משפחת רמון היוותה השראה לכל עם ישראל

בפרשת השבוע ישנו מסר, שאני צועד לאורו בעשור האחרון, משה רבינו אומר על שבטי ישראל: "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל", וכדברי הספרי הנודעים: "כשהם עשויים אגודה אחת ולא כשהם עשויים אגודות אגודות".

בפרשתנו, פרשת ויחי, אנו קוראים על פטירתו של יעקב אבינו, ובשעה ששכב על מיטת חוליו האחרון הקיפוהו בניו, שנים עשר שבטי ישראל, שלכאורה כל אחד סימל עניין אחר ביהדות ובעולם.

וכפי שברכם יעקב: "יהי דן נחש עלי דרך", "יששכר חמור גרם", כל אחד ברמתו ובדרגתו והם היו מיוחדים כל אחד בשבטו ובעבודתו.

אבל ברגע הגורלי כשהקיפו את מיטת יעקב אביהם באהבה ובמורא, הם העידו וייחדו שם שמיים כי "כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד".

אמנם, הם מסמלים תריסר דרכים בעולם, אבל הם רק שבילים להגיע לאותו מקום. נכון, הם אולי שונים בדרך, אבל לא בתוצאה. בסוף-בסוף, כולם מכוונים למקום אחד – "אין בליבנו אלא אחד".

הדבר בא לידי בירור נוסף בעברם את ים סוף. בני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים כשהים נבקע לשנים עשר גזירים, כמו שנאמר "לגוזר ים סוף לגזרים".

כל שבט הלך לבדו בשביל שלו, אבל כולם כאחד יחד הגיעו לסיום, לשפת הים ויצאו לומר שירה. כי זה היופי של בני ישראל, יש שבטים ומחנות, כל אחד שומר על המסורת והמורשת שלו ושל עדתו, אבל כולם מכוונים למקום אחד - "אין בליבנו אלא אחד".

כותב השורות. צילום: ארכיון 'בחדרי חרדים'

*

השבוע נפטרה לאחר מחלה קשה, הגב' רונה רמון, אלמנתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן ז"ל, שריגש ובעיקר ליכד ואיחד את העולם היהודי במסעו לחלל.

אילן לקח עמו בדרכו האחרונה ספר תורה זעיר, שריד מאש, שנותר לפליטה ממחנה הריכוז ברגן-בלזן. את ספר התורה הביא לו מדען יהודי ניצול שואה פרופ' יהויכין יוסף, שקיבל אותו בבר מצווה שלו בתוככי המחנה מרב יהודי מהולנד.

ספר התורה עשה את דרכו מעומק השאול, מגיא צלמוות, לרום שמים, אל החלל החיצון, שם הקיף את כדור הארץ יחד עם אילן רמון שבעצמו התרגש מהמעמד ומסר דברים לעולם כולו כשספר התורה הקטן בחיקו, וכך אמר אז באותם ימים:

"אני חושב שעם ישראל והעם היהודי כולו הוא עם נפלא. אני מאמין שיש לנו אנשים נפלאים בארץ, ואני חושב שחשוב מאד מאד לשמור על המורשת ההיסטורית שלנו, והיסטורית אני מתכוון היסטורית ודתית".

"אני אראה מוצג אחד מאד מרגש, אני מתרגש שאני מחזיק אותו בידי וזהו ספר תורה, קטן כמו שאתם רואים, שלפני בערך 60 שנה ילד קטן במחנה ההשמדה ברגן-בלזן קיבל אותו מהרב של אמסטרדם שלימד אותו לקראת בר המצווה".

רמון הוסיף אז: "זה חוט, זה חבל מקשר מאד מרגש והוא כאן איתי בחלל. אני מאד מתרגש לאחוז אותו בחלל ואני חושב שזה מייצג יותר מכל את היכולת של העם היהודי לשרוד למרות כל דבר, מתקופות נוראיות להגיע בעצם מימים שחורים כשחור, לימים עם תקווה ואמונה בעתיד".

עם ישראל התאחד באבלו עם התרסקות המעבורת בה נספה אילן ז"ל ובשנים שלאחר מכן עת הבן אסף ז"ל נאסף אל אביו במותו בתוך תרגיל בדרום הר חברון.

הגב' רונה ע"ה היוותה השראה לכל עם ישראל של מי שעברה ייסורי שאול והמשיכה בלהטה ובאמונתה להנציח את זכר יקיריה. המשיכה במעשיה לאחד את עם ישראל.

*

השבטים לימדונו כי יש להסתכל טוב אחד על השני ואיש על רעהו. נכון, יש שוני בין בני אדם, וכפי שהטיבו לבטא זאת חכמינו זכרונם לברכה, "כשם שאין פרצופיהם שווים כך אין דעותיהם שוות", ובכל זאת, יש לחפש את הטוב ואת היופי בצד של השכן ולא רק להשמיע את הביקורת.

רבינו משה חיים לוצאטו בספרו 'מסילת ישרים' (פרק יט) מבאר את גודל הזכות שיש למי שמלמד סנגוריה ומליצת יושר על עם ישראל.

"וכבר אמרו זכרונם לברכה (בתלמוד יומא עז, א) על הפסוק 'ואני באתי בדבריך' (בנביא דניאל י, יב) שלא חזר גבריאל ונכנס לפנים מן הפרגוד אלא כשלימד סנגוריה על ישראל, וגדעון נאמר לו (בנביא בשופטים ו, יד) 'לך בכוחך זה', לפי שלמד סניגוריה על ישראל".

"כי אין הקדוש ברוך הוא אוהב אלא למי שאוהב את ישראל וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקדוש ברוך הוא מגדיל עליו".

היופי של עם ישראל הוא כשהוא חונה על שבטיו ועל דגליו. כל אחד ממשיך את דרכו ואת אמונתו הוא בדרך אל הבורא יתברך. בסוף, בתחנה האחרונה כולנו שווים. שם אין מחיצות, אין הבדל מהותי בין העדות והחוגים, כולם צועדים כאחד מתוך האמונה האחת והיחידה בבורא העולם: "אין בליבנו אלא אחד".

זו המסקנה ולימוד מוסר ההשכל מפרשה זו, בה השבטים התברכו מפי יעקב אבינו, כל אחד לפי תכונתו הוא, אבל נשארו כחטיבה אחת "כאיש אחד בלב אחד".

שבת שלום ומבורך 

הרב בן ציון (בנצי) נורדמן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!