כ"א חשון התשפ"ה
22.11.2024
יוצאים לפגרה

הפינאל'ה של הקדנציה: חוק הגמ"חים החשוב

אקורד הסיום של ח"כ משה גפני בקדנציה הנוכחית: העברת אחד החוקים החשובים והיקרים לליבו: חוק הגמ"חים • עם היציאה לפגרה, יעקב מורגנבסר, יועצו הפוליטי של ח"כ משה גפני - בטור מסכם

הפינאל'ה של הקדנציה: חוק הגמ"חים החשוב
חבר הכנסת משה גפני צילום: הדס פרוש, פלאש 90

מחוגי השעון חצו זה מכבר את קו חצות הליל, אך האורות במליאת הכנסת נותרו עדיין דלוקים. זהו היום האחרון שבה המליאה מתכנסת בקדנציה זו, ואיש כמו יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, לא יוותר על הזדמנות מעין זו בכדי לסיים את הליך החקיקה של אחד החוקים החשובים והיקרים לליבו: חוק הגמ"חים.

רק קרוב לשעה אחת בלילה, הגיע החוק החשוב הזה שמהווה הצלה של ממש עבור חלקים נרחבים מאוד בציבור החרדי להצבעה במליאה בקריאה שניה ושלישית.

חברי הכנסת שנותרו עדיין במשכן הרימו את ידם פה אחד בעד ויו"ר הכנסת יכל סוף סוף להכריז על פיזור הכנסת באופן סופי ומוחלט. עבורנו, אנשי לשכתו של הרב גפני זו הייתה פינאל'ה ראויה שחתמה קדנציה ארוכה ועתירת מעש והישגים עבור כל הציבור.

ההישג הזה חתם יום מורט עצבים שבמהלכו התנהל משא ומתן ארוך ומייגע בין פקידי האוצר ומנהלי הגמ"חים אודות סעיפים שונים מתוך החוק הנוגעים להמשך פעילותם התקינה של הגמ"חים.

לרגעים נראה היה כי הכל חתום וגמור, אך אז התגלו קשיים ומוקשים נוספים. התנהלות זו איננה מפתיעה, שכן החוק הזה מונח על שולחנו של הרב גפני כמעט מתחילת הקדנציה הנוכחית, והושקעו בו אין ספור מאמצים על מנת להביאו לסיומו.

וכך רק עם שקיעת דמדומי הקדנציה, ממש בשניות האחרונות, הרבה אחרי שאורן חזן הספיק לצלם את תמונת הסלפי הסימבולית שלו, הצליח היו"ר הנמרץ לחתום את הסאגה המתמשכת הזו. אין צורך להכביר במילים אודות מידת החשיבות הקריטית של הנושא להתנהלותם הכלכלית של בתי אב כה רבים בציבור החרדי.

המירוץ לחקיקה לא היה לחינם. שהרי אין איש יודע מה ילד יום, ועל רקע התהפוכות הפוליטיות הדרמטיות שנרשמות כבר עם תחילתה של מערכת הבחירות הקרובה, ברי היה לכל הנוגעים בדבר כי את אשר ניתן לחוקק ולתקן כיום מכיסא יו"ר וועדת הכספים, ספק רב אם ניתן יהיה לעשות לאחר הבחירות עם כינונה של הממשלה הבאה שרק בורא העולם יודע מי יהיו השותפים בה.

מידת החשיבות הקריטית של החוק היא זו שהביאה לבליץ ישיבות בהשתתפות כל הגורמים ממשרדי הממשלה שהבינו אף הם את ההזדמנות הבלתי חוזרת לסיים את הליך החקיקה המורכב והמייגע שארך מעל לשנתיים תמימות.

גפני וצוות לשכתו. משמאל: כותב המאמר, יעקב מורגנבסר. (קרדיט: באדיבות המצלם)

**

אנו נמצאים בתקופה פוליטית סוערת, מערכת הבחירות המוניציפאליות הסתיימה לא מכבר והדיה האחרונים עוד נשמעים באזננו, ובפתח - מערכת הבחירות הארצית לכנסת על כל המורכבות שהיא מכילה בכל הגזרות עבור היהדות החרדית. בתקופה זו, עולות ונשמעות טענות שונות כנגד נציגי הציבור על כך שכביכול הם מלבים ויכוחים ומחלוקות בין הקהילות השונות.

