
העבודה (בראשות גבאי)
שלי יחימוביץ' - החלה את דרכה ככתבת בעיתון על המשמר, אחר כך שימשה ככתבת דרום ברשת ב', ולאחר מכן הגישה והנחתה תכניות שעסקו בעיקר בכלכלה ובפוליטיקה. יחימוביץ' התבלטה כאשת תקשורת בעקר בשל תכנית "הכל דיבורים" אותה הגישה במשך כ-7 שנים ברשת ב', תכנית שנחשבה לכזו שעיצבה את סדר היום הישראלי. מאוחר יותר עברה להיות חברת פאנלים ומגישה בערוץ 2. וכן שימשה כמגישה בתחנת הרדיו גלי צה"ל.
מרב מיכאלי - שירתה בתחנת הרדיו גלי צה"ל כקריינית ומנחה, והחלה את פעילותה העיתונאית כאזרחית בגיל 24 בתחום החינוכי; הייתה שותפה בכירה להקמת תחנת המוזיקה של גלי צה"ל; הנחתה תכניות בערוץ 2 וכתבה טורי דעה בעיתון השמאל הקיצוני - "הארץ".
סתיו שפיר - עלתה לתודעה הציבורית בעיקר בשל פעילותה החברתית והתקשורתית ב"מחאת רוטשילד" המפורסמת - בה שימשה כדוברת מרכזית, אולם עסקה גם בעיתונות ופרסמה טורים באתר חדשות של ערוץ 2, ובמגזין היוקרתי "נשיונל ג'יאוגרפיק", שימשה גם ככתבת נדל"ן וככתבת בהתנדבות לעיתון "קול הפליטים" שיצא עבור קהילת המסתננים מאפריקה.
גשר (בראשות לוי-אבקסיס)
אורלי לוי-אבקסיס - הנחתה בעבר תכניות בערוץ 1, ומאוחר יותר הנחתה את תכניות הבוקר של ערוץ 10.
ללא ייצוג
הימין החדש, האיחוד הלאומי, כולנו, התנועה וש"ס.
תופעה הפוכה
יצוין כי ישנה גם תופעה הפוכה של ח"כים שפורשים מהפוליטיקה ועוברים לעיתונות - שמה דווקא יש נציג לתנועת ש"ס - יגאל גואטה, שמגיש תכנית רדיו אישית בתחנת הרדיו הפופולרית כאן ב' וכן את יומן הערב מידי יום יחד עם העיתונאי רן בנימיני.
גם ינון מגל כיהן בעבר כחבר כנסת מטעם 'הבית היהודי' וכיום הוא משמש כמגיש בכיר בערוץ 20 וכן יש לו תכנית יומית אותה הוא מגיש בתחנת הרדיו 103FM. ניתן לציין גם את העיתונאים שרון גל וניצן הורוביץ' שנפלטו מהכנסת לתקשורת ועוד.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות