תפסיקו לחזור על השקר: לנתניהו יש תחליף

ימים אלו, ערב הבחירות לכנסת, מתאפיינים בקרבות מילוליים קשים. פוליטיקאים שעבדו עד לפני רגע זה לצד זה מטנפים ומגדפים זה את זה בהטחות הדדיות, שלעתים קרובות מידי עוברות את גבול הטעם הטוב.

בדרך אל לב הבוחרים שום דבר לא יעצור את רודפי השררה והשלטון. כל האמצעים כשרים: רשימות חיסול למיניהם, השוואות מופרכות ונבזיות, עימות אוכלוסיות שונות בחברה אלו באלו, הסתה קשה, מתקפות חריפות על אנשי ביטחון ועוד.

בתוך כל הבוקה ומבולקה הזאת, צריך לומר מילה אחת טובה לשר החינוך לשעבר, גדעון סער. ראש הממשלה נתניהו, שלמרבה הצער קולו לא נעדר מן המקהלה הזו, עושה לילות כימים כדי להחריב את סיכוייו של האיש להעפיל לפסגת כוכבי הליכוד. 

נתניהו מנהל קרב איתנים של ממש ומשתמש בכל התותחים העומדים לרשותו כדי לתקוף את אחת הדמויות הדומיננטיות ביותר בליכוד, שחזר אל המגרש הפוליטי לאחר פסק זמן של 4 שנים וכעת מאיים על מקומו.

לפני מספר חודשים נתניהו הרעיד את הביצה הפוליטית כשחשף את ה"תרגיל" שסער רקח נגדו כביכול על מנת להדיח אותו, בשיתוף פעולה מלא מצד נשיא המדינה ריבלין.

נתניהו לא היסס לתקוף את בכיר הליכוד, שעוד עשוי להחליפו ביום מן הימים; אולם לא נתן סימוכין לטענותיו הקשות.

הערב, יומיים לפני קלחת הפריימריז של הליכוד הגועשת והרועשת, נתניהו מצא הזדמנות נוספת כדי לתקוף את סער באולפן האלטרנטיבי החדש שהקים - הליכוד TV - ושוב הפריח אמירות ללא כיסוי ולפיהן סער מנסה לחתור תחתיו ולחטוף ממנו את הליכוד.

צריך להדגיש: עד היום נתניהו לא סיפק הסבר ממצה אחד שיסביר, ולו במעט, את פשר המתקפה הזאת שיצאה מפרופורציות לחלוטין.

לאחרונה יצא לי לשמוע לא מעט פעמים את המנטרה השחוקה "אין תחליף לנתניהו". זה קשקוש. נתניהו באמת מנהיג יוצא דופן; אולם אין אדם שאין לו תחליף. אבל יש גם יש אדם שעושה הכל כדי שתחשבו שאין לו תחליף.

נתניהו פשוט סידר, בצורה די שיטתית, שכל הכוכבים שמאיימים עליו יסולקו בדרך זו או אחרת משורות ההנהגה הבכירות.

שימו לב לאבסורד: אלו תיקים הביא נתניהו לדמויות הבכירות בליכוד שאיישו את החמישייה הראשונה בפריימריז האחרונים של המפלגה? 

ארדן, שזכה במקום הראשון בפריימריז, קיבל את תיק ביטחון הפנים שכולם בורחים ממנו, אדלשטיין קיבל את התפקיד הייצוגי של יו"ר הכנסת, כץ קיבל את התחבורה ורגב קיבלה את התרבות, וכן הלאה.

המכנה המשותף: כולם התאכזבו מאוד מהתפקיד שקיבלו והרגישו שחטפו סתירה מהבוס הגדול, אף שנשכבו על הגדר בשבילו. חלקם אף לא מסתירים זאת ואומרים את זה בריש גלי.

ומה עשה נתניהו עם שלוש התיקים הבכירים? השאיר אותם קרוב אליו, או מחוץ לליכוד.

את החוץ לקח לעצמו. את הביטחון נתן ליעלון ואז כשאיים עליו לקח ממנו בחזרה; אח"כ השתמש בו כקלף מיקוח מול ליברמן, ואת האוצר הביא לכחלון ששם את זה כווטו לכניסתו לקואליציה.

בשורה התחתונה: אף אחד מהתיקים הבכירים לא הגיע לידיו של איש ליכוד.

תשאלו את נפתלי בנט ואיילת שקד, ליכודניקים בנשמתם, שלולא התנגדות משפחת נתניהו היו היום חברים בכירים בליכוד. וגם היום, כשבנט הרהיב עוז לפתוח מפלגה (ומאז עוד אחת), נתניהו היתל בו כשרצה בכל מאודו את תפקיד הביטחון. 

לנתניהו אין את האומץ והמנהיגות הנדרשת לאתגר את עצמו עם יריבים מבית. כל גורם שמאיים על מקומו יסולק לאלתר, בין בחשאי ובין בפומבי.

ובחזרה לגדעון סער. לאיש יש בסיס תמיכה רחב ביותר בתוך הליכוד והוא יכול לקחת את המתקפה הזאת ולעשות בה שימוש פוליטי נבון שרק יחזק את מעמדו. אבל הוא מעדיף לבחור בדרך הממלכתית ולשתוק.

תגידו אולי זה הצעד הנכון עבורו המונע משיקולים פוליטיים בלבד, אבל מי שיעקב אחרי סער יגלה שהקו הממלכתי המאופק אותו הוא מציג בתקשורת, נשמר לאורך שנים רבות בצורה די יציבה. למרות עליות ומורדות. בעיקר מורדות - האיש שומר על שתיקה נדירה. מעטים הם הפוליטיקאים שיבליגו למתקפות הקשות שעבר בחלוף השנים ובפרט אלו האחרונות.

אבל סער נרתע ממחלוקות מיותרות שרק יהרסו למפלגת הליכוד בטווח הארוך ויפגעו במעט הממלכתיות שעוד נותרה בה. את הביקורת, החריפה מאוד יש להניח, הוא מעדיף לשמור לעצמו.

אז נכון, את הדברים הטובים שיש לנתניהו אי אפשר לקחת ממנו - אבל בעניין הזה לפחות יש לו הרבה מה ללמוד מגדעון סער.

וכן, אל תטעו: לנתניהו יש תחליף בתוך הליכוד. זה יכול להיות גדעון סער, זה יכול להיות גלעד ארדן, ישראל כץ ואפילו מירי רגב. אבל מה שבטוח: עוד לא קם האדם שלא היה לו תחליף.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!