בשר לוהט בכפור • הרצל עולה על 'גחלים'

החורף הקר והאכזר התנפל עליי בקרירותו ובאכזריותו הבלתי נסבלת כפי שמעולם לא הכרתי בארצנו. רוחות חזקות החלו מנשבות על פניי הקפואות.

ובינתיים, בעוד המערכת הפוליטית התחילה לפלוט את אדיה הרעילים היישר אל פרצופינו, תוך כדי מעקב ערני אחר הדמויות החדשות אליהן נצטרך להתרגל בתקופה הקרובה, אני מנסה בכל כוחי לשמור על חום גופי שלא יצנח חלילה, כשאני מלקט עצות והמלצות על מאורות אוכל עממיות ונטולות זיוף שפזורות בארצנו.

מעמד הביניים

מסתבר שלא חסרים מקומות טובים בהם תוכלו להשביע את רעבונכם ואת קיבתכם הדוהרת במעלה ההר, במחיר עממי של פחות ממאה ש"ח לסועד.

דא עקא, בתוך המחיר הזעום, לרוב מקופלת אכזבה מרה ואיכות ירודה שגורמת לי לפחות להזיע בכפות רגליי. די שבעתי והקאתי כבר מקומות שהמחיר הגבוה לתמורה הדלוחה שקיבלתי, הביאו אותי למחשבות קיצוניות שגובלות בפלילים.

אבל ככה זה כשהקיבה דוחפת את חלקיקי המוח השרופים בשעת רעב כפגר מת. מצד שני, יש כאלה שמעדיפים לרוב את החוויה הפשוטה והעממית על מסע קולינארי מאתגר בן שבע מנות, מעשי ידי שף מדופלם.

זה אולי לא נראה כך, אבל גם אני מדיר את עצמי ברוח הזמן משיפודיות שמאביסות אותך כאווז חסר ישע בתמורה לחמישים שקלים. לא תודה, זה משהו שאני יכול לעשות בחסות המכולת השכונתית שלי, עם חלת שבת אפויה למחצה של ויז'ניץ וחפיסת חמאה.

אני מדבר על משהו הרבה יותר מזה, אני מדבר על העלבון שגלום בהצעות מהסוג הזה. הרי כל החוויה של היציאה למסעדה היא בעבור משהו שלא תוכל להשיג בהישג ידך ובזמן סביר מבלי שתנהל מרדף אחר פרודוקטים עלומים.

מצד שני, גם בחוויה הפשוטה יש לפעמים עונג. נכון, העונג הנחות והברברי ביותר שגורם לך להתרווח בכיסא ולהישען לאחור כמי שממתין לגזר דין המוות בהינף גרזן כקרבן עולה.

אבל לעיתים, באמת שלא צריך יותר מזה. למי יש כוח לעיין בעמקות בתפריט שמילותיו נדמה ונלקחו מעולם האצילות אם לא למעלה מכך.

עממיות משודרגת

רצתה ההשגחה העליונה ולפני כשבועיים שמתי נפשי בכפי למפגש עם חבר ילדות שלא ראיתיו לפחות עשור וחצי. לא משהו מרנין במיוחד לצערי, בהתחשב בעובדה שהוא בקושי זיהה אותי וההיפך.

המפגש נטול החדווה הזה נערך באחד ממקומות האוכל הכשר החדשים שמתהווים לאחרונה מחדש, מתחם הבורסה ברמת גן.

מסעדת גחלים. חלל היי-טקי עדכני ומרהיב. המסעדה נקיה ומטופחת. פה ושם שיחות ערניות, לרוב עסקיות ככל הנראה.

אמנם מדובר ברשת מסעדות, אבל זו המסעדה היחידה שביקרתי בה. מה גם שהיא היחידה כמדומני שנהנית מכשרות מהדרין של בד"צ בית יוסף.

בלשון עם זר, אפשר לקרוא לזה 'ירדנו על עסקית' ויצאנו משם מרוצים. בעיקר מהשדרוג של התפריט מהסטנדרט המוכר, בו תוכלו למצוא גם סטייקים טובים ונתחים בעובי של אברהם הירשזון בימיו הטובים. וגם בגלל האסתטיקה הקיצונית (לחיוב) של המקום. אמנם הייתה זו שעת ערב מאוחרת, אבל עדיין, לא אגזים אם אומר שהיה למקום מראה של בית מרקחת.

בדגימה השתתפו כמובן סלטים תוצרת הבית, עם דגש על סלטים ביתיים בתיבול מדויק. לאפות (כמובן) ושיפודים מנתחים ראויים. ויתרתי על הפרגית/קבב/כבד הסטנדרטי לטובת סטייק עין, פסטלים ממולאים בשר ונקניקיות מרגז חריפות על מצע של אורז.

גם החבר שהלך על הבנאלי והמוכר היה נראה מרוצה.

בפחות ממאתיים ₪ לזוג שבענו והותרנו וברכנו כמובן.

בהנחה שרבים מתושבי בבני ברק עדיין מהלכים בין הסמטאות וגורדי השחקים במקום, יש בהחלט למה להיכנס לגחלים.

כתובת וכל השאר..

גחלים - כשר למהדרין גלאט בהשגחת בד"צ בית יוסף.
שוהם 1, רמת גן
טלפון: 057-9428323
פקס: 03-5755877
שעות הפעילות: א'-ה': 23:30 - 12:00, שישי: אירועים בלבד, מוצ"ש: שעה לאחר צאת השבת עד 23:30
עסקיות (לא כולל חגים) א'-ה': 17:00 - 12:00

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!