ההבטחה הסודית של ביבי: דיור תמורת 'חוק טל'

את פניו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קידמו בחדר ישיבות סיעת הליכוד רק שבעה מהחברים. שלושה שרים, ארבעה ח"כים. ישיבת שליש-רבע סיעה.

אבל כל זה לא הפריע לו לשאת נאום בטחוני להפליא, אודות המשך ייצור הנשק הגרעיני של איראן, ואודות דברי המופתי המהווים מכשול לשלום.

כאילו מישהו פה במדינה עוד מצפה ממנו לחתור לשלום.

אבל ככה זה כשמרכז הליכוד הופך יותר ויותר לימני. זה מריץ את השרים לבקר במעוזי הימין, לכתת את רגליהם בין הפעילים, ולנסות לשכנע שאין להם כמעט כל קשר לריח שמאלי.

אם הוא לא יקבל למעלה מ-80% מתמיכת חברי המרכז הוא ירגיש מושפל", הסביר לי אחד מהפוליטיקאים, כשהוא מתכוון לנתניהו עצמו, שחייב לעשות אף הוא כל מאמץ כדי לכבוש את לב חברי מרכז הליכוד.

במצב כזה, למי יש זמן לקשקש מילים בישיבת סיעה?

דיור ושוב דיור

למען האמת, גם לנתניהו אין זמן, רק שמדובר בחלק 'אין ברירה' של הלו"ז. באים באיחור, מעבירים את הזמן, וממשיכים הלאה. הלאה לאן? בין השאר, גם לתחזוק הקואליציה שלו, ותאמינו לו, מדובר במשימה לא פשוטה כלל ועיקר.

הנה ביהדות התורה 'התלבשו' בתקופה האחרונה על נושא הדיור. לא די להם בחוק טל על כל כאב הראש שהוא גורם בלשכה הראשונה, אלא שהם מצאו להם את הנושא הנושן והכאוב לעסוק בו.

ביום רביעי, מספר לי סגן שר החינוך, מנחם אליעזר מוזס, הוא פגש בנתניהו. "התחלתי להסביר לו על מצוקת הדיור הקשה. הוא אמר לי: 'תראה, יש לי עכשיו מנכ"ל חדש, אמרתי לו תרשום לעצמך שלושה דברים שהם בראש מעיני: 'דיור, דיור ושוב דיור'".

"אם הממשלה לא תשפוך כסף, והרבה כסף, בנושא הדיור, היא תסיים בכישלון", אמרתי לו.

אם חשב לרגע ראש הממשלה, שהעיסוק בענייני משרד החינוך, השכיח ממוזס את נושא הדירות והמרתפים, הוא טעה.

"דחק", אמר לי אתמול, וגם פירש את ראשי התיבות: דיור, חינוך, קצבאות. אחרי הקצבאות נשארנו עם "זעקת הד"ל" קרי דיור וליבה. מסובך? לא למי שעוקב אחר פסוקיו וראשי תיבותיו של מוזס.

"ושר האוצר עומד כמו פילוסוף ומסביר איך שפיכת כסף תוריד את מחירי הדירות", ממשיך מוזס לתנות בפני את בעיות הדיור. הוא עוד זוכר את מפלגת העבודה בימיה הטובים, כאשר השר זאב שף היה שופך כסף על בניית דירות. "הוצאתי ממנו מיליונים לבניית מאור חיים בצפת, שכונת ויז'ניץ ועוד ועוד", הוא מתרפק בערגה על ההיסטוריה.

מתנת ביטול המע"מ

"וד"לים שמדלים", ממשיך ולועג מוזס. "שוב ושוב מדבר ראש הממשלה על פריצת חסמים, ועוד מילים גבוהות כאלו. בפועל חריש תקועה לנו, גם רמת בית שמש ג'2. ערר, כבר שמעתם על המושג הזה? תוכניות שעברו ועדה מחוזית וועדה מקומית נתקעים שם. אז מה עשינו פה?".

אני שומעת בצליל קולך כעס על ראש הממשלה? – אני מנסה להבין.

"לא מה פתאום", הוא אומר לי. "אני לגמרי מבין אותו".

מתברר, שמי שעושה לנתניהו את 'עבודת ההחלקה' אצל הנציגים, הוא מנהל לשכתו נתן אשל.

מוזס מכיר את האיש כבר עשרות שנים, "עוד מהתקופה בה היה עורך ב'הצופה' והוא לקח אותו איתו לויז'ניץ. "רבים טעו בו. הוא עושה פני תם, אבל מתוחכם לגמרי", אומר מוזס.

אשל הוא זה שגרם למוזס, רק לדוגמה, להבין לליבו של נתניהו. יש לו פריימריז, יש לו תקשורת, הוא לא יכול לגלות בפומבי את אהדתו לציבור החרדי. "אתה מכיר אותו, ביבי בתוך תוכו לא ימיר אתכם בשום אופן, אתם אצלו בראש הרשימה. ולי אתה הרי יכול להאמין", הוא שב ומסביר.

עכשיו משתעשעים הח"כים החרדיים בהבטחה חדשה שהעניק להם נתניהו: ביטול המע"מ על קניית דירה. שנים זועק שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, על הנושא. מתחנן, מבקש יפה, דורש. אבל מה שלא עושה הזמן, עושה השכל ולחץ המחאה החברתית.

הפעם מדובר במתנה שהיא לא לציבור החרדי בלבד, אז למה לא ללכת על זה?

אהבת שר וסגנו

מוזס לא מתחרט לרגע על כניסתו למשרד החינוך. הסלולארי שלו מלא בהודעות חיבה אותן הוא מקבל מהשר 'שלו'. "ידידי וחברי", "ידיד נפש".

זה מתחיל בסימוסים שוטפים לאורך כל היום, בענייני המשרד, ונגמר גם בשיחות אודות מוסר ("הבאתי לו מתנה את הספר "מסילת ישרים", הוא לומד בו), ואפילו בסימוס של "שבת שלום, ידיד נפש" לפני כניסת השבת.

אני לא בטוחה שאפילו לסגן שר האוצר, איציק כהן, יש כאלו סימוסים מהשר 'שלו', יובל שטייניץ. וגם שם שוררת אהבה גדולה בין שני האישים.

הכול טוב, אני אומרת לו, אבל בפועל הבעיות קשות.

זה נכון, הוא מודה, אבל בטוח שהצליח לפעול הרבה: עצם זה שסער, בנאומו בעת משבר החילונים-חרדים האחרון, זכר להפריד בין הסיקריקים לחרדים, זו נקודה לזכותו.

"אחרי סיום נאומו הוא דיווח לי", מספר מוזס בגאווה. ואכן, בתחום הזה של הבנת המגזר מוזס פעל גדולות ונצורות. סער למד ללכת בין הטיפות מול מנהלי הסמינרים, תשובתו לבג"ץ בנושא לימודי הליבה הייתה בנוסח 'חרדי' לגמרי.

אתה היועץ שלו לענייני מגזר חרדי, אני אומרת לו, והוא מאשר בחיוך.

רק דבר אחד עוד לא לימד אותו מוזס: כש'יתד נאמן' תוקף אותו, סימן שהוא פעל בהצלחה מול מנהלי הסמינרים. סער היה מצפה שכל התקשורת החרדית תיישר איתו קו, והוא שוכח שאין חיה כזו. אם 'יתד' יהיה מרוצה, בג"ץ וגם אנחנו, נהיה בהחלט בלתי מרוצים. גם הבנות הבוכות בבית תהיינה מאד כעוסות עליו.

אפרופו מגזר חרדי: שימו לב שלאחרונה חל 'קיצוץ' בסיוריו לערים החרדיות. אפילו לביקורו במודיעין עילית, שנדחה מסיבות טכניות, עוד לא נמצא מקום מחודש ביומן. ערב פריימריז חייבים להישיר ימינה, והסיורים המתבקשים הם ביקורים בעתניאל וכד'.

מה שלא עושה הזמן, עושות הבחירות.

הדלת המיותמת של השר אטיאס

ככל שיתקרב מועד הבחירות כך ילך ויתעצם הקרב נגד החרדים, בבחינת הכה בחרדים וקצור מנדטים.
השבוע, למשל, הפתיעה יו"ר מפלגת 'העבודה', שלי יחימוביץ', שהייתה מפורסמת באמירותיה בשבח המגזר החרדי ונגד כל ניסיון להסית נגדו. אך בתקופה בה כל יועץ מתחיל יודע לשנן למעסיקו את החובה לצאת באמירות אנטי חרדיות זו הייתה רק שאלה של זמן עד שהיא 'תמצא' 'פושע' חרדי לעשות על גבו כותרות.

הנאשם הפעם הוא שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, חביב התקשורת, שלמד בימים אלו שמה שנכון בתקופות רגיעה אינו נכון בימים של ערבי בחירות בהם התקשורת משחיזה ציפורניים בקצב מואץ.

"שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס מתאמץ להוכיח בחודשים האחרונים שהוא מטפל נאמנה בנושא מחירי הדיור...עם זאת, לא כולם בכנסת מתרשמים מהמאמצים", כתבו עליו השבוע ב'כלכליסט'.
ברקע מכתבים אותם שיגרה יחימוביץ' ללא פחות מראש הממשלה עצמו, גם אל היועץ המשפטי יהודה ויינשטיין.

ההאשמה: "נודע לי בוודאות כי הקריטריונים להקצאת דירות הנרכשות לצורך אכלוס זכאים שונו על ידיך, אדוני שר הבינוי והשיכון, וכי הן ניתנות כעת לא רק לנכים הרתוקים לכיסאות גלגלים אלא גם למשפחות עם לכל הפחות 6 ילדים עד גיל 18, זאת שעה שאלפי זכאים אחרים - אשר על פי נוהלי משרד הבינוי והשיכון עצמו נמצאים לפניהם בתור לדיור ציבורי, נותרים חסרי דיור.

"אני פונה אליכם בדרישה לבטל לאלתר את השינוי המפלה בקריטריונים ולמצוא פתרון מיידי לזכאים כולם, בלא הבדל בין הסקטורים השונים ובלי להעדיף דל על פני רעהו הדל יותר רק משום שהוא משתייך לסקטור מסוים".

במשרד השיכון הדפו, כמובן, את טענותיה אחת לאחת: "מדובר בטענה שקרית שכביכול מעדיפים משפחות עם ילדים על פני נכים. הטענה של העדפת 6 ילדים היא דמגוגיה זולה", השיב לה שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס.

אבל גם הוא יודע שלא התשובות הן שמעניינות.

"הייתי מצפה מחברת הכנסת יחימוביץ הסוציאל-דמוקרטית, כי לפני שהיא רצה בכותרות בומבסטיות לתקשורת, תטרח לברר איתנו את הנתונים, וככל שלא הייתה משתכנעת, תמיד הדלת לתקשורת תהיה פתוחה לה", הוסיף ואמר.

וכי לא ידע שערב בחירות עדיפה כותרת אחת בומבסטית בתקשורת ממעבר בדלת חדרו של השר.

עוד השמצה על אטיאס

גם ב'גלובס' 'מצאו אותו'. והפעם בלי הזדהות רשמית של השר או הח"כ, שהעביר את המידע לעיתונאי הצמא.

"ככל הידוע כעת, אטיאס אינו מתכוון להביא לשולחן המועצה ב-30 בינואר את הקריטריון של מיצוי כושר השתכרות", בישר גלובס לקוראיו.

כידוע לכל הפקיד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התחייבות רשמית לשר החוץ אביגדור ליברמן, על כך שבקריטריונים ייכלל מיצוי כושר ההשתכרות.

לש"ס, כמובן, התחייב להפך. לשני הצדדים הבטיח, לשני הצדדים, כפי הנראה, לא הבטיח לקיים את הבטחתו.

והנה גילה מי שגילה את אוזנו של כתב 'גלובס' כי אטיאס יביא למועצת מקרקעי ישראל קריטריונים שלא ברור "האם אטיאס מגבשם באופן אישי ומהו משקלם בסך כל הניקוד".

"הקריטריונים למכרזי דיור בהישג יד נמצאים בגיבוש. כשיסתיים גיבושם, תפורסם על כך הודעה מסודרת. כל הפרסומים האחרונים בנושא הם באחריות הכותבים בלבד", הגיב השר אטיאס.

אבל גם הוא יודע שבעונה זו של ערבי בחירות, הוא ייאלץ להזיע והרבה כדי לרצות את התקשורת.

ויהי רצון שמי שענה לאליהו בהר הכרמל הוא יענה גם לו.