מתפקידי כעוזרו של יו"ר תנועת 'דגל התורה', אני חש כי אל מול הטענות הללו מתקיים בי המאמר "אינני מדבר כי יש לי כח לדבר, אני מדבר כי כבר אין לי כח לשתוק (הראי"ה קוק)". ההישג הפוליטי של חוק הגמ"חים, יחד עם המאמץ האין סופי שהושקע בו, יכול לשמש כדוגמה וכאנטי תזה מוחלטת לכלל הטענות הללו שמופרחות לחלל האוויר כפטריות אחר הגשם.

משכך, ברצוני להאיר ולהפנות זרקור למספר נקודות מהותיות הנוגעות להליך החקיקה שהושלמה זה עתה ומהוות סמל ודוגמה לטענות המופרכות שמועלות כנגד נציגי הציבור.

1) למרבה הפלא, הבעיה הראשונה שהפכה את חוק הגמ"חים לסוגיה כה מורכבת היתה קשורה דווקא לעניינים פנים חרדיים. היא נבעה מכך שבקהילות השונות בציבור החרדי פועלים גמ"חים במודלים כלכליים שונים.

שהרי אינו דומה מודל הפעילות בגמ"ח הגדול של חסידות גור, למודל הפעילות של הגמ"ח בחסידות בעלזא, ושניהם יחד שונים לחלוטין ממודל הפעילות של הגמ"ח הגדול במגזר הליטאי – גמ"ח קופרמן, ועוד כהנה וכהנה כיד השם הנטויה עלינו.

המודלים השונים יצרו בעיות חוקיות שונות בפני כל גמ"ח, וכתוצאה מכך לנוסחאות שונות שהוצעו בכדי לקדם את הליך החקיקה.

לאור זאת, היה צורך ראשוני להושיב סביב שולחן אחד את נציגי הקהילות השונות ולהגיע לנוסחה אחידה ומוסכמת שתפתור את האתגרים החוקיים שעומדים בפני כל גמ"ח בהתאם למודל הפעילות הייחודי שלו.

רק לאחר שהושגה הסכמה כללית, יכולנו לצאת לדרך משותפת ולהילחם כנגד פקידי הרשויות השונות ששאפו להגביל את פעילות הגמ"חים בכל דרך אפשרית.

אז בפעם הבאה כשאתם קוראים באמצעי התקשורת על המלחמות של גפני וליצמן ופרוש ומקלב ומוזס ואייכלר ואשר, אל תתבלבלו. האנשים האלו יודעים מצוין להתווכח ביניהם כאשר הם צריכים לעשות זאת, אבל רוב הזמן הם יודעים לעשות בדיוק הפוך.

תזכרו טוב טוב את האנטי תזה המוחלטת הזו לכל סיפורי המלחמות הפנימיות: כאשר יש סוגיה מהותית שעומדת על הפרק, כולם יושבים סביב שולחן אחד ומנסחים יחד את הנוסחה הטובה והראויה על מנת להגן על עולם התורה והחסד.

כאיש אחד בלב אחד, הרב דמן מבעלזא, הרב מונטג מהגמ"ח המרכזי, הרב אייזנברג מגור, והרב שימל מגמ"ח קופרמן. כולם עם כולם וכולם למען כולם. רק כך הצלחנו להעביר סוגיה מהותית מול עמדה ממשלתית כה נחרצת.

2) במשך שנתיים ויותר, עמל יו"ר הועדה ח"כ גפני יחד עם שאר הנוגעים בדבר, על מנת להשלים את הליך החקיקה ולהביא להסכמות בין כל הפקידים מרשויות המדינה הרלוונטיות. היו תקופות שבהן התקיימו דיונים רצופים בוועדת הכספים, יום אחרי יום. ואל תשכחו, כל דיון כזה דרש ישיבות מקדימות, עבודת הכנה ומשא ומתן אין סופי בין הצדדים.

עכשיו תגידו אתם: במהלך כל התקופה הזו, מישהו שמע על זה ? האם העיתונאים התעניינו בסוגיה הזו ? האם ח"כ גפני או מישהו אחר קיבל קרדיט לעשיה המייגעת הזו?

התשובה היא לא. אני יכול לספר לכם שהדיונים היו ריקים מעיתונאים ומנציגי כלי תקשורת. גם הודעות דובר הוועדה נותרו לרוב מיותמות בתיבות המייל של מערכות התקשורת השונות.

הפרופיל התקשורתי של הסוגיה הזו נותר נמוך במשך כל התקופה הארוכה, והוא זינק רק כאשר גפני הקשיח את עמדותיו מול אנשי בנק ישראל והאוצר, ואלו מצדם גמלו לו בהתקפות אישיות פרועות בעיתונות הכלכלית.

