מרצפת ה'טראצו' • לכו עליה
היא מוכרת לנו ממוסדות ציבוריים או מבית הסבתא • הגיע הזמן להסתכל עליה אחרת • כן, מרצפת הטראצו, ששורשיה נעוצים עמוק בהיסטוריה • היא בוהקת, מעוצבת וחסכונית מתמיד
- אלישבע גליקסברג, מגזין דירה נאה
- ט"ו שבט התשע"ב
- 5 תגובות
הדרך מונציה לחיפה מרוצפת בטראצו: ריצוף הטראצו מתחיל בוונציה הפסטורלית. שם לפני מאות שנים החלו בנאי העיר לחבר בין פיסות השיש למלט ריצוף.
מאז ועד היום מהווה הטראצו פתרון מושלם לריצוף עמיד, נוח לתחזוקה, ירוק, ידידותי לסביבה ובעל יופי מיוחד במינו.
חברת אלוני היא יצרנית הטראצו המובילה בארץ. במפעלה שבחיפה מייצרים מגוון של אריחי טראצו מחומרים טבעיים ובעיצובים חדשניים.
האריחים כיום דקים יותר מאלו המוכרים מהעבר. הארכיטקט והצייר האיטלקי מרצ'לו, מנהל את עיצוב וייצור קולקציות העיצוב של אריחים אלה, המציגות טראצו ונציאני קלאסי, מודרני בעיצוב מרענן, לריצוף חוץ ואף במראה של עץ בשלל גווניו.
מדובר במוצר נחשק בקרב אדריכלים ובקרב אלו המתגעגעים לדברים היפים של פעם. על המגוון הרחב הקיים היום ניתן לספק פתרונות גם לדרישה ייחודית, ולייצר דוגמאות על פי דרישת הלקוח, הכוללות בחירת אגרגט וצבע ספציפיים.
בל נשכח שמדובר במוצר כחול לבן המיוצר לפי התקן הישראלי, ועומד בכל הדרישות הקפדניות. וחשוב ביותר: מחירו השווה לכל נפש.
צילום: קולקציה בטעם של פעם
הדבר האמיתי
הטראצו הינו ריצוף בעל מראה ייחודי, המיוצר באמצעות יציקת תערובת בטון לבן וחלקי אבן, מלט קוורץ וחול ים, הנחשפים בפעולת הליטוש. לעיתים מוסיפים פיגמנט. לאריחי הטראצו מספר יתרונות בולטים: הם חזקים, אמינים ועמידים בפני שחיקה ושריטות; ניתן לתקנם ולחדשם מבלי לעקור אותם ממקומם; הם נוחים לניקוי ואינם סופגים כתמים.
בנוסף, קיימת אופציה לעצבם באופן אישי, באמצעות הרכבת התערובת לפי טעמו של הלקוח.
בחברת אלוני, יצרנית הטראצו הגדולה בישראל, תוכלו לקבל גם אריחים שעוביים 15 מ"מ.
אריחים דקיקים אלו, בדומה לאריחי קרמיקה, ניתנים להדבקה על ריצוף קיים ועל קירות. האריחים מיוצרים בטכנולוגיה חדשנית, ידידותית לסביבה, הכוללת מיחזור של מים וחומרי הגלם.
האריחים עוברים בקרת איכות מקסימאלית, הכוללת בדיקה ידנית של כל אריח ואריח, פעולה המבטיחה הגעת חומר מובחר לבית הלקוח. הם נחשבים לחומר הטוב ביותר לריצוף.
ניתן לקבל מראה של משטח אחיד, ללא פוגות, על ידי ליטוש אבן, תוך בחירת המראה הרצוי: מט, משי, מכובס או מבריק.
הטראצו ניתן לחידוש בכל מצב, גם לאחר שימוש של שנים. האריחים בעלי עמידות מוכחת של עשרות שנים. הוא בעל מראה טבעי וייחודי, שלא "מדמה" דבר, אלא הוא 'הדבר האמיתי'.
צילום: קולקצית חוצות. כולל גוון עץ
למה טראצו?
למה טראצו?
עלותו אינה גבוהה במיוחד, המרצפות חזקות ועמידות בפני כל חומרי הניקוי. בעת פגימותן, ניתן לחדש ע"י ליטוש והברקה מקצועיים. המרצפות שומרות על הברק למשך זמן רב – חלומה של כל עקרת בית.
תוסיפו לכך את רשימת העובדות הבאות:
• מדובר בתהליך ייצור ירוק לחלוטין, תוך שימוש בחומרי גלם טבעיים, מיחזור המים ושימוש בפסודת כגון: רעפים, זכוכיות וחומרים שונים, המוחדרים אל האריח בתהליך הייצור.
• אורך חייו של הטראצו הוא כמעט אין סופי. עקב עמידתו האיתנה בפני שחיקה ונוחיות תחזוקתו, שדות תעופה בעולם, תחנות רכבת, מוסדות ציבור – בתי חולים, מוזיאונים, בתי כלבו וכדו', מרצפים כולם בטראצו.
• ניתן לחידוש ע"י ליטוש ושליטה בגימור כגון מבריק, מט, מכובס.
• דיוק מקסימאלי בהוספה של ריצוף במבנים לשימור.
• קולקציות מיוחדות למבנים לשימור – אריחי 20/20 ס"מ במראה של "פעם" כולל אריחי בטון ללא אגרגטים ואריחים מעוטרים.
• כיום קיים ייצור מיוחד של אריחים בעלי שכבה אחת, דקה יותר וגדולה הרבה יותר, עד לגודל של 100/200 ס"מ.
• ניתן לקבל מראה אחיד על ידי חירוץ, סתימת פוגות וליטוש, ממש כמו בשיש.
• ריצופי חוץ במראה טבעי ולא "דמוי" כולל חיפויים לבניינים, גדרות וקירות דקורטיביים כדוגמת לבנים מפירוק "בריקים".
• פתרון לדרישה אישית של אדריכל לפרויקטים מיוחדים.
• כחול לבן.
צילום: קולקציה מודרנית
סיפורו של ריצוף
הטראצו הוא חומר עתיק יומין. באיטליה, ניתן למצוא רצפות מלפני כ־3000 שנה.
עד שנות החמישים של המאה הקודמת, יצרו טראצו באותה שיטה מסורתית בערבוב ידני.
מאז שנות החמישים יוצרים מרצפות טראצו בעזרת מכונות, מערבלים את החומרים ויוצקים אותם לתבניות. הייבוש הינו יבוש טבעי באוויר.
מרצפות טראצו מעוטרות נעשות בתהליך ידני – העיטור והיציקה נעשים בעזרת מכונה.
לפני כ־12 שנה, בעקבות פניית לקוחות איטלקיים אשר בקשו מהארכיטקט והצייר היהודי יליד איטליה לתכנן את ביתם בישראל, עלה מרצ'לו לארץ והקים משרד לאדריכלות ועיצוב בגליל.
את השכלתו המקצועית רכש באיטליה, ובמקביל לתכנון אדריכלי עסק בעיצוב רהיטים, קרמיקה, רצפות טראצו, יציקות טראצו ועיצוב אביזרים משלימים לבית.
לדבריו, הטראצו הינו החומר הנפוץ ביותר בבניה המסורתית בישראל, וניתן למצוא שימוש ברצפות טראצו במבנים היסטוריים בכל רחבי הארץ.
הטראצו הינו חומר בניה זמין ומתאים מאוד לאקלים ולסגנון הישראלי.
בעקבות זאת, פונים אליו לממש פרויקטים רבים המושתתים על ריצוף זה, אחד מהם הוא שיפוץ השוק העירוני בטבריה. הריצוף אשר נבחר הוא טראצו המורכב מאגריגאטים של בזלת עם קוורצים, אשר ייצור מרצפות חזקות המתאימות לשחיקה שבשוק, תוך שימוש בחומר המתאים למסורת הבניה בטבריה.
צילום: דקורים
עבר הווה עתיד
העיצוב הידני מגיע מהשראה של ההיסטוריה המקומית או יצירות אומנות. צריך להכיר היטב את החומרים, אומר מרצ'לו, ומתוך חוש אסתטי משלבים בין החומר המתאים להשראה.
כחודשיים לוקח תהליך של הבשלת הרעיונות, יצירת דוגמאות של אריחים, בדיקת תקן ורק אז מגיע לאולם התצוגה.
מרצפות הטראצו המעוטרות הינן רק חלק מתוך הריצוף. ייצור מרצפות מעוטרות נעשה רק בחלקו ידני, מרבית הריצוף נעשה בידי מכונות. למרות התהליך הפשוט והלא מתוחכם מבחינה טכנולוגית, הוא מתועש ויעיל. מפעל הטראצו אלוני קיים שנים רבות, ומייצר מרצפות בכמויות גדולות מאוד.
הטראצו הינו חומר טבעי, חזק ויפה. ניתן לשלבו בכל חלל פנימי או חיצוני, אפילו בחדרי רחצה.
בבתים פרטיים ובמבני ציבור. כריצוף פנים או ריצוף חוץ.
תהליך ייצור הטראצו אינו מזהם, צורך מעט אנרגיה וחומרי הגלם טבעיים וחלקם ממוחזרים, מה שהופך את הטראצו ידידותי לסביבה ומתאים לשימוש כיום.
כיום קיימת קולקציה מרשימה מאד של גוונים וגדלים, ניתן לקבל אריחים עד לגודל של 100X200 ס"מ.
אריחים לשימור מבנים וליצירת מראה מסורתי ניתן לקבל בגודל של 20X20 ס"מ. ישנם אף אריחים מעוטרים במראה הרצפות הישנות של ת"א יפו.
עוד בקולקציה,: בריקים בגודל של 9.5X20 ס"מ לחיפוי קירות מסך, עמודים פנימיים ולהפיכת כל קיר סטנדרטי לדקורטיבי ומרשים.
תחזוקה:
• מומלץ למרוח שכבת סילר להגנה.
• ניתן לחדש ולתקן בקלות את אריחי הטראצו בליטוש והברקה מקצועיים המקנה להם מראה מדהים.
צילום:
תהליך הייצור
צילום: הליך הכנת הטראצו כמו עוגה, הייבוש טבעי
באדיבות מגזין 'דירה נאה' - יוצא אחת לחודשיים, נמכר בכל דוכני העיתונים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות