הזמר והיוצר: "שקעתי בדיכאון שנמשך כמה חודשים"

כשחזר מטיול ממושך בהודו, היוצר יוסי נטיב - או בשמו החדש-ישן 'יוסף' - שקע לדיכאון עמוק שאפף את ימיו וטרף את לילותיו. בין כל הפתרונות להם ייחל, ואשר בעזרתם קיווה לצאת במהירות מהמשבר אליו נקלע, לא דמיין שדווקא עבודה לילית ומייגעת בבית חולים לפגועי נפש תביא את הישועה.

"זמן קצר יחסית אחרי שחזרתי מהודו", מספר נטיב, "שקעתי בדיכאון שנמשך כמה חודשים. לא לקחתי שום תרופה, וגם לא אבחנתי את זה אצל רופא מומחה, אבל כל הסימנים היו שם. היום, במבט לאחור אני מבין שכנראה הייתי צריך להתעמת אז עם שאלות גדולות כמו 'מה אני רוצה לעשות בחיים', ו'מה המקום שאני רוצה לתת למוזיקה בחיי', וזה גבה ממני מחיר נפשי כבד.

"באותם ימים כמעט לא יצאתי מהבית, ורק חיכיתי לרגע שבו אמא שלי תחזור מהעבודה כדי שאוכל לדבר עם מישהו. לא הרגשתי שאני יכול לדבר עם אף חבר על מה שעובר עלי.

הסתכלתי עליהם מהצד וחשבתי 'אחד לומד, לשני יש רכב והוא כל היום מסתובב, ההוא עובד', וכו'. כולם היו במסלול של החיים, ורק אני הרגשתי אבוד.

"מעבר לכך, השינוי היה כל כך חד, והיה לי קשה לעכל אותו. כשהייתי בהודו הייתי בהיי מטורף. היו לי ביטחון עצמי גבוה, שמחה וחירות. אבל בארץ פתאום הרגשתי שאין לי כלום. וחשבתי שזה נורא שבגיל 23 אין לי כלום.

"אחד הדברים הכי חמורים בתקופה הזו היה שלא יכולתי לגעת בגיטרה או להתעסק במוזיקה. היה לי דחף אדיר לעשות דברים שנחשבים רציניים, מפרנסים, מקדמים. מוזיקה בעיני, ובעיני החברה שבה הייתי, נחשבה אז למשהו לא רציני. אז גם מזה ברחתי. אחרי כמה חודשי דיכאון התחלתי לעבוד כמאבטח בבית חולים לחולי נפש בפרדסיה, וזה עשה שינוי אדיר בחיי.

"היום אני מבין שהעבודה שם היא שהחזירה אותי למוטב. גם עצם זה שהתחלתי לעבוד מאוד עשה לי טוב, וגם כשראיתי את המטופלים שם - זה נתן לי פרופורציה אחרת לגמרי על החיים. כשאתה רואה דברים כאלה, זה מזיז לך משהו במערכת. משנה לך משהו בראיית העולם.

"עבדתי שם בעיקר בלילות, ולאט לאט התחלתי להרגיש שכל מה שיש לי בעולם - הוא הבורא. לא כל כך התחברתי לשאר העובדים במקום, הרגשתי מאוד לבד, אבל הרגשתי מאוד חזק שה' איתי. קשה לי להסביר את זה, אבל דרך האנשים שם ראיתי את ה'. הבנתי שהם לא סתם נמצאים שם. שהם צריכים לעבור איזה תיקון. וזה מאוד קירב אותי ליהדות.

"מעבר לכל זה, קלטתי שהחיים הבריאים והטובים שיש לי אינם מובנים מאליהם. התחלתי יותר להעריך את מה שה' נתן לי. כשמצב הרוח השתפר חזרתי למוזיקה, ובעזרת העבודה והיצירה התחלתי לחזור לחיים".

