השופט הכריע: הבתים לא רק ליוצאי פולין

שופט בית המשפט השלום בירושלים אמיר דהן החליט בפסק דין תקדימי כי "הקדש בידרמן" - בעלי שכונת בתי ורשה בירושלים, אינו יכול לסרב להעביר דירה בדמי מפתח לדייר בטענה שהדייר הנכנס אינו נמנה על "יוצאי פולין".

ההליך המשפטי החל עקב סירובה של הנהלת ההקדש לאפשר לדייר מוגן, להעביר דירה בדמי מפתח למי שאינו נמנה על יוצאי פולין. בעל הדירה שנגרם לו עוול, פנה לעורך הדין אהרן פוגל שעוסק בדיני מקרקעין וחוק הגנת הדייר, וזה הגיש תביעה לבית הדין לשכירות בירושלים, בדרישה לאפשר העברת המושכר למרות שהדייר המוצע אינו מיוצאי פולין.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי באמצעות פרקליטו עו"ד פוגל, טען כי תכנית מטרות ההקדש שאושרה בשנת תרפ"ו - 1926, קובעת מדרג לעניין סיוע בדיור בשכונה, לפיה בתכנית הסיוע תינתן עדיפות ליוצאי פולין, וככל שאין יוצאי פולין אז ליתר קהילות האשכנזיות עניי ירושלים.

בנוסף טען עו"ד פוגל כי משמעות יוצאי פולין בשטר ההקדש, הינה לאלו שהיגרו מפולין לישראל ולא לצאצאיהם. כיום שאין יוצאי פולין, יש לדבריו לאפשר סיוע ליתר בני קהילות האשכנזיות בירושלים. בטענותיו הוסיף, כי חוזה שכירות מוגנת שאין בו התנייה או הגבלה להעבירה ליוצאי פולין, גובר על תכנית ההקדש שיש בו הגבלה בהעברת השכירות ליוצאי פולין.

עורך הדין פוגל

מנגד, עורך הדין שמייצג את ההקדש דחה את הטענות וטען כי תכנית ההקדש אושרה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשנות החמישים ואמור לגבור על חוזה השכירות המוגנת בין ההקדש לדייר, ולדבריו הדיירים התובעים כלל אינם רשומים בספרי "כולל פולין".

השופט אמיר דהן קיבל את עמדת עו"ד פוגל ואמר כי על מנת שתנאי הגבלת עבירות הדירות המופיע בשטר ההקדש ליוצאי פולין דווקא תהיה בר אכיפה, המגבלה צריכה להיות נחוצה לשמור על "ערכי התרבות הייחודיים" של אותה קבוצה, ועל ההגבלה להיות "בהירה ומסוימת" ברמה גבוהה וכן על ההגבלה לעמוד במבחנים של שינוי נסיבות הזמן, לעניין זה בית המשפט לא מצא כי "מוצא אב" שהיה מיוצאי פולין די בכך לכשמעצמה להגדיר ערך ייחודי תרבותי.

בנוסף לדברים אלה הוסיף השופט השופט דהאן, כי לא ייחוד תרבותי הוא שעמד בפני מנסחי כתב ההקדש, אלא דאגה אמיתית וכנה לעניי העיר ירושלים, וכן העיקרון ש"עניי עירך קודמים". בכך, קבע השופט כי הגבלה זו לעניין מוצאם של הדיירים המוצעים שאינם יוצאי פולין - אין בה "מסויימות" מספקת בכדי ללמוד ממנה שהם אינם זכאים לדיור בנכסי ההקדש, מה גם שהגבלה זו בלבד אינה משקפת כורח של קידום מטרה תרבותית חיונית.

בית המשפט הכריע למסקנה כי תכנית ההקדש בעניין יוצאי פולין, אינה יכולה לגבור על חוזה שכירות מוגנת עליה חתמו אנשי ההקדש עם הדייר, בה אין כל תנאי המגביל את העברת הנכס לדייר שישלם דמי מפתח. כאמור, בית המשפט התיר בפסק הדין שניתן לאחרונה להעביר דירה מנכסי "הקדש בידרמן" בשכונת בתי ורשה בירושלים, לדייר אשר אינו מיוצאי פולין.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!