בהלה בציבור החרדי בעקבות חוק המזומנים • בדיקת 'בחדרי'

היום (שלישי) נכנס לתוקף חוק המזומנים החדש; חוק שצפוי לפגוע בראש ובראשונה במגזר החרדי, שנוהג להשתמש במזומנים בשיעורים גבוהים יותר מהמגזר הכללי.

הדסק הכלכלי של 'בחדרי חרדים' יצא לבדוק את המשמעויות של החוק, העונשים הצפויים למי שיעבור עליו והשלכותיו על הציבור החרדי. כתבה ראשונה בסדרה.

מטרת החוק

לפני שנכנס להשלכות על הציבור החרדי, ראוי קודם להבין מהי מטרתו.

החוק נועד לשים קץ לתעלומה הגדולה שמטרידה את מדינות העולם המפותחות: אם רק כ-10% מהכסף המזומן בישראל נמצא כיום בידי הבנקים ושאר הכסף - סכום אגדי של כ-74 מיליארד ש"ח - מסתובב ומתגלגל מחוץ לכספות, היכן נמצא הכסף?

ובכן: ההנחה היא שהכסף לא מתחלק בצורה סבירה בין האזרחים, אלא נמצא במקומות אפלים, שעושים בו שימוש לא חוקי - כגון הלבנת הון, טרור, הימורים, סחר בסמים ועוד.

תעשו חשבון: אם תחלקו 74 מיליארד ש"ח בין אזרחי ישראל הבוגרים, יצא שכל אחד בישראל יחזיק כ-100 שטרות בכיסו בכל רגע נתון. מה שכמובן לא מתקבל על הדעת.

המציאות הזאת, לפי יוזמי החוק, מאפשרת את צמיחתה של כלכלה בלתי רשמית, הנקראת "כלכלה שחורה". לפי הערכות שונות, הכלכלה השחורה מחזיקה כיום כ-20% מהשוק הכלכלי בישראל, והיא גורמת להפסדי ענק למדינה בגובה של כ-30 מיליארד ש"ח לשנה.

התעלומה הזאת הציקה לממשלות בעבר וכבר ב-2014 הוקמה ועדת לוקר - הוועדה לבחינת תקציב הביטחון", שמטרתה הייתה לבחון דרכים לצמצום השימוש בכספים מזומנים. הועדה הגישה את מסקנותיה ואלו הפכו מאוחר יותר להמלצות הוועדה לחקיקת חוק הגבלת השימוש במזומן. או בקיצור: חוק המזומנים.

בהקשר הזה חשוב לציין כי למרות שנראה כי מטרת החוק טובה וכוונתה להביא בין היתר להפחתת העלמות מסים - אין קונצנזוס לגביה, ויש מומחים הטוענים כי היא דווקא תביא לעלייה בכסף השחור; שכן התקרה הנמוכה עשויה לגרום לאנשים לשלם בשחור לעתים קרובות יותר.

הכללים החדשים

מזומן

• לא יהיה ניתן לשלם במזומן בעסקה שערכה עולה על 11,000 ש"ח

• לא יהיה ניתן לקבל שכר במזומן אם שיעור השכר עולה על 11,000 ש"ח

• מתנה בין אנשים פרטיים במזומן תוגבל עד לסכום של 50,000 ש"ח

• תשלום לקבלן עבור רכישת דירה ראשונה לא יעלה על 11,000 ש"ח

• תשלום לאדם פרטי עבור רכישת יד שנייה לא יעלה על 50,000 ש"ח

• חובה על רוכשי הדירות לפרט מהם אמצעי התשלום (צ'ק בנקאי, העברה בנקאית וכדו')

וכך לדוגמה: אם אדם ירצה לרכוש מוצר חשמלי יקר כמו מקרר שעלותו 13,000 ש"ח, הוא לא יוכל לשלם עליו במזומן. עם זאת, החוק החדש קובע כי עד 10% מגובה העסקה (שהם 1,300 ש"ח במקרה הזה), כן יכול להיות משולם במזומן.

צ'קים

• במקרה של תשלום לעסק - אסור לתת צ'ק פתוח או צ'ק שאינו מוגדר "למוטב בלבד" בכל סכום שהוא

• במקרה של תשלום לאדם פרטי - אסור לתת צ'ק פתוח או צ'ק שאינו מוגדר "למוטב בלבד" בסכום העולה על 5,000

גמ"חים

יצוין כי בזכות פעילותו המאומצת של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הגמ"חים הוחרגו מהחוק והם יקבלו תקופה נוספת של שנתיים כהוראת שעה, במהלכן הם יוכלו לתת הלוואה כמו כל גוף בנקאי מפוקח. 

ההחרגה הגיעה למרות התנגדות המשנה ליועמ"ש, מאיר לוין. לדבריו: "מה שמוצע כאן הוא לראות את הגמ"חים כאילו הם בנקים ולא רק שהם אינם גופים מפוקחים, הם גופים הנמצאים בסיכון משמעותי בהיבט של הלבנת הון".

גם ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, התנגדה למהלך נחרצות: "יש חשש לניצול משמעותי של גמ"חים לנושאי הלבנת הון וטרור. כבר היום רואים אינדיקציות להלבנת הון באמצעות גמ"חים". אולם כאמור, בשלב זה הגמ"חים מחוץ לתמונה.

העונשים

מי שיפר את החוק יוטל עליו קנס שגובהו ייקבע בהתאם לסכום ההפרה - סכום התשלום במזומן.

כנ"ל לגבי הפרת המגבלות הנוגעות לצ'קים. הקנסות יהיו באופן הבא:

אם סכום ההפרה הוא עד 25,000 שקל - שיעור הקנס יהיה 15% מסכום ההפרה.

מעל 25,000 שקל ועד 50,000 שקל - שיעור הקנס יהיה 20% מסכום ההפרה ומעל 50,000 שקל - שיעור הקנס יהיה 30% מסכום ההפרה.

ולדוגמה: אם אדם ביצע עסקת מזומן על סך 40,000 ש"ח, הרי שהוא חרג ב-29,000 ש"ח, ולכן יצטרך לשלם קנס בגובה 20% מהסכום שהופר, כלומר 5,800 ש"ח.

יצוין כי מעבר לקנס, תיחשב הפרת החוק ל"עבירה פלילית".

העונשים ייכנסו בהדרגה, כך שבשלב זה רק מי שיקבל מכתב התראה בכתב על ההפרה יוטל עליו עיצום כספי, אולם ברוב מוחלט של המקרים לא יוטל עיצום כספי עד כניסתו המלאה לתוקף ב-30.9.2019.

בנוסף, מי שלא ידווח כדין על עסקאות מקרקעין עד שישה חודשים מיום העסקה לא יוכל להירשם בטאבו.

"יתפוצץ לנו בפנים"

בשיחות שקיימנו עם מומחים משפטיים, שיובאו בפרק הבא במלואן, שעסקו בחוק המזומנים ובחנו אותו על כל היבטיו, נשמעות טענות קשות כנגד המהירות בה החוק יצא לפועל וכן על חוסר מודעות השוררת ברוב הציבור על פרטי החוק ובפרט בציבור החרדי, בשל חוסר הגישה שלו לתקשורת הכללית.

י.מ, אברך בשנות ה-30 לחייו בבני ברק, נדהם לשמוע על פרטי החוק החדש. בשיחה עם 'בחדרי' הוא אומר כי הוא משתמש רק במזומן וכי הוא לא נוהג להשתמש באמצעי תשלום אחרים, כגון צ'קים או כרטיסי אשראי וכי החוק החדש יקשה עליו את ההתנהלות הכלכלית.

יהודי נוסף איתו אנו משוחחים, שכלל לא ידע על החוק החדש שנכנס כבר לתוקף אומר: "בקהילה שלנו נהוג לאגור כספים במזומן לצורך רכישת נדל"ן". לדבריו: "הדבר יהווה מכה קשה - מאחר ואנשים כלל לא מודעים לשינויי הנהלים והכל יתפוצץ להם בפנים".

ואכן, משיחות שאנחנו מקיימים עם גורמי מקצוע עולה כי אין מספיק מודעות לחוק ולמשמעויותיו הפליליות. 

"אולי ביום יום לא נרגיש את החוק, אבל אין ספק שבמעגל השנה כל אזרח בישראל הולך להרגיש את זה. וייתכן שכולם, ואני אומר זאת בזהירות, הולכים להיות פורעי חוק", אומר הרב אברהם שטרן, מראשי ארגון "אחריות - ייצוג והכוון כלכלי".

יצוין כי רק אמש (שני) פרסמנו כי עמותת אחריות בנשיאות הרב שמואל שטרן עתרה לבג"ץ בדרישה לדחות את החלת החוק לפחות בחצי שנה.

לטענת מזכיר העמותה , חיים הר-כסף, מדובר ב"בניית בית חולים תחת גשר שבור": "יש לא מעט אנשים שלא מחזיקים בידם כרטיסי אשראי או צ'קים ונוהגים להשתמש במזומנים".

-

הידעת?

והנה כמה נתונים מספריים שאולי לא ידעתם עליהם:

114 מיליארד - סך המשיכות מהבנק, באמצעות פקיד הבנק.

111 מיליארד - סך המשיכות ממכשירי הכספומט השונים בשנת 2018.

82 מיליארד - זה סך המזומנים המוחזקים אצל הבנקים והציבור בישראל.

600 מיליון - זה מספר השטרות המצויים כיום בישראל (בקירוב) - בציבור ובבנקים.

5,500 - מכונות למשיכת מזומנים.

14 - מספר המשיכות הממוצע מכספומט בשנה.

10 - אחוז השטרות שנמצא בידי הבנקים. כל השאר מתגלגל.

1 - האזרח הקטן שמתמודד עם החוק החדש, על כל הסתעפויותיו.

*בפרק הבא: שיחות עם מומחים משפטיים על השלכותיו של החוק על המגזר הכללי ועל המגזר החרדי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!