למעט אלו, לא נרשמה כל התעניינות בסוגיה המורכבת הזו. אין בכך כל פלא, כיוון שידרשו שעות ארוכות על מנת להציג לציבור את סעיפי החוק והאתגרים המורכבים שכרוכים בו.

למרות כל זאת, לא נחסך כל מאמץ על מנת להביא לסיומו את הליך החקיקה. ללמדך מכאן, שהעשייה האמיתית של הנציגים נמצאת דווקא בעבודה הסיזיפית שמתרחשת הרחק מאור הזרקורים. בשקט, בהתמדה, וביגיעה מביאים חברי הכנסת את ההישגים הנדרשים לשמירה על אורח חייו של הציבור החרדי ההולך לאורם של רבותיו גדולי ומאורי הדור שליט"א.

זוהי אנטי תזה מוחלטת לסיפורים ולטענות על המרדפים ומלחמות הקרדיטים של חברי הכנסת. זה לא שאין מלחמות קרדיטים, אבל לב העשייה נמצא רחוק רחוק מהם, הוא נמצא במקומות אפרוריים כמו חוק הגמ"חים.

3) כבר אמרנו שהתעניינות תקשורתית גדולה לא הייתה סביב החוק הזה. אולם דווקא השמצות נבזות היו גם היו. ודווקא מתוך אלו, אנו יכולים להבחין עד כמה ההתקפות כנגד הציבור החרדי הינן שקריות ונבזות. צא ולמד, מה ביקשה העיתונות הכלכלית לטפול על גבי הציבור החרדי בסוגיה זו.

אלו האשמות חמורות נשמעו כנגד ח"כ גפני ומנהלי הגמ"חים, אמרו שאנחנו מלביני הון, מבריחי מיסים, מייצרים מקלט להון שחור, מונעים ממדינת ישראל להשתלב בתקנות הבינלאומיות ועוד ועוד.

והנה, עכשיו כולם יודעים. דווקא הרב גפני ומנהלי הגמ"חים הם אלו שדחפו וניסו לעשות ככל יכולתם על מנת לייצר פתרון חוקי אמיתי שיהיה הולם למידותיה של פעילות החסד שנעשית בגמ"חים.

הוכח באופן ברור כי אין לגמ"חים מה להסתיר ואף אחד מהם לא רוצה לברוח או להבריח משהו לשום מקום. ולעומת זאת, פקידי המדינה הם אלו שדווקא ניסו להקשות ולהוסיף דרישות רגולטוריות מיותרות שאין בינן לבין תכלית החוק - שהיא הסדרה חוקית של פעילות הגמ"חים - ולא כלום.

גם בהקשר זה, סוגיית הגמ"חים מהווה חתימה ראויה לכהונתו של ח"כ גפני כיו"ר וועדת הכספים בקדנציה הנוכחית.

הסוגיה הזו מוכיחה כי בניגוד לכל הטענות, הציבור החרדי הינו ציבור ישר דרך והגון, בעל אחריות ציבורית והתנהלות מופתית בכל הנוגע למחויבותו החברתית והחוקית. כל הטענות הכלכליות כנגד התנהלותו של הציבור החרדי, מקורן בניכור ובחוסר הבנה מוחלט לאורח החיים החרדי.

שלוש נקודות אלו, כמו גם נקודות נוספות שלא הרחבתי בהן לאחר שהארכתי די, מהוות עבורנו מקור לסיפוק עצום. הן מוכיחות את הערך האמיתי והמשקל הסגולי של כלל הפעילות לה היינו שותפים בקדנציה זו בלשכת היו"ר הבלתי נלאה הרב משה גפני.

כך ורק כך, בניגוד מוחלט למה שמשתקף בתקשורת, אלא מתוך אחדות שורות, עם קרדיט מזערי יחסית לעשיה, ומתוך אחריות ויושר ציבורי. סוגיית חוק הגמ"חים והסעיף של הטבות המס ליישובי הפריפריה שנכנס ברגע האחרון לחוק זה, במאמצים מרובים וביגע רב, (שעל זה לבד אפשר לכתוב טור עם אלף מילה), מהווה פינאל'ה מרגשת, משהו לקחת הביתה בסוף קדנציה.

משהו שמעלה על נס את הייחודיות של העשייה הברוכה בלשכת היו"ר הרב גפני ובלשכות כלל הנציגים שלוחי דרבנן, לה זכיתי להיות שותף במהלך הקדנציה האחרונה.
תכלס, זה מרגש.

הכותב הינו יועצו הפרלמנטרי של יו"ר ועדת הכספים ויו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני

לתגובות/הערות/הארות ניתן לפנות במייל: 
[email protected]

משה גפני ועדת הכספים יעקב מורגנבסר

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}