אובססיה – כשהמחשבות לא נותנות מנוח

אפרים (שם בדוי), בן 32 מבני ברק, נשוי ואב לארבעה ילדים מאז ומתמיד היה קפדן, מאוד היה חשוב לו לבצע את המצוות באופן מדויק ומאוד הפריע לו כשאחרים לא דייקו. גם בלימודי התורה הוא היה משקיע שעות גם מעבר לשעות הלימוד שהונהגו בכולל. בשנה האחרונה החל להתלבט לגבי כשרות, הוא החל להרגיש שאם הוא אוכל דברי חלב אבל חושב על ארוחה עם בשר זה הופך את הארוחה ללא כשרה ושאסור לו לחשוב על בשר בזמן ארוחה חלבית ולהיפך. כשדיבר עם הרב לראשונה, הדגיש הרב את חשיבות קיום הכשרות בפועל, ללא קשר למחשבות. בעקבות זאת החל אפרים לבדוק שוב ושוב את המקרר ואת ארונות המטבח כדי לוודא הפרדה, ביקש מאשתו להחליף סבון כלים שוב ושוב מחשש שנגע בבשר או חלב. במקביל, הפך למכונס והחל לשקוע במחשבות. מעבר לכך, הוא בילה זמן רב במקלחת לניקיון יסודי של הגוף. כשאשתו ניסתה לדבר על זה הוא הבין שחל שינוי מצד אחד אך לא הבין איך היא לא מבינה אותו ואת הרגשתו הטמאה. בסופו של דבר לאחר שיחה מעמיקה הפנה אותו הרב לעזרה מקצועית מכיוון שהתרשם מהפגיעה בתפקוד בעקבות המחשבות הטורדניות.

אובססיה הינה מחשבה טורדנית המעסיקה ללא הרף את האדם הסובל ממנה. במרבית המקרים מחשבות אלה הן בעלות גוון שלילי דוגמת חרדה, קנאה, אשמה וכן הלאה. לאובססיה מצטרפת בדרך כלל פעולה המאפשרת, כביכול, הקלה על המחשבה. עם זאת, מדובר בהקלה זמנית או אפילו רגעית. בעקבות המחשבות האובססיביות הופכות הפעולות המקלות לפעולות כפייתיות החוזרות על עצמן פעם אחר פעם בדבקות אשר לפעמים הינה משוללת היגיון, מכאן השם הפרעה טורדנית (אובססיבית) כפייתית. חשוב לציין כי במקרים רבים הסובל מהבעיה מודע לחוסר ההיגיון שבפעולה אך אין באפשרותו לשלוט בה. הפרעה זו הינה נחלתם של אנשים בכל הגילאים ואפילו ילדים, כאשר השכיחות של ההפרעה הינה 1%. כלומר, אחד מכל מאה אנשים יסבול מהתופעה במהלך חייו.

ההפרעה באה לידי ביטוי במקרים רבים, גם בהתנהגות כפייתית סביב הדת וקיום המצוות. אין מדובר באנשים המקפידים על קיום תרי"ג מצוות אלא על חוסר גמישות וחזרה חוזרת ונשנית על טקסים ותפילות בשל חשש בלתי נשלט שהפעולה לא נעשתה היטב. אנשים אלה יתחבטו בהנחיות שקיבלו מהרב, יחשבו שלא הבינו אותו היטב או יחששו שלא מקיימים היטב את הוראתו ובעצם יטרידו את הרב, את בני המשפחה או את עצמם פעם אחר פעם באשר להלכות ונושאים אשר אמורים להיות ברורים ונהירים.

מקרים נוספים בהם המחשבות הטורדניות וההתנהגות הכפייתית באות לידי ביטוי הם סביב נושא הניקיון. במקרים אלה אפשר לראות ניקיון הולך וחוזר של הבית או חלקים מסוימים בבית או הקפדה לא הגיונית על ניקיון הגוף: רחיצת ידיים בכל כמה דקות, מקלחת בכל שעה, פחד שלמרות הטבילה במקווה עדיין אין טהרה והליכה חוזרת ונשנית למקווה, עליית הלחץ סביב ביעור החמץ וכן הלאה. אופן נוסף בו הבעיה באה לידי ביטוי הוא סדר כפייתי, סידור של ספרי התפילה בקווים ישרים וחזרה על הריטואל (טקס) מספר פעמים ביום, סדר בארונות מספר פעמים ביום ועוד.

חשוב להדגיש כי מצבים אלה לא מעידים על היות אדם צדיק, ובמקרים רבים התעסקות במצוות ספציפיות גורמת להזנחה של תחומים אחרים מפאת חוסר הזמן והריכוז הרב בנושא אחד. כך, אובססיה למצווה מסוימת תפגע ביכולת לקיים מצוות אחרות, הקפדה כפייתית על ניקיון תבוא על חשבון מטלות הבית האחרות דוגמת בישול, טיפול בילדים וכן הלאה.

אנשים הסובלים מן ההפרעה למעשה פוגעים בעצמם על מנת להספיק לבצע דברים באופן חוזר ולמעשה בלתי נשלט. הם מרגישים בהדרגה כיצד האובססיה משתלטת עליהם ואין להם יכולת לנהל את חייהם כפי שרצו. מעשית, מרבית שעות היממה הם עסוקים במחשבות ובביצוע פעולות מסוימות נדרש לקום מוקדם יותר על מנת להספיק את שאר הדברים. במקרים אלה אנו רואים חוסר בשינה, פרישה מחיי החברה בעקבות חוסר הזמן, חוסר יכולת תקשורת עם הסביבה ועם בני המשפחה בעקבות המחשבות הבלתי פוסקות.

הבעיה יכולה להשפיע באופן משמעותי על חיי המשפחה. אדם אובססיבי כופה על הסביבה לנהוג בהתאם לאובססיה ולכפייתיות של מעשיו. הדבר עלול להשפיע על הקשר הזוגי ועל הקשר עם הילדים ובמקרים בהם יש פגיעה משמעותית יידרש גם טיפול במסגרת משפחתית על מנת ללבן את הבעיות שנוצרו.

טיפול מוקדם כמפתח להקלה

ההפרעה הטורדנית הכפייתית דורשת טיפול ויפה שעה אחת קודם. פעמים רבות, אנשים מוכנים לגשת לסיוע מקצועי, אך במקרים בהם מופיעה התנגדות על מנת להתחיל טיפול ולגרום לסובל מן ההפרעה להיענות לבקשה ללכת לטיפול כדאי לשקול לפנות לרב. הרב מהווה גורם סמכותי שיכול להפנות ולשכנע את הסובל מן הבעיה לקבל טיפול. בנוסף, לרב יש ניסיון במקרים שונים הקשורים לבעיות בקהילה כך שבמקרים מסוימים מדובר בבעיה המוכרת לו.

טיפול המתחיל בשלב מוקדם יכול להיות קצר יותר ובמקרים מסוימים יסתכם בסדרת שיחות עם בעל מקצוע בעוד טיפול שהחל בשלב מאוחר, לאחר השתרשות הבעיה, יכלול טיפול קוגנטיבי התנהגותי ארוך טווח בסיוע תרופות מתאימות (דוגמת ציפרלקס או פרוזק) במינונים שהם בד"כ גבוהים יותר ממינונים לטיפול בדיכאון. תרופות אלה מקלות על הסימפטומים של ההתנהגות הכפייתית ומאפשרות מוכנות לטיפול הקוגנטיבי. חשוב לציין כי מדובר בתהליך מתמשך אך יחד עם זאת במרבית המקרים בהם הטיפול החל בזמן וההיענות לטיפול התרופתי והקוגנטיבי גבוהה, בסופו של התהליך המטופל לומד לשלוט במחשבותיו ומצליח להתמודד עם הבעיה.

זכרו כי לסביבה תפקיד חשוב באבחון הבעיה וכי לפי מסכת סנהדרין "כל המקיים נפש אחת מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא". לכן, אם אנו מאבחנים התנהגויות אובססיביות בקרב מי מבני המשפחה, החברים או השכנים, רצוי לפנות להתייעצות עם הרב או עם בעל מקצוע מוכר ולתת מענה לבעיה מבעוד מועד.



מה הן האובססיות הנפוצות ביותר? באיזה שלב בחיים ההפרעה מופיעה בד"כ? כל התשובות כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!