הגרי"ג נגד הסיקריקים: "אסור לשנוא חילונים" • האזינו

באי השיעור הקבוע שמוסר ראש ישיבת פוניבז' בביתו מדי יום שלישי, שמעו ממנו אמש דברים חריפים מאוד בגנות ה'סיקריקים'.



הגרי"ג דיבר על הנושא הטעון של יחסי חרדים-חילונים, והבהיר כי חס ושלום אין לשנוא את החוטאים, אלא את החטאים עצמם.

הגרי"ג פתח את שיחתו: "דיברנו בשבוע שעבר על אהבת הבריות, שהמצוה היא לשנוא רק את המעשים הרעים של הרשעים ולא את החוטאים, וכמו שכתוב "אוהבי השם שנאו רע", והיינו לשנוא את הרע ולא את הרשעים, ובאמת הדברים מפורשים בספר אור יחזקאל למרן המשגיח הגר"י לווינשטיין זצ"ל".

לאחר שציטט את דברי המשגיח זצ"ל ואת ספר החינוך שדן בנושא, המשיך הגרי"ג: "יש באמת כאלה שכותבים כל הזמן נגד הרשעים, אבל לא רק נגד הרשעים, אלא מכניסים גם דברי ליצנות על צדיקים, וידוע כי החזון איש אמר שצריך לשבת בכנסת, והסטייפלר היה הולך להצביע בבחירות, והיום יש כאלה שאינם מזכירים את החזון איש והסטייפלר, אבל מכנים כינויים של ליצנות לגדולי התורה ההולכים בדרכם, בזמנים קבועים יוצאים דברים כאלה בכתב ומפרסמים את זה, וכי יש היתר לזה? מי שעוסק תמיד בשנאת הרשעים, המעשים משרישים בלבו את מידת השנאה.

"ומעשה שהיה שהגיע אדם למרן החזון איש זצ"ל ואמר לו דברי תוכחה על דרכו, וידוע שהחזו"א מעולם לא התרגז או כעס, והשיב לאותו אדם בניחותא, 'טוב מאד שיש כאלה כמוך, שזה מונע אחרים שייזהרו מדברים יותר גרועים...' כך ענה החזון איש בפקחותו, וכן היה מעשה שהגיע פעם אדם למרן הרב מפוניבז' זצ"ל ודיבר איתו דברי תוכחה, והרב בחכמתו מצא דרך לומר לו דברים שיתקבלו על לבו".

הגרי"ג ציין גם כי "באמת הרי כתוב בתורה "ואהבת לרעך כמוך", וכי הרשעים אינם נקראים רעך? הלא גם מי שאינו עושה מעשה עמך, גם הוא נקרא רעך, והוא בכלל "שור רעהו", וחייבים לשלם לו בנזקי ממון, ורק על הפסוק "ונשיא בעמך לא תאור" דרשו חז"ל בעמך בעושה מעשה עמך, אבל גם מי שאינו עושה מעשה עמך הוא בכלל "ואהבת לרעך כמוך", ויש מצוה לאהוב אותו כמו כל אדם מישראל.

"וכמו שידוע המעשה שהובא בגמרא (ברכות י, א) כי בשכנותו של רבי מאיר גרו בריונים שהיו מצערים אותו הרבה, ורצה רבי מאיר להתפלל עליהם שימותו, אבל ברוריה אשתו אמרה לו שהרי כתוב (תהלים קד, לה) "יתמו חטאים מן הארץ" - חטאים ולא חוטאים, והעצה היא להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה, וכתוב שם כי באמת ביקש רבי מאיר רחמים עליהם וחזרו בתשובה, מפני שעל ידי תפילה אפשר להשפיע שיחזרו בתשובה.

"ובאמת יש גם בחזון איש שמדבר על זמנינו, והביא מדברי הרמב"ם כי בניהם ותלמידיהם של הכופרים נחשבים כאנוסים וכתינוקות שנשבו, ומבואר בגמרא שתינוק שנשבה מביא קרבן מפני שהוא שוגג, ומצווים אנו להחיותו ואף לחלל עליו השבת בשביל הצלתו, והביא עוד מהגהות מיימוניות שכתב כי תינוק שנשבה אין רשאים לשנאותו אלא אחר שאינו מקבל תוכחה".

למה אנחנו לא הולכים לצבא?

בהמשך סיפר הגרי"ג על ביקורו של העיתונאי סבר פלוצקר בביתו לפני תקופה: "היה אצלי פעם אדם בעל השפעה שרחוק מהדת, ושאל אותי שלוש שאלות, מדוע החרדים לומדים ואינם עובדים, ומדוע בני הישיבות אינם הולכים לצבא, וכיצד אנו מסתכלים על החילוניים שאינם שומרי תורה ומצוות.

"ואמרתי לו כי מה ששאל מדוע אנו לומדים ולא עובדים, זהו מפני שגם מי שעובד, בדרך כלל אינו עושה זאת מאהבת המלאכה, אלא בשביל שרוצה להרוויח כסף, ואם היה לו הרבה כסף לא היה עובד, או שיש לו קצת והוא מבקש להרוויח יותר, ונמצא שהסיבה לזה היא מחמדת הממון, או מחמדת הכבוד שהוא רוצה את הכבוד שיש לעשירים, אבל אנו בני התורה אין לנו סיבה לעבוד, כי אנחנו מאושרים גם בלי הכסף והכבוד, כי לימוד התורה הוא תענוג נפשי שאין כמוהו בעולם, וכפי שרואים בעלי תשובה שלומדים תורה מתוך הדחק ושמחים בחלקם.

"ומה ששאל מדוע בני הישיבות אינם מתגייסים לצבא, אמרתי לו כי באמת האחראים על הביטחון בצבא מודים שבדרך הטבע לא מובן איך אנו מתקיימים, שהרי אנו מוקפים במאות מיליוני אויבים עם נשק וכוח אדם, וכמו שהגדירו חז"ל את מצבינו "כבשה אחת בין שבעים זאבים", ומדוע אינם עושים את מה שהם יכולים לעשות, הרי זה נס גדול שאינו מובן בדרך הטבע.

"ואמרתי לו שידוע לי כי האחראים בצבא, לא חברי הממשלה שיש להם שררה, אלא אנשי הביטחון האחראים על העניינים הביטחוניים, הם רוצים שיהיו לומדי תורה, ומאמינים שזכות התורה מגינה ומצילה, וגם אנו מאמינים בזה שהתורה היא הזכות הגדולה ביותר, וכמו שאמרו חז"ל מאי דכתיב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה.

"והשאלה השלישית מהו היחס שלנו לחילוניים, אמרתי לו שאנחנו מרחמים עליהם, כי הם תינוקות שנשבו ולא טוב להם, והם מקנאים בחיים המאושרים של החרדים, שיש שלום בית וחיי משפחה תקינים, ורבים מהם היו רוצים לחזור בתשובה, אבל אינם יכולים כי הם מיואשים מעצמם. ושמעתי שנתקבלו הדברים על לבו".

וסיים הגרי"ג: "וכלל הדברים, בכל מקום שהוזכר שנאת רשעים זהו שנאת הרע ולא שנאת האדם, בוודאי צריכים להיזהר ולהתרחק מהם שלא לקבל השפעה ממעשיהם הרעים, אבל לא לשנוא אותם אלא לרחם עליהם, ולהתפלל עליהם שיחזרו בתשובה, וכפי שהבאנו דברים מפורשים בזה ממרן המשגיח זצ"ל וממרן החזון איש זצ"ל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!