הלך ל-15 יועצי נישואין ואף אחד לא עזר

היה זה לפני מספר שנים, מסרתי הרצאה בצפון הארץ על השיטה הקוגניטיבית. בסוף ההרצאה ניגש אלי אדם לדבר איתי, הוא החל לספר לי על עצמו ועל הזוגיות הלא כל כך מוצלחת שלו, על 10 שנים של מריבות, כעסים וצעקות בינו ובין אשתו. "תהיה איתי כנה, אתה חושב שיש לי סיכוי בזוגיות שלי? הלכנו לפחות ל-15 יועצי נישואין, שילמתי עשרות אלפי שקלים, אתה חושב שיש פה עוד סיכוי או שפשוט כדאי לסגור את החבילה ולהתגרש?".

אמרתי לו דבר ראשון אני לא מאלה שקלים על ההדק ואומרים להתגרש. ברוב מקרי הגירושין, הם קרו לא בגלל שהיו חייבים באמת להתגרש, אלא פשוט מחוסר נכונות של בני הזוג להתמודד באמת מול המצב.

האברך ישר נכנס בדבריי והחל להסביר לי שהוא גם ממש לא רוצה להתגרש, אבל הוא רואה שאין פתרון לבעיה שלו.

"תגיד לי, אבל אל תענה לי ישר, אני רוצה שתחשוב ותענה לי רק בעוד יומיים. האם אתה יכול להגיד ולהיות כנה עם עצמך, הרי הלכת ל15 יועצי נישואין, האם קיימת לפחות ב60 אחוז את מה שאמרו לך לעשות? תשמע לי, תחשוב על זה ותהיה כנה עם עצמך. לא מעניין אותי כמה אשתך עשתה, השאלה מה אתה עשית. האם חיכית שאשתך תעשה קודם, או אולי חשבת שאשתך היא פה הבעיה והיא צריכה ליישם את רוב הדברים"...

נתתי לו את המספר שלי ואמרתי לו שיתקשר בעוד יומיים לענות. עברו יומיים והאברך לא התקשר, לאחר תקופה של חצי שנה אני מקבל שיחת טלפון ממנו, "תשמע מרדכי, אני מצטער שלא חזרתי אליך אחרי יומיים, פשוט התביישתי בעצמי, אבל אני חושב שנגעת לי בנקודה הכי רגישה. חשבתי באותו שבוע שדיברנו הרבה לגבי מה ששאלת וצדקת, אני לא חושב שיישמתי אפילו 20 אחוז ממה שאמרו לי היועצים. חשבתי שרוב הבעיות של הזוגיות שלנו תלויות באשתי, אז אמרתי תמיד לעצמי בלב שאלך עם אשתי לייעוץ כדי שהיא תשמע איך צריך להתנהג לבעל... כך במשך שנים ניסיתי עוד יועץ ועוד יועץ ושום דבר לא קורה, אשתי נשארת אותה אישה קשה.

"וכמובן שגם אשתי לא עשתה כמעט צעדים וכך הדברים התגלגלו. כנראה גם היא ציפתה שאני אתחיל ואולי היא חשבה שבגללי קורות כל הבעיות בזוגיות שלנו. החלטתי שוב לטיפול, אבל הפעם באמת להחליט לנסות לעשות לפחות 90 אחוז ממה שיגיד היועץ לעשות. אני לא אחכה שאשתי תעשה, אני אקח אחריות על הבית שלנו. אני יכול להגיד שממש נעשה לי נס, תוך שלשה חודשים הבית שלי השתנה, וכן, גם אשתי התחילה לעשות צעדים משמעותיים".

כותב השורות

דיברתי עם הרבה יועצי נישואין והם אמרו לי שרוב הזוגות שמתמודדים עם בעיות בשלום בית חושבים שהבעיה בזוגיות לא אצלם אלא אצל בן הזוג. ישנם אנשים שחושבים שכל הבעיה קשורה רק בבן הזוג שלהם וישנם שחושבים שחלק קטן קשור אליהם. מועטים האנשים שמגיעים ליועץ עם הרגשה וידיעה של אחריות מלאה לבעיות בזוגיות ולא מחפשים להאשים את השני, אלא רוצים באמת לקחת אחריות ולעשות שינוי עם עצמם.

פעמים אחד מבני הזוג לוקח אחריות, מתחיל לעשות את השינוי והוא בעצם מציל את חיי הנישואין ואת חיי הילדים. אך הרבה פעמים כל אחד מחכה שהשני יתחיל... ולכן השאלה שיכולה לגרום לאנשים כן לעשות היא האם אני עושה את מה שצריך למען הזוגיות. האם אני יכול להיות כנה עם עצמי שעשיתי את הכל? האם אני באמת מבצע את מה שאמרו לי או שאני משקר לעצמי?

נגיד שאשתך או בעלך מתנהגים לא בסדר, אבל השאלה מופנית אליך, מה אתה עושה למען הזוגיות הזו, מה אתה לא בסדר, האם אתה מושלם? מה יש לך לתקן? ברוב המקרים, אדם שהוא כנה עם עצמו עונה לי 'אתה צודק מרדכי, אני את חלקי בזוגיות לא עושה אפילו 30 אחוז'.

יש פה שתי נקודות, האם אני מוכן לקחת אחריות ולא מעניין אותי כרגע מה הצד השני עושה. וכמה אחריות אני מוכן לקחת, כמה אתאמץ למען הזוגיות הזו.

שלמה המלך החכם מכל אדם אמר 'טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב'. "טוב" - יותר טוב לאכול פת חרבה בשלוה, משיהיה לו בית מלא בשר זבוח בריב וקטטה. אנשים שאין להם זוגיות

טובה יכול להיות להם את כל הכסף שבעולם, אבל הם חיים הכי אומללים שיש. מצד שני אנשים שיש להם זוגיות טובה ומאירה, גם אם יהיה להם מעט כסף הם יהיו אנשים הכי מאושרים שיש.

שבת שלום לכל עם ישראל היקרים והקדושים. לתגובות [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!