אפללו הולך אל היערות

יש לו מזל גדול, לח"כ אלי אפללו, שניצל מ'קדימה' ברגע הנכון. אולי זכות שני ילדיו ששבו בתשובה והם חרדים לגמרי עמדה לו.

אתמול (ב') פגשתי אותו ואת רונית, רעייתו המסורה, רגע לפני שנכנסו אל המליאה לטקס הפרידה.
אתה שמח? עצוב? – ניסיתי לדובב אותו.

"אני נרגש", אמר לי, ואכן נראה היה ככה. "אני כמעט עשרים שנה בפוליטיקה, כמעט עשור בכנסת, הגיע הזמן להגיד שלום", אמר לי.

ואכן, בשנת 2003 הוא נבחר לח"כ מטעם סיעת הליכוד. אל ההצבעה בקריאה ראשונה על תוכנית ההתנתקות הגיע מבית החולים, על כסא גלגלים, לאחר ניתוח ראש אותו עבר. שנתיים לאחר מכן פרש יחד עם אריק שרון אל מפלגת 'קדימה' כשהוא מלא אמונה גדולה ברעיון.

אלא שמיים רבים זרמו במפלגה, שלושה ראשים הוחלפו בה, ובדצמבר 2009 הוא הודיע על כוונתו לפרוש ולהקים סיעת יחיד. הסיעה סירבה לאשר לו את בקשתו והוא נותר בפנים, בעל כורחו, תוך שהוא מודיע שיעשה הכול כדי להחליף את ציפי לבני.

ובכל זאת, כאשר הוצע לו תפקיד יו"ר עמית של קק"ל, מיהר להרים את הכפפה ונענה להצעה. אתמול הגיש לכנסת את מכתב ההתפטרות הרשמי שלו.

סוף סוף יוכל לשוב אל השלווה אותה לא תמיד העניקה לו הפוליטיקה. בבית, תמיד נמנע מלדבר פוליטיקה, "זה היה המפלט השקט שלי", סיפר לי. עכשיו הוא יוכל לצנוח באחת אל השקט של קק"ל ולהותיר את חבריו למפלגה למרוט זה את נוצותיו של האחר.

חשובים כמתים

מה מביא אותך לכנסת? – שאלתי את יו"ר זק"א יהודה משי זהב, בו פגשתי באחד מהמסדרונות.
"יש פה הרבה שחשובים כמת", חייך, ואולי לא ידע כמה צדק באמירתו.

אין ספק שבין חברי הכנסת בהם אנו העיתונאים מתבוננים בימים אלו יהיו כמה עשרות, אותם לא נראה עוד בכנסת הבאה.

אבל השבר הגדול ביותר, מסתמן מכיוונה של מפלגת 'קדימה': בימים אלו על כל אחד מחבריה ליטול ריזיקה ולהכריז על תמיכה במועמד זה (לבני), או אחר (מופז), ומדובר בהחלטה לא קלה.

"חד משמעית תומכת בשאול", אמרה לי אתמול יוליה שמלוב ברקוביץ'. גם היא, כמו שאר החברים, מבינה את המשמעות. אם ציפי מנצחת, היא הולכת הביתה.

"אבל אני מאמינה שציפי מזיקה למדינה", היא מבהירה לי שאין לה כל התלבטות. זו הסיבה שבשלה החליטה מה שהחליטה, למרות המירמור שהופנה נגדה מקרב אנשיה של לבני. הם אלו ששינו את התקנון כדי להביא להכנסתה לרשימה, והנה היא נועצת להם סכין? אבל כשיוליה מאמינה במשהו, כל נימוק לא יעמוד בדרכה.

מולה ניצבת, רק לדוגמה, חברת הכנסת נינו אבקסזה: "אני חד משמעית עם ציפי", היא אומרת לי בטון שאינו משתמע לשני פנים. אני מזכירה לה שמדובר בהימור, וכי אם שאול לוקח היא בחוץ. "אולי אחרי עשר שנים בפוליטיקה הייתי עושה שיקולים מהסוג הזה", היא אומרת לי ברגע של גילוי לב. "אבל אני עדיין חדשה, יחסית, ולא חושבת מה יקרה אם וכאשר. מבחינתי, ההחלטה הייתה לי ברורה כל כך".

במהלך הימים הקרובים, יכריזו עוד ועוד חברי כנסת על נאמנותם לצד זה או לצד האחר. כל אחד מהם לוקח ריזיקה עצומה שעומדת לפחות בשלב הזה על 50-50. איש אינו יודע מה קורה בקרב מתפקדיו של הצד השני, ולסקרים קצת קשה להאמין, לטעמי לפחות. עוד מעט קט יישלפו גם הסכינים ומערכת הבחירות הסוערת תצבור תאוצה.

אבל רונית ואלי אפללו, יוכלו לצפות בנעשה ולצחוק כל הדרך אל קק"ל.

מכתב גלוי לדרעי

אל תצפו לקרוא בשורות הבאות דברי עתידות או נבואות בקשר לעתידו הפוליטי של אריה דרעי ו/או של תנועת ש"ס. בשלב זה, איש אינו יודע דבר וחצי דבר על כך, ו'הכול דיבורים'.

דרעי עושה את השיקולים של עצמו באשר להצטרפות לש"ס או הקמת מפלגה משל עצמו, לכל צד יש מן הסתם יתרונות וגם חסרונות.

עם זאת, מעניין היה לקרוא את טורו של העיתונאי נרי אבנרי בחדשות מחלקה ראשונה. תחת הכותרת "אריה דרעי – רודפיך זקוקים לך", כתב אבנרי דברים נוקבים היוצאים מהלב ואשר כדאי לשים אליהם לב.

"אין במדינה אף אחד שמכיר אותם טוב יותר ממך. כשחששו ממך, הם רדפו אותך עד חורמה. השקיעו עשרות מיליוני שקלים ועשרות חוקרים כדי להכניס אותך לכלא. בסוף הצליחו. עכשיו אתה שומע מהם זמירות חדשות. הם זקוקים לך, אריה. מפלגה בראשות יאיר לפיד, לא תספיק. כמו שזה נראה, בלעדיך, הם יצטרכו לבלוע קדנציה נוספת של נתניהו. תן להם מנה גדושה של צפרדעים מקולקלים, ולא עוד קדנציה של נתניהו.

"אתה יודע שהם שונאים חרדים כמעט כמו שהם שונאים אותו. ברור להם - וזה לא מהיום - שבכללי משחק הוגנים, אין להם סיכוי. מהסיבה הזאת הם משחקים מלוכלך. אין להם בעיה לשקר או לאחד כוחות. כמו פושעים מנוסים, גם הם כמובן לעולם לא יודו בסימביוזה בין התקשורת השמאלנית, הפרקליטות, המשטרה, בית המשפט העליון.

"אל תעשה את הטעות שעשו לפניך דוד לוי ואיציק מרדכי. כמוך, גם הם קיבלו ג'ריקן נפט ותמורת הצתת הבית, זכו לקרוא על עצמם כמה שהם ראויים, נפלאים ומוצלחים. כמה שנים אחרי, בשיחה אישית, איציק מרדכי אמר לי: "הם עבדו עלי".

"כדי לצנן את ההתלהבות שלך מהחיזור שלהם, קבל עצה: לך לאחת המגירות אצלך בבית, תוציא משם את הקלטת "אני מאשים", וצפה בה ביחידות. המסקנה תכה בך - אסור לך לעשות מהלך פוליטי שנוגד את רצונו של הרב. היום הם זקוקים לך כמו שהיו זקוקים לרודן המושחת אריאל שרון. תמורת מימוש פנטזיית העקירה שלהם, הם חילצו אותו מהציפורניים של מזוז. מול קללת הרב, כשל כוחם.

"יצחק רבין תיעב את שמעון פרס פי מיליון יותר ממה שאתה מתעב - אם בכלל - את אלי ישי. ולמרות שנאתו היוקדת, הוא המתין לשעת כושר, שהרי "בית לא עוזבים". בסוף זכה בהנהגת המפלגה. אילו הייתה לאיציק מרדכי סבלנות, גם הוא היה זוכה בראשות הליכוד. הם שיגעו אותו, ועכשיו הם משגעים אותך. הדוף אותם אריה, והמתן למוצא פיו של הרב שאתה מעריץ. לא מגיעה להם מתנה ממך".

כל מילה, בסלע. מן הסתם אבנרי אינו מחדש דבר לדרעי, והטור הנ"ל נכלל בין השיקולים שלו האם לרוץ במפלגה עצמאית, או להצטרף אל המפלגה להשבת עטרה ליושנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!