"הרבה שנים רציתי לחזור לשמי האמיתי"

את השיחה עם יוסף, 39, זמר יוצר, נשוי ואב לארבעה המתגורר בחריש, אני מקיים לרגל אלבומו החדש, שלישי במספר, שיראה אור בקרוב. סינגל ראשון ממנו, 'זה אתה' - יצא לאור לפני כמה ימים תחת שם הבמה החדש 'יוסף', וזכה לביקורות נלהבות.

"בחודשים האחרונים יש הרבה עניין סביב החלפת השם שלי. זה טבעי, כי עד כה הוצאתי דברים תחת השם 'יוסי נטיב', אבל היום זה 'יוסף'. ולחלק מהאנשים זה מוזר. בהקשר הזה חשוב לי לומר שזה לא באמת שינוי, כי יוסף הוא השם המקורי שניתן לי בברית. לסבא שלי קראו יוסף, ואמא שלי הוסיפה את השם 'יוסי' בתעודת הזהות כי היא רצתה שם יותר מודרני וקליט.

"הרבה שנים רציתי לחזור לשמי האמיתי, גם בחיים האישיים וגם בקריירה, אבל לא היה לי אומץ לעשות את זה. וגם קשה לשנות הרגלים. אבל עכשיו הלכתי על זה. גם בשביל החיים האישיים, וגם בשביל שם הבמה – כי זה מתקשר למוזיקה שאני עושה.

"השירים שלי הם בדרך כלל שירים רוחניים, והשם השורשי שלי, הרוחני יותר, השם שקראו לי בברית - הוא יוסף. בשנה האחרונה באה לי שוב ושוב המחשבה שאני צריך לחזור אליו. ניסיתי להתחמק מזה, אבל זו הייתה מחשבה בלתי רצונית שלא הפסיקה לבוא.

"התייעצתי עם כמה אנשים ושאלתי לדעתם על החזרת השם, והם היו מאוד בעד. הרגשתי שזה נכון, והחלטתי ללכת על זה. לאט לאט עשיתי את השינוי גם ברמת הנראות, ברשתות החברתיות וכו', והתהליך היה טבעי והדרגתי. יש אנשים, למשל כמה בעלי תשובה מחריש, שקוראים לי יוסף מהיום שהכרנו. הם שמעו שקוראים לי יוסי, אבל יש קטע כזה של אנשים שמאוד מחוברים לה' ולתורה, לקרוא לאדם בשמו המלא ולא בכינוי. וזה תמיד הרגיש לי מתאים ונעים.

"עם זאת, אנשים שכל החיים קרא לי 'יוסי', כמו אמא שלי ואשתי, ממשיכים לקרוא לי 'יוסי', ולפעמים בחצי צחוק קוראים לי 'יוסף'. כשקוראים לי 'יוסי' אני לא מתקן כי 'יוסי' זה כינוי חיבה של 'יוסף'. אנשים שהכירו אותי בזמן האחרון, כתוצאה מהסינגל החדש שיצא, קוראים לי יוסף וזה נשמע להם טבעי. רק לפני כמה ימים התקשר אלי בחור מבית אל וסיפר בדמעות שהוא מאוד מתרגש מהשירים שלי. הוא פתח את השיחה ב 'ערב טוב יוסף', ושמחתי שזה התחיל לחלחל.

"מעבר לכל זאת, אני מרגיש שהשם יוסף מושך עלי שפע ואור. אני מאוד מחובר ליוסף הצדיק, אולי גם בגלל שתחילת התשובה שלי הייתה דרך ברסלב, ובליקוטי מוהר"ן יוסף הצדיק מוזכר המון. מעניין גם לשים לב שכששיניתי את השם - זה יצא בדיוק בפרשות השבוע שעוסקות ביוסף. מדהים לראות שלמרות כל מה שעבר עליו הוא הצליח להגיע לגדולה.

"הלימודים במושב הפכו אותי לילד די בודד"

"אפרופו יוסף הצדיק", ממשיך נטיב, "שהעביר שנות חיים רבות בסביבה הרחוקה משמירת תורה ומצוות, גם אני גדלתי בסביבה דומה בהקשר הזה. נולדתי למשפחה חילונית- מסורתית. אבי עלה מטוניס, אמי ממרוקו, המשפחות שלהם התגוררו בדרום, ובשלב כלשהו עברו לנתניה, בה גדלתי.

"היינו עושים קידוש בבית, אבל בכל הקשור לשבת – לא היה מעבר לזה. שמרנו גם פסח וכיפור ועוד כמה דברים. ממש בקטנה. היו לי שתי אחיות, הייתי הבן היחיד בבית, והורי רשמו אותי לבית ספר של מושבניקים באזור, בניגוד לכל חברי מנתניה. הלימודים במושב הפכו אותי לילד די בודד. אני מודה לקב"ה על כך שהמוזיקה הייתה איתי כל הזמן הזה.

"אמא שלי הייתה זמרת, הייתה לה להקה בדימונה, וזו אחת הסיבות שבזכותן המוזיקה נכנסה לחיי. בגיל 16 למדתי שלושה אקורדים בגיטרה, והתחלתי לכתוב ולהלחין שירים. בצבא שירתתי כלוחם אז עזבתי את זה. אחרי השחרור טסתי לארה"ב, וגם שם זה נזנח.

"במבט לאחור אני חושב שהחיים הסיטו אותי מזה. אף פעם לא לקחתי את זה למקום קיצוני של 'אני רק אמן ורק כותב שירים'. כמעט תמיד זה היה נוכח, אבל מהצד. אחרי שחזרתי לארץ מארה"ב טסתי להודו, וכששוב חזרתי לארץ התחלתי מסע של חיפוש שהתחיל בהודו, המשיך בקריאת ספר 'הברית החדשה' שהיה לי בבית ולצערי קראתי בו, והמשיך בעזרת חבר ברסלבר שעזר לי בצעדי הראשונים בעולם התורה והמצוות.

"אחרי הודו התחלתי ללמוד חינוך מוזיקלי, ועם תחילת הלימודים התחלתי להתעורר בתשובה. עבדתי אז באיזו מסעדה, ומדי פעם אחרי המשמרת הגעתי לחבר שהבית שלו היה מקלט בשבילי. החבר הזה היה חסיד ברסלב, הוא שיתף אותי במה שעובר עליו, בספרים שהוא לומד, ולאט לאט פשוט התחלתי להתקרב לה' ולמצוות. מצאתי בתורה חום, בית, נעימות.

"תמיד הייתה לי הרגשה שיש משהו לא הגיוני בחיים האלה. שיש משהו שאנשים, ואני בתוכם, מפספסים. הייתי מקשיב לאנשים מדברים, והרגשתי שהם לא רואים איזו נקודה טובה ואמיתית. שאנשים לא חיים את התכלית. אח של אבא שלי חרדי, וכשהוא היה מדבר איתי על דברים ביהדות - זה פשוט היה נוגע לי בלב".

אלבום בלי כוכב

"תמיד הייתה לי משיכה לעניינים שקשורים לעולם להבא ולרוחניות, ולנושאים כמו 'איך ה' ברא את העולם' ו'האם ואיך הוא משגיח עליו', "מוסיף נטיב. "אבל לא האמנתי שאחזור בתשובה. הייתי שקוע עד צוואר בענייני העולם הזה. הייתי יוצא, ומבלה, עוסק בסיפוק תאוות, נוסע המון לטיולים בחו"ל ועוד. אבל כשקראתי דברים של רבי נחמן, הרגשתי שזה מאוד מוכר לי. שזה תמיד היה שם, ורק עכשיו חשפו את זה בפני.

"במקביל, גם בתקופה הזו המוזיקה כמו תמיד הייתה שם, אבל שוב - אף פעם לא כעניין המרכזי בחיי. בתקופה ההיא הכרתי את אשתי לעתיד, בתחילה היינו ידידים וחברים לספסל הלימודים, עד שיום אחד קלטתי שיש לידי את האישה של חיי. השנה הזו הייתה שנה נפלאה, גם כי התקרבתי מאוד לה', וגם כי התחתנתי, ושני הדברים האלה הכניסו אושר גדול לחיי.

"יחד עם זאת, על התחושות הטובות האלה העיבה העובדה שבתקופה ההיא הוצאתי את האלבום הראשון שלי, שלא כל כך הצליח. חברת 'נענע דיסק' הפיקה את האלבום, היו ממנו ציפיות גדולות, וציפיתי שהם יהפכו אותי לכוכב.

"הרבה אנשים עבדו על האלבום הזה, והושקע בו לא מעט כסף, כולל עבודת יחסי ציבור רצינית, אבל זה לא קרה. כשראיתי שזה לא ממריא, התחלתי להאשים כל מיני גורמים בכישלון. לאחר מכן הבנתי שכנראה האשמה הכי גדולה בכל הסיפור היא שלי. ציפיתי שאחרים יעבדו ואני אקטוף את הפירות, אבל זה לא עובד ככה. הבנתי שאני חייב להיות נוכח ולהשקיע הרבה כדי להצליח.

"לזכותי אני יכול לומר, שבאלבום הראשון עדיין לא נתתי את הכל. הייתי צריך גם לעבוד כדי לפרנס את משפחתי. הדבר הזה הוביל לכך שאת האלבום השני עשיתי מתוך ייאוש. אחרי אלבום ראשון שהופק על ידי חברת תקליטים גדולה, ובכל זאת נכשל, חשבתי לעצמי: 'איך אוכל להצליח באלבום השני עם אמצעים כל כך דלים?'.

"באמת לא היה לי מאיפה להביא סכומים רציניים, אז התחלתי בקטנה. אני ועוד חבר אספנו ציוד וממנו בנינו אולפן, והחלטנו להפיק את האלבום יחד. בלי עזרה מאף גורם חיצוני. אחרי שהוא היה מוכן פרסמנו אותו ביוטיוב. ואז קרה נס. הוא התחיל לעוף, אנשים שמעו עליו, וקיבלתי תגובות מדהימות.

"אחד הדברים שהכי עזרו לדבר הזה לקרות היה טלפון שקיבלתי בוקר בהיר אחד מדודו כהן, עורך אתר הידברות. הוא הציג את עצמו, אמר שגילה את הערוץ שלי ביוטיוב, שאהב את מה ששמע, ודחק בי להמשיך ליצור ולפרסם כמה שיותר חזק את השירים שלי. מעבר לכך, הוא ממש פרגן לי באתר הידברות, ומיד לאחר מכן ראיתי איך גרף הצפיות ביוטיוב נוסק.

"אחרי שהאלבום השני הצליח יחסית, בטח בהשוואה לראשון, קלטתי את כמות האהבה וההערכה שקיבלתי מאנשים, ונכנסתי לתהליך חשיבה לגבי העתיד. בסוף התהליך, החלטתי בפעם הראשונה בחיי, לשים את המוזיקה לגמרי במרכז. התוצאה של התהליך הזה היא האלבום השלישי, שב"ה יצא בקרוב.

"באלבום הזה, ב"ה, יש שירים מיוחדים שעבדתי עליהם המון, חדשים גם ישנים, ובין היתר יהיו בו דואטים שעשיתי עם יונתן רזאל וישי ריבו. אפרופו ריבו, המעבד והמפיק שלו, מאור שושן, הפיק גם את האלבום החדש שלי.

"במקביל לכל ההתחדשות הזו, ההתמקדות והתמקצעות, הסרתי מהיוטיוב כמה שירים שלי, והעלינו אותם שוב בעיצוב חדש. רצינו להגיש אותם בצורה אחרת, יפה וטובה יותר. אני מאוד מאמין באלבומים הקודמים שלי, ויודע שמי שיחזור אליהם יגלה דברים חזקים. עם זאת, כרגע הראש שלי מונח בעיקר בשלישי, שיש לי תקווה אדירה שיפרוץ חזק וגבוה, יגע בכמה שיותר אנשים, ויחבר אותם לעצמם ולה'. זה סיפוק מטורף שבשבילו שווה הכל".

פורסם לראשונה באתר 'הידברות'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!