מה שרציתם לדעת על אסתמה • כך תזהו ותתמודדו

ד"ר רות גופן, מומחית ברפואת משפחה, משיבה על מגוון השאלות הקיימות בנושא האסתמה.

• מהי אסתמה?

אסתמה היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה (הסימפונות) שגורמת לחסימתן. היא מתאפיינת בתקופות שקטות, שבהן אין כלל תסמינים, ובתקופות של החמרה שבהן מופיעים התסמינים.

• ממה נגרמת אסתמה?

לא ידוע מהו הגורם לאסתמה, וככל הנראה לא מדובר בגורם אחד אלא בשילוב של כמה גורמים, ובהם תורשה והשפעה סביבתית (זיהום אוויר, למשל).

אנו יודעים כיום מה עלול לגרום להופעת התסמינים או להחמרתם. מדובר בקשת רחבה של גורמים, ובהם: קור, אימון גופני, תרופות שונות, אלרגנים שונים (חומרים הגורמים לאלרגיה כמו אבק, אבקנים של פרחים, עובש וצואה של מקקים), רמה גבוהה של זיהום אוויר, מחלות ויראליות של דרכי הנשימה כמו צינון ומתח רגשי.

• מהם התסמינים?

התסמינים של אסתמה הם אירועים חוזרים של צפצופים בעת הנשימה, קוצר נשימה, שיעול ופליטת ליחה. שכיח מאוד שהתסמינים מחמירים בלילה ולפנות בוקר.

• איך אני לעומת האחרים?

אם את/ה סובל מאסתמה, אינך לבד. לפי הספרות 5%-7% מהאוכלוסייה סובלים מהמחלה הזאת. מתוך 4.2 מיליון מבוטחי הכללית סובלים מאסתמה קרוב ל־253 אלף בני אדם (כ־6.3%).

• כמה זמן זה נמשך?

אסתמה היא מחלה כרונית המתחילה בדרך כלל בילדות ונמשכת כל החיים. חומרת המחלה משתנה מאדם לאדם. יש אנשים שבמשך שנים מחלתם שקטה, ורק לעיתים רחוקות הם סובלים מהתפרצויות, ואילו אחרים סובלים מהתפרצויות בתדירות גבוהה מאוד.

• איך מאבחנים?

האבחנה נעשית בדרך כלל בילדות אצל רופא הילדים. לאחר כמה אירועים של קוצר נשימה ושל צפצופים מפנה רופא הילדים את הילד לבדיקת תפקודי ריאות (ספירומטריה), ועל סמך הבדיקה הזאת ניתן לאבחן את המחלה.

הערכה ראשונית ניתן לעשות גם על סמך בדיקה פשוטה אצל רופא הילדים או אצל רופא המשפחה בעזרת מכשיר המכונה peak flow - הילד נושף לתוך המכשיר, ולפי התוצאה ניתן להעריך האם ישנה חסימה של דרכי הנשימה.

הטיפול באסתמה והחיים בצל המחלה

• איך מטפלים?

בעבר היה הטיפול המקובל באסתמה רק באמצעות משאפים להרחבת הסימפונות (משאפי ונטולין, למשל). כאשר המטופל היה סובל מהתקף של קוצר נשימה, הוא היה משתמש במשאף, וכך היה מקל על קוצר הנשימה.

כיום מקובל לתת טיפול מונע למחלה שמטרתו לגרום לכך שהחולה לא יסבול מהתפרצויות של קוצר נשימה. הטיפול המונע ניתן באמצעות משאף רגיל או משאף טורבוהיילר או דיסקוס לאינהלציה המכילים שילוב של חומרים נוגדי דלקת ומרחיבי סימפונות. דיכוי הדלקת בדרכי הנשימה מונע החמרה של התסמינים ובכללם התקפים של קוצר נשימה. יש להדגיש שהטיפול המקובל כיום ניתן לא רק בעת התקפים אלא כל הזמן. למטופלים שסובלים מאסתמה קשה יותר ניתן להוסיף לטיפול גם כדורים.

• זה חד־פעמי? זה יחזור?

אסתמה היא מחלה כרונית שיש בה עליות ומורדות: לצד תקופות שקטות עלולות להיות התפרצויות של קוצר נשימה. אולם בזכות הטיפול המונע המקובל כיום ישנו שיפור משמעותי בבריאותם ובאיכות חייהם של המטופלים הסובלים מאסתמה. לחולי אסתמה מומלץ להיות במעקב מסודר וקבוע אצל רופא המשפחה או אצל רופא ריאות כדי לגלות בזמן מקרים של החמרה ולהגיב בהתאם.

• עלולים להיות סיבוכים?

בזכות הטיפול המונע המקובל כיום חלה בשנים האחרונות ירידה של ממש בשכיחות הסיבוכים של האסתמה. אבל אלה עדיין קיימים. אלה הם העיקריים שבהם:

דלקת ריאות.
תמט של הריאה (חסימה של דרכי הנשימה עלולה להביא להתמוטטות של חלק מהריאה).
עייפות והפרעות בריכוז. תסמינים של אסתמה מחמירים בדרך כלל בלילה ועלולים להפריע לשינה וכך לגרום לעייפות במשך היום.
אי־ספיקה נשימתית. התקף קשה של אסתמה עלול במקרים קיצוניים למנוע מהחולה את היכולת לנשום. במקרה כזה יש להנשימו ולפנותו במהירות לבית חולים. במקרים נדירים עלול אירוע כזה להסתיים במוות.

• מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

בכל מקרה של החמרה בתסמינים - שיעול (ביום או בלילה), קוצר נשימה או קושי לעמוד במאמצים קלים - יש לפנות מיד לבדיקה רפואית. במקרה של קוצר נשימה קיצוני שמופיע בפתאומיות, מתפתח במהירות ואינו משתפר בעזרת משאף - מומלץ לפנות את החולה מיד לחדר מיון. מצב כזה עלול להתפתח לאי־ספיקה נשימתית ודורש מענה רפואי מיידי.

• בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

אסתמה היא מחלה כרונית. יש בה תקופות שקטות, אולם לעיתים ישנן התפרצויות. לחולי אסתמה מומלץ להיות במעקב רפואי קבוע. תדירות הביקורים אצל הרופא תלויה בחומרת המחלה. כדאי להחליט על התדירות המתאימה יחד עם הרופא המטפל.

• איך לומדים לחיות עם אסתמה?

חשוב לשמור על אורח חיים בריא: להקפיד על משקל גוף תקין, על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית סדירה. מומלץ מאוד להימנע מעישון, שכן עישון מחמיר מאוד את המחלה. חשוב להכיר את המחלה, לדעת מהם התסמינים שלה ולשים לב מתי הם מחמירים. מומלץ להיות במעקב מסודר אצל רופא המשפחה או אצל רופא ריאות.

לכל מטופל הסובל מאסתמה מומלץ לקבל חיסון נגד שפעת פעם בשנה וכן חיסון נגד דלקת ריאות (פנוימובקס) לפחות פעם אחת בחיים. אם ידוע למטופל על גורם כלשהו שמחמיר את תסמיני המחלה, כמו תרופה מסוימת, יש להימנע מלהיחשף לו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!