עתירה לבג"ץ בעקבות חוק המזומנים

אמש (ראשון) הוגשה עתירה לבג"ץ לדחיית החלת חוק המזומנים.

מי שעומדים מאחורי העתירה הם אנשי עמותת 'אחריות – ייצוג והכוון כלכלי', בראשות גאב"ד שערי הוראה, הרב שמואל אליעזר שטרן, לאחר שהביעו התנגדות נחרצת כבר בשבוע שעבר בדיון בוועדת החוקה של הכנסת.

חברי הוועדה בראשות ח"כ ניסן סלומיאנסקי, שהתכנסה בשבוע שעבר, דרשו לשנות את החוק.

בשלבים הראשונים של ניסוח החוק, יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, ויו"ר ועדת חוקה, ניסן סלומינסקי, דרשו מבנק ישראל ורשות המסים להתארגן מראש כראוי ולדאוג לפתרונות תשלום חלופיים עבור כלל האוכלוסיות, לרבות אותם אלו המוגבלים בבנקים.

כמו כן, חויבו לצאת במסע הסברה נרחב בכלל אמצעי התקשורת השונים, על מהות החוק, דרכי התמודדות ופתרונות מגוונים.

ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת הטכנולוגיה, הרחיב אודות פתרונות טכנולוגיים שאינם מותאמים למגזר החרדי והתנגד להחלת החוק בשבוע הקרוב, תוך כדי שהגופים הממונים עדיין "נערכים", ובטענה כי אותם גופים לא היו מאפשרים לאזרח הקטן לעבור על החוק בזמן ההיערכות.

עו"ד אלימלך דלבקוביץ' החתום על העתירה בשם עמותת "אחריות", שנפגש עוד קודם לכן עם חלק ממשתתפי הוועדה, התריע כי: "החוק במתכונתו הנוכחית הופך גם את הציבור החרדי לפליליים ולכן חובה לדחות את החלתו עד שיתוקן.

הנוכחים הסכימו שהחוק אינו יכול להתקיים כפי שהוא, אלא שלקראת סיום דיון הוועדה, הגיעה הידיעה על פיזור הכנסת, דבר שיקשה על המשך המאבק ומציאת פתרונות מתאימים. "זו פעם ראשונה לדעתי שמגישים עתירה לבג"צ שהיא לטובת המדינה", מסביר הרב אברהם שטרן מעמותת 'אחריות'. "הגשנו את העתירה מאחר והבנו שהמדינה  אינה יכולה לבצע את רצונה עצמה"

כיצד הדבר ישפיע על אזרחים חרדים, קשישים ומעוטי יכולת?

"איני יודע כיצד יקנו וימכרו מכוניות בשנים הבאות", אומר חיים הר כסף, מזכיר עמותת 'אחריות'. זו פעם ראשונה שלוקחים את המצב האידיאלי בתחום מסוים והופכים אותו ללא חוקי. עד היום עודדנו אנשים לשימוש במזומן, פתאום זה לא חוקי. כמה יקשה על החיים אם גננת מקבלת שיק מהורים לקופת גן, ולא יכולה להעביר אותו הלאה לחנות חומרי היצירה, משום שהוא חייב להיות למוטב בלבד".

"בנוסף", מסביר  הר כסף, "מדובר בפרסום מטעה שמסביר על שימוש במזומן לסכום עד 11,000 שקלים כאשר בפועל, אם רכשת עסקה בסכום גבוה יותר, תוכל לשלם במזומן רק 10% מהרכישה. את זה לא מספרים.

במהלך הדיון בוועדה הבהירו בבנק ישראל כי הם נערכים להחלת החוק במעבר לשימוש באפליקציות רבות. ומה עם חרדים שאין להם סמארטפונים? או מעוטי יכולת שאינם נעזרים באמצעים טכנולוגיים? וקשישים? ובכלל, אנשים שמוגבלים מטעם המדינה ואין להם כרטיסי אשראי – כיצד ישתמשו באפליקציה?

אנקדוטה שמציירת את האבסורד, פוגשת את חיים הר כסף בסניף הדואר בבית משפט העליון, אליו התבקש לסור על מנת לשלם את סכום העתירה. הוא נראה בווידאו שואל אם ניתן לשלם בשיק, אך נענה בשלילה. "קשוט עצמך תחילה ואחר כך תדרוש מהעם", מציין הר כסף את תחושותיו מרגע ביצוע התשלום על העתירה, במזומן כמובן.

החוק לא ימנע פשע – הכסף השחור אף יגדל

אחת הסיבות להחלת החוק היא ניסיון למנוע פשע וטרור, מה שקצת קשה להבין מכיוון שהחוק מחריג לשלוש השנים הראשונות את העסקאות המבוצעות עם תושבי הרשות הפלסטינית, משם מגיע חלק בלתי קטן של טרור.

עוד מסביר הר כסף, "במדינות בהן החלו את חוק הצמצום בשימוש במזומנים, לא ראו צמיחה בגביית המסים. בספרד החוק הוא על אלף יורו, סכום נמוך הרבה יותר מישראל, ושם אין שינוי.

בנק ישראל טוען שיש מיליארדים של כסף שחור המתגלגל בשוק. האם בעוד כמה שנים נראה מיליארדי שקלים של מסים שהיו חסרים מהכסף השחור? לצערי ככל הנראה התשובה שלילית. מחקרים מוכיחים, כי כאשר דוחקים אדם למקום נמוך יותר, אין לו מה להפסיד. אם עד היום בא בן אדם ואמר למוכר: תן לי 30% בכסף 'שחור', כיום לרוע המזל, עלולים אנשים לעשות עסקאות שלמות מתחת לרדאר, שכן הם מסתבכים בכל מקרה גם בסכומים "קטנים". לצערנו הדבר עלול להגדיל את תופעת הכסף השחור, ולא להפך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!