חלום בלהות? לפעמים זה טוב • אושרה מייעצת

חלמתי חלום סיוטי מהסוג הגרוע ביותר. ובחלום - הכול נהרס מסביבי, העולם נחרב, האנשים כלא היו וריח של דם היה באוויר.

לרגע פקחתי את העיניים והייתי בתוך מציאות שהכול נאבד בה והשקט היה נורא.

הדבר היחיד שרציתי הוא לגלות שזה חלום...

משאלתי התגשמה.

התעוררתי לחיים שלי, לחדר שלי, לבית שלי, לצלילים ולקולות של המשפחה שלי. עכשיו אני מתעוררת למציאות שהיא הדבר הכי מדהים שיש - העולם לא נראה אותו דבר לפני החלום ואחריו – לפני הכול היה בחזקת "כי ככה זה", ואחרי החלום גן עדן עלי אדמות.

כל שנייה הייתה לי כנצח של מתיקות.

ועל זה נאמר "אין ערוך לך השם אלוקינו בעולם הזה ואין מלבדך מלכנו בעולם הבא".

סבא אפרים והנכד יוסי

תחשבו על ילד קטן שאחד הערכים החשובים לו הוא טבע, ובמהלך חייו מרחיקים אותו ככל האפשר מהערך שלו, ומספרים לו שכדי להיות בנקאי – הכי טוב להיות בנקאי: משכורת מסודרת ופנסיה.

הילד שאוהב טבע – מפחד להתלכלך מהחול, לא נוגע בחתול, לא יוצא לדשא עם רגליים יחפו.

התשוקה שלו תיעלם אט אט ובמקום זה יצמחו עצבנות ותסכול.

הילד שאוהב טבע, היום מנהל בנק מצליח בן 40, חולם על דשא בחצר האחורית ומיד מפסיק. "דשא זה לכלוך עם חרקים", הוא משיב לעצמו. "אני לא מבין אנשים עם דשא. אמא שלהם לא סיפרה להם שזה עלול להכניס להם חרקים הביתה?"

לילד שרוצה לאהוב טבע והוא כבר בן חמישים, יש נכד שובב שמאוד אוהב טבע.

בטיול שעשו שניהם יחד בדרך לסופר השכונתי, נתקלו בהר של חול המיועד לבנייה. הילד השובב ניצל את הרגע ודילג על ערימת החול. "יוסי, אתה תתלכלך", צעק הסבא אפרים - ומיד הפסיק.

זה לא יעזור. יוסי לא שומע. יש לו בעיות שמיעה.

סבא אפרים מנסה עם הידיים לאותת ליוסי, אך הוא לא שם לב. סבא מחליט לעלות לגבעה ויהי מה. ההתנהגות של יוסי מוציאה אותו מדעתו. הוא מטפס על הגבעה, מחליק ומתעצבן וממשיך לעלות. בסוף הוא מצליח, אוחז בחוזקה בידו הקטנה של יוסי ומגלה חיוך ענק על פני הנכד.

"סבא משחק עם יוסי", אמר יוסלה הקטן. קפץ משמחה וחיבק את סבא חיבוק גדול.

סבא אפרים התחיל לצחוק בקול גדול: "יוסלה הקטן שלי".

סבא אפרים התכופף ליוסלה הקטן: "מה אתה אומר, חמוד, אולי נלך לטיול על הדשא בפארק הקרוב..."

הסיפור של סבא אפרים: ראינו כיצד משפטים שהוא חווה בעבר השפיעו במידה ניכרת על חייו. הוא לא האמין שיש דרך אמצע.

משפט אחד - והשמלה הועברה לגמ"ח

חיינו מנוהלים על יד מחשבות שלעיתים פג תוקפן, אך הן ממשיכות לשוב ולהפריע לנו.

לדוגמה: כלב שנבח לעברנו לפני 15 שנה, ממשיך לאיים גם שאנו רואים כלב במרחק של שתי מדרכות מקבילות - כאילו עוד רגע התרחיש עומד לחזור על עצמו.

זוהי התניה התנהגותית שמנהלת את ההתנהגות שלנו ואת הרגש. אנו יודעים שהכלב לא יעשה לנו כלום, אבל הפחד נמצא שם כדי להכין אותנו ולשמור עלינו.

וכך אנו מעבירים חיים שלמים, רחוקים מהזדמנויות, מריגושים, מהתפתחות.

דוגמה נוספת:

גאולה לבשה שמלה יפה מאוד לאירוע משפחתי. כולם החמיאו לה על השמלה, אבל שרה אמרה לה שהשמלה ממש משמינה אותה.

מרגע זה לגאולה יש מחשבה מנהלת. לא משנה כמה בנות חשבו שהשמלה יפה. ביקורת שלילית אחת הצליחה לנהל לה את כל האירוע. השמלה הועברה לגמ"ח בגדים ומי שזכתה בה חשבה שהיא מאוד יפה...

תרגיל:

רשמו לפניכם משפטים שמנהלים אתכם בחיים.

לדוגמה: בית מסודר ונקי הוא בית שנעים לחיות בו.

ילדים מפונקים הם ילדים לא מחונכים.

שלמות זה משהו שצריך לשאוף אליו כל הזמן.

ילד מוצלח הוא ילד מצליח.

בשביל כסף צריך לעבוד קשה.

שימו לב, משפט מנהל הוא משפט שבסופו של דבר לא עושה לנו טוב.

הוא מתסכל אתכם וגורם לכם סבל או עיסוק אובססיבי ומחשבות מעגליות – קונפליקטים.

השלב הבא:

רשמו לפניכם במה המשפט מסייע לכם בחיים ומהן השלכותיו. מה הוא תורם לכם ולאחרים?

מה אתם לומדים מזה?

האם יש משפט שיכול לאפשר לכם לחיות בצורה טובה יותר את החיים על פי נסיונכן?

רשמו משפט יצירתי שיאפשרו לכם לעשות דברים ללא סבל מיותר, היו מנהלי המחשבות שלכם!

יש דרך אמצע

לעיתים בחיים אנו חושבים שיש רק שני נתיבים – שחור לבן, חיים ומוות, כישלון או ניצחון, אדום או ירוק.

החיים מוכיחים לנו תמיד על דרך שלישית – אפור, גסיסה, ממוצע, צהוב וכו'.

התפקיד שלנו הוא לא ליפול ולא להתרומם מעל. אנו צריכים להיות כמו הסולם של יעקב: רגליו מונחות ארצה וראשו בשמים. תפקיד היהודי לקדש את החומר – היהודי הוא בנקודת איזון של העולם – למוסלמי אסור לשתות יין, לנוצרי - יין ללא הגבלה, ואילו היהודי מקדש את היין.

במידה ויש לנו דילמות שתופסות אותנו בחיים ואנו פועלים בשכל של איזון שמקדש את החומר – שם נמצאת הברכה.

יצירתיות, גמישות, יושרה = אוטנתיות, הם כלי העבודה שלכם. ולא רק. כל מה שייתן לכם כוח להיות עצמכם. אתם יודעים איפה נקודת האיזון שלכם – העניין הוא לזכור מה המטרה בכל דבר שאני עושה.

לדוגמה, גאולה עם השמלה: אם המטרה שלה הייתה ליהנות מהאירוע או לשמח חתן וכלה – תגובתה של שרה הייתה שולית ולא חשובה.

מה המטרה שלכם היום?

אושרה ולדמן מאמנת ויועצת עיסקית [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!