אייכלר: אין פריסה מספקת של דוכני הטענה

הוועדה לפניות הציבור קיימה דיון מקיף לקראת הרחבת רפורמת הרב קו בגוש דן. יו"ר הוועדה הציג פניות שהתקבלו מאזרחים על כך שהשינוי משפיע לרעה על השימוש בתחבורה ציבורית ומקשה על נוסעים. מתוך ניסיון שהצטבר בירושלים עולה כי חלק מהציבור נרתע משימוש בתחבורה ציבורית. "אם במקרה אין כסף טעון ברב קו, על פי הנהלים החדשים אי אפשר לנסוע. אין אפשרות להטעין אצל הנהג, ואנחנו לא תמיד יודעים איפה כן אפשר להטעין" - אמרו הפונים.

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר מ'יהדות התורה', הזכיר בפתח הדיון את בקשת הוועדה מדיונים קודמים שלכל הפחות תהיה תקופת ההסתגלות בירושלים, בטרם תורחב הרפורמה לכל הארץ. לאחר מכן העלה מספר שאלות בפני נציגי משרד התחבורה: "לנוכח הרפורמה והתלות בהטענת הכרטיס מחוץ לאוטובוס - האם עמדות הטעינה הפרוסות מציעות כיסוי מספק, הן מבחינת פריסתן הגאוגרפית והן מבחינת שעות השירות שלהן? ובכלל, מדוע אין עמדת טעינה בכל תחנה עמוסה אם לא בכל תחנת אוטובוס? האם הוצבו עמדות כאלו לפחות בתחנות עמוסות מרובות נוסעים? לקראת הרחב הרפורמה לגוש דן, כמה עמדות לרכישת כרטיסים סך הכול יוצבו ביחס לאוכלוסייה? האם בצורה נאותה ומספקת?".

נציג מרכז המידע והמחקר של הכנסת הציג את המחקר שנעשה בנדון וציין: "החריגים שיכולים לרכוש כרטיס אצל הנהג ולקבל הנחה הם האזרחים הוותיקים, והמלווה של העיוור. כל השאר כבר לא יוכלו לעשות זאת באוטובוס על פי הרפורמה החדשה. נכון להיום מתוכננות כאלפיים שלוש מאות עמדות טעינה, שמונה מאות וחמישים מהן במזומן והרוב בכרטיסי אשראי. נוסע שיגיע ללא כרטיס טעון יצטרך לקנות כרטיס בכפל מחיר והוא לא יתאים להנחות".

נציגת ארגון '15 דקות' בירכה על קיום הדיון ואמרה כי "הם מברכים גם את המהלך לטעון את הכרטיס בעמדות ולא אצל הנהג. יחד עם זאת ישנם מצבים שעדיין לא מוכנים אליהם כמו מי שעולה לאוטובוס בלא כרטיס טעון. בחלק מהמקומות בעולם אפשר להשתמש בכרטיס ולהיכנס למינוס קטן פעם או פעמיים, ואז כשהוא קונה את הערך הצבור זה מתקזז. ראוי שיעשו זאת גם בישראל."

אחד האזרחים שהגיע לוועדה סיפר כיצד מתנהלת הרפורמה בירושלים: "ישנם קיוסקים וחנויות שביקשו לקבל עמדת הטענה ולא קיבלו. חבל שלא נענים לפנייה שלהם. זה פוגע בפריסה ובשירות לאזרח."

מתלונן נוסף סיפר: "בחנוכה האחרון נסענו כל המשפחה בתחבורה הציבורית ואחד מכרטיסי הילדים לא היה טעון. אנחנו חרדיים ואין לנו דרך לבדוק ברשת אם הכרטיס טעון. עכשיו מה נעשה? נטעין את הכרטיס מאוחר בלילה? נוצר מצב שאנחנו חיים לפי מצבי הרוח של הקיוסקים מתי שהם פתוחים." פונה אחר סיפר כי בפסגת זאב אין כמעט נקודות הטענת כרטיסים בערך צבור.

מנהל אגף כלכלה במשרד התחבורה הסביר: "לטעינה באמצעות כרטיסי אשראי יש יכולת להטעין בצורה יותר מבוקרת ומסודרת. מכונות שמקבלות מזומן סובלות לרוב מוונדליזם ציבורי. כל קיוסק שרוצה להטעין כרטיסים מקבל מכשיר הטענה והוא מרוויח מהפעלתו עמלה מסוימת. המכשיר בקיוסק מאפשר טעינה במזומן וגם באשראי. יש לא מעט רשתות קמעונאיות שנענו לפנייה שלנו לפריסה ארצית. באשר לשאלת היו"ר: הפריסה שלנו בגוש דן די טובה. בתל אביב למשל יש לנו 218 קיוסקים ו-656 עמדות של אשראי. בבני ברק 122 נקודות מזומן ו-95 באשראי, בראשון לציון 88 נקודות של מזומן וכמאה נקודות של אשראי. בימים הקרובים נתחיל ביישום הרפורמה בגוש דן. אנחנו נערכים בהתאם.  נבדוק את האפשרות להציב בתחנות שילוט שינחה את הנוסעים על מיקום נקודות להטענת הכרטיס".

נציג חברת 'אגד' שהשתתף אף הוא בדיון הוסיף כי למהלך יד צדדים חיוביים רבים: "כמו למשל הפקקים מאחורי האוטובוס שמעמיס את הנוסעים. התופעה הזו תיעלם מיד כשהנהג יפסיק להטעין בעצמו.  באשר למצוקת תקופת ההסתגלות, פתחנו גם עמדות ניידות בכדי ללוות את האנשים בהתחלה".

יו"ר הוועדה אייכלר סיכם את הדיון בבקשה להציב שילוט מתאים בתחנות, על מנת להנחות את הנוסעים היכן להטעין. כמו"כ ביקשה להוסיף ככל האפשר עמדות הטענה קבועים וניידים, ולפרסם בפריסה ארצית רחבה את האופציה של בעלי עסקים להצטרף לשירות ההטענה ולהרוויח את העמלה. בנוסף, הוועדה מבקשת לבחון את אפשרות של כניסה למינוס קטן של נסיעה או שתיים, כדי שמי שנתקע בלי ערך צבור בכרטיס יוכל לנסוע, וכשיטעין שוב זה יתקזז לו. עוד דרשה הוועדה, לאפשר חופשי חודשי לנוער ולנכים, וכן להנהיג הוראות קבע להטענה אוטומטית, מה שיותיר את הצורך בטעינות חוזרות ונשנות. כמו"כ הוועדה תעקוב אחר תלונות אזרחים על מחסור בקווי הטענה בפסגת זאב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!