איך אפשר להנמיך את להבות השנאה ואת ההסתה נגד חרדים בתקופת בחירות, ובכלל?
סיפור שבועי קצר עם מסר ענק ומעורר השראה, מתוך אלפי הסיפורים שמגיעים מדי חודש לפרויקט 'חברותא' • הרב שלמה רענן, יו"ר איילת השחר ומייסד פרויקט 'חברותא'
הכותרות בוערות, הפוליטיקה תוססת, וכמו תמיד, אהבה גדולה בעם ישראל התקופה הזו לא ממש עושה. הציבור החרדי, הוא בין אלו שמשלמים את המחיר היקר יותר בימים הללו. החרדים עולים לכותרות כשכל אחד מאשים אותם במשהו אחר, ואותם הכוונה היא את כולם. לחילוני הישראלי הקלאסי בדרך כלל אין כל כך הבדל בין אברך ממודיעין עילית לבין מנכ"ל חרדי מרמת גן. הדעות הקדומות מנצחות מאז ומתמיד.
אין ספק שאם היה גשר יציב בין הקהל הישראלי לבין הציבור החרדי, כל השיח היה אחר לחלוטין. אז איך עושים כזה דבר? לומדים 'חברותא'.
כאשר קיבוצניק וחרדי שוקעים בלימוד בחברותא טלפונית, כשאישה מאה-שערימ ניקית אמיתית ופעילה תל-אביבית לומדות כל שבוע ספר יסוד מארון הספרים היהודי, זה מקרב פי כמה וכמה מוויכוח שבו אחד יטען שהחרדים פרזיטים והשני ינסה להציב טיעונים מגוונים כאילו שניהם בבית המשפט.
השטייגן הזה, יכול להפוך עולמות.
כך, בלי רעש גדול, בשקט בשקט, עם ישראל נפגש ומתחבר. אין דבר שיעשה את החיבורים הנדירים הללו שספק אם בכלל יכולים להתרחש באופן אחר – כמו שהלימוד המשותף עושה. בלי תיווך של כלי התקשורת, בלי דיונים ארוכים על דעות ואמונות, פשוט ללמוד. 18,000 המשתתפים בפרויקט 'חברותא' מבית 'איילת השחר', חווים זאת מדי שבוע.
יש לפעמים רגעים, בתוך השיטפון היומיומי של העבודה הרבה - בין גמיאת מאות קילומטרים של אספלט ושל מרחק בין לב ללב - שבהם אני ניגש למאגר הנתונים של פרויקט חברותא ופשוט סוקר את הרשומות. הגיוון הוא בלתי נתפס. כל חלקי עם ישראל נמצאים שם. והכי מדהים זה הלהט, האווירה, העובדה שגם בדור הוואטסאפ והטוויטר, ישנו כח צעיר (וממש לא רק צעיר) שנלהב להיות חלק מהחיבורים הללו והרשימות הולכות וגדלות.
- - -
השבוע פגשתי את אחד מחבריי המתגורר במרכז הארץ, ידעתי שאשתו שלוקה בכבדות שמיעה, הייתה אמורה לעבור איזו פרוצדורה לא קלה שבה מושתל אצלה שתל מיוחד שמשדר ישירות למח, דבר שישנה מקצה לקצה את יכולת השמיעה שלה וממילא גם את יכולת הדיבור.
בשלב השני, חיברו למערכת הזו טכנולוגיה שמותאמת לבלוטוס', באופן שבעצם המכשירים הניידים ישדרו ישירות אל השתל. עכשיו, היא גם יכולה לעשות משהו שלא חלמה שאי פעם תעשה בכזו קלילות – לשוחח בטלפון.
אין לנו מושג לפעמים כמה חסד עשה לנו הבורא שהעניק לנו את הדברים המופלאים הללו שלנו נראים מאוד פשוטים ומובנים מאליהם.
הקשבתי לחבר שלי שסיפר לי על הרגעים המרגשים הללו והצטרפתי אל השמחה שלו. תחשבו כמה שנים הם חיכו לרגע הזה, ליציאה מהדממה האיומה, לשמוע פתאום צליל של חיים. לתקשר "רגיל" עם הסביבה, עם המשפחה.
ואז, הוא סיפר לי משהו שהותיר אותי המום.
תנסו לחשוב על הסיטואציה הזו שבה ברגע אחד יוצאים מאפילה לאורה. מה הדבר הראשון שהיה עולה בדעתכם לעשות?
אולי לשמוע סוף סוף את הקול של האהובים עליכם, אולי לבקש לשמוע שירים ידועים, לנצל את היכולות עד תום.
תשמעו מה הנשמה היהודית עושה במצב הזה.
מיד אחרי שהטלפון התחבר לראשונה לבלוטוס', מכל הדברים בעולם, אמרה לו אשתו: "עכשיו, אני יכולה כבר לדבר בטלפון, זה הזמן להצטרף לפרויקט 'חברותא' ולקבוע לי לימוד טלפוני עם מישהי".
איזו מחשבה מדהימה!
איך הנפש היהודית מיד חושבת לנצל את הכלים והפיתוחים הללו לעוד קירוב לבבות ועבודת הבורא.
לא יודע אם ניתן לתאר את ההתרגשות הזו שהצליחה לחדד בתוכי את החשיבות המיוחדת של הפרויקט הזה, אפילו אחרי הרגל של חמש עשרה שנה לסיפורים כאלו.
יש לי עיניים, אוזניים, פה, מה אני יכול לעשות איתם?
תחשבו על זה.
אם גם אתם רוצים להצטרף לפרויקט 'חברותא' או לקבל פרטים נוספים - לחצו כאן
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות