הקרב על הגז • לנדאו נגד ארדן
שר האנגריה, עוזי לנדאו, תקף את השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, בגין שאיבת יתר ממאגר הגז של ישראל • ארדן בתגובה: "הטענות נטולות כל בסיס עובדתי"
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- ט' שבט התשע"ב
מרבץ גז. צילום אילוסטרציה
שר האנרגיה והמים הד"ר עוזי לנדאו (ישראל ביתנו) תקף הבוקר (ה') בפומבי את השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, על כך שגרם לשאיבת יתר ממאגר "מרי-B", מאגר הגז היחידי המספק כיום גז לחברת החשמל.
לדברי השר לנדאו, "מה שקורה כרגע ב'ים תטיס' הוא בעיית משילות כאשר יותר ממשרד אחד מטפלים בתחום ומקבלים החלטות. בגלל שאיבה מוגברת, השדה הזה מידלדל בקצב מואץ. יש לנו דוגמה כיצד המשרד להגנת הסביבה מביא לשאיבה מוגברת מ'ים תטיס' חרף האזהרות של משרד האנרגיה. המשרד להגנת הסביבה עשה זאת על-פי שיקולי סביבה בלבד שצריך אוויר נקי. מומחי המשרד לאנרגיה טענו 'בואו נשמור על הגז לתקופות מאוחרות יותר; אסור להפיק מהמאגר בקצב מואץ'".
"התוצאה היא שיכולת ההפקה של המאגר מידלדלת מהר יותר. כך גם הייתה ההחלטה לגבי תחנה D שהייתה צריכה לקום ב-2008. אילו קמה ב-2009 או אפילו ב-2011, הייתה נחסכת במידה ניכרת העלייה במחיר החשמל. אבל האוצר אומר שיש מספיק חשמל ולא צריך למהר".
השר ארדן מיהר כמובן להגיב להאשמות באמרו כי ״המחסור בגז היה ידוע מראש והיה קורה גם ללא כל הנחיה מצדנו. המחסור נובע מכשל תכנוני ממושך של משרד התשתיות. אם השר לנדאו ומשרדו היו פועלים כנדרש הציבור יכול היה ליהנות גם מחשמל זול יותר וגם לחיות בסביבה נקייה ובריאה יותר".
ארדן דחה מכל וכל את הטענה לפיה הנחיות המשרד "החריפו את המחסור בגז טבעי".
לדבריו, "טענות מסוג זה נטולות כל בסיס עובדתי. המחסור בגז טבעי נובע בראש ובראשונה מהשימוש הנרחב בגז טבעי ע"י חברת החשמל והתעשייה, שקיים כבר מזה מספר שנים, ושאליו ראוי היה להיערך מבעוד מועד. הכמות שנשמרה לחח"י בתוך מאגר ים תטיס ממילא לא הייתה מספיקה לצורכי ייצור החשמל עד לכניסת מאגר תמר לשימוש. כמות הגז שנשמרה לטובת חח"י מתוך מאגר ים תטיס עמדה באפריל 2011 על כ 6.1 BCM. ע"פ תחזיות חח"י, כמות הגז הנחוצה לאספקת הביקושים לחשמל בין 2011 לאמצע 2013 (המועד המשוער של קבלת גז ממאגר תמר) היא כ 12.8 BCM. נתונים אלו אמורים היו להיות ידועים מראש למשרד התשתיות שצריך היה להיערך, ולתאם את אופן ניצול הגז, מספיק זמן מראש". ,
לדברי השר לנדאו, "מה שקורה כרגע ב'ים תטיס' הוא בעיית משילות כאשר יותר ממשרד אחד מטפלים בתחום ומקבלים החלטות. בגלל שאיבה מוגברת, השדה הזה מידלדל בקצב מואץ. יש לנו דוגמה כיצד המשרד להגנת הסביבה מביא לשאיבה מוגברת מ'ים תטיס' חרף האזהרות של משרד האנרגיה. המשרד להגנת הסביבה עשה זאת על-פי שיקולי סביבה בלבד שצריך אוויר נקי. מומחי המשרד לאנרגיה טענו 'בואו נשמור על הגז לתקופות מאוחרות יותר; אסור להפיק מהמאגר בקצב מואץ'".
"התוצאה היא שיכולת ההפקה של המאגר מידלדלת מהר יותר. כך גם הייתה ההחלטה לגבי תחנה D שהייתה צריכה לקום ב-2008. אילו קמה ב-2009 או אפילו ב-2011, הייתה נחסכת במידה ניכרת העלייה במחיר החשמל. אבל האוצר אומר שיש מספיק חשמל ולא צריך למהר".
השר ארדן מיהר כמובן להגיב להאשמות באמרו כי ״המחסור בגז היה ידוע מראש והיה קורה גם ללא כל הנחיה מצדנו. המחסור נובע מכשל תכנוני ממושך של משרד התשתיות. אם השר לנדאו ומשרדו היו פועלים כנדרש הציבור יכול היה ליהנות גם מחשמל זול יותר וגם לחיות בסביבה נקייה ובריאה יותר".
ארדן דחה מכל וכל את הטענה לפיה הנחיות המשרד "החריפו את המחסור בגז טבעי".
לדבריו, "טענות מסוג זה נטולות כל בסיס עובדתי. המחסור בגז טבעי נובע בראש ובראשונה מהשימוש הנרחב בגז טבעי ע"י חברת החשמל והתעשייה, שקיים כבר מזה מספר שנים, ושאליו ראוי היה להיערך מבעוד מועד. הכמות שנשמרה לחח"י בתוך מאגר ים תטיס ממילא לא הייתה מספיקה לצורכי ייצור החשמל עד לכניסת מאגר תמר לשימוש. כמות הגז שנשמרה לטובת חח"י מתוך מאגר ים תטיס עמדה באפריל 2011 על כ 6.1 BCM. ע"פ תחזיות חח"י, כמות הגז הנחוצה לאספקת הביקושים לחשמל בין 2011 לאמצע 2013 (המועד המשוער של קבלת גז ממאגר תמר) היא כ 12.8 BCM. נתונים אלו אמורים היו להיות ידועים מראש למשרד התשתיות שצריך היה להיערך, ולתאם את אופן ניצול הגז, מספיק זמן מראש". ,
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות