קרן המטבע: יש לקדם שילוב החרדים בשוק העבודה

נציגי קרן המטבע הבינלאומית הגישו היום את מסקנותיהם הראשונות בנוגע לכלכלת ישראל.

לדבריהם, "המשק הישראלי ממשיך להיות חזק. רמת התוצר ירדה במשך שני רביעים בלבד במהלך 'המיתון הגדול', ולאחר מכן עלתה ב-5% בקירוב ב-2010 וב-2011 בהובלת הייצוא והצריכה, עם עלייה בהשקעות בזמן האחרון. האבטלה עומדת על רמת שפל היסטורי של 5%, ואילו באינפלציה ובציפיות לאינפלציה נרשמה ירידה, מרמה שהייתה גבוהה במקצת מטווח היעד של 1 עד 3 אחוזים אל תוך עומק הטווח – מגמה המשקפת בחלקה את ההידוק המוניטרי, שבוצע בעיתוי נכון בעוד הפעילות הכלכלית מתחזקת. ערך השקל תואם את התנאים המקרו-כלכליים ויתרות המט"ח הולמות על פי רוב המדדים".

עם זאת מציינים בקרן המטבע: "נקודות תורפה עודן קיימות. החוב הציבורי גבוה יחסית למדינות ה-OECD החזקות ולמדינות השווקים המתעוררים, והוצאות הביטחון, המשקפות את המתח האזורי, מצמצמות במידה חריפה את מרחב הפעולה לתמרונים תקציביים. מחירי הדיור עלו בלמעלה מ-50 אחוז בשנים האחרונות, וחרף יוזמות רפורמה מבורכות בעקבות המלצות ועדת חודק, חולשות מבניות בשוק האג"ח הקונצרניות נותרו בעינן.

"למרות הצמיחה החזקה, העוני הכולל הוא בין הגבוהים במדינות ה-OECD, מצב המעלה חששות חברתיים וחששות קיימות קשים, בעיקר לגבי המגזר הערבי ישראלי והמגזר החרדי. לסיום, עשור של קיפאון בשכר הריאלי תרם להתפרצות מחאות חברתיות בשנת 2011, אשר להן השלכות משמעותיות על מדיניות ההוצאות והמיסוי בטווח הזמן הבינוני.

"בנוסף, מתחילת 2011 החלה האטה בפעילות הכלכלית. נחלש ביטחון הצרכנים והעסקים, וגם צמיחת הפעילות במשק ושוק הדיור נחלשו – עם האטה בבנייה, התייצבות מחירי הדיור, וירידה במכירת דירות. ובהקשר כללי זה, פרמיות הסיכון בשוק האג"ח הקונצרניות עלו משמעותית".

בסיום דבריהם חוזרים ומדגישים בקרן המטבע את נושא מעורבותו של הציבור החרדי בכוח העבודה: "אך גם אם יינקטו כל הצעדים הפיסקליים, המוניטריים והפיננסיים הללו בישראל, עדיין יישאר ספק באשר לטווח הארוך, אלא אם כן תטופל הבעיה של ההשתתפות הנמוכה של אוכלוסיות מיעוטים בכוח העבודה – בעיקר ערבים-ישראלים וחרדים. ובפרט, שיעור התעסוקה של נשים במגזר הערבי-ישראלי עומד על 20 אחוז בלבד, ושל גברים חרדים על 40 אחוז בלבד.

"רמות השכר בקבוצות אלה נמוכות מאלה של קבוצות אחרות בחברה הישראלית, אפילו כאשר מביאים בחשבון את הבדלי הכישורים. באוכלוסיות אלה קיים אפוא ריכוז של עוני קשה. אילו התעסוקה, השכר ושיעורי הפריון בקהילות אלה היו דומים לאלה השוררים בקבוצות אחרות, כל שנה היה התוצר הישראלי גבוה ב-15 אחוז לערך מרמתו הנוכחית, וההכנסות הפיסקליות השנתיות היו גם הן גבוהות יותר בשיעור של כ-5 אחוז מהתמ"ג. היות שקבוצות אלה עתידות לגדול עד כדי מחצית האוכלוסייה בתוך 30 שנה, משיעור העומד על רבע כיום, בעיות אלו של השתתפות בכוח העבודה הן בקנה מידה מקרו-כלכלי.

"שתי הקהילות רוצות לעבוד, ויש לעודד את ההכרה ביעד זה. צעדים הכרחיים לכך כוללים הענקת שירותים בסיסיים של טיפול בילדים ותחבורה באזורים ערביים, הסדרים להכללת גברים חרדים בכוחות הביטחון בדרכים שתומכות בפוטנציאל ההעסקה והפרודוקטיביות שלהם, וצעדים שתכליתם להסיר מכשולים להקמת עסקים בשתי הקהילות. שתי הקבוצות גם צריכות מענה לדרישות החינוך המיוחדות שלהן, ובעיקר השוואת החינוך בכל הרמות בקהילות של ערבים-ישראלים לרמה השוררת במקומות אחרים, והשכלה ממוקדת למבוגרים התואמת את הצרכים של החרדים. וצריך לחזק את הזיקה בין ההטבות הסוציאליות לשתי הקבוצות, כולל טיפול בילדים, לבין תעסוקה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!