מה פשר הפגישה הסודית של ביבי ו'יהדות התורה'?

משחק בלשי מרתק ציפה אמש (ב') בכנסת לעיתונאים שביקשו לדעת על תוכנה של הפגישה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין שני הנציגים החרדיים הבכירים של 'יהדות התורה', יעקב ליצמן ומשה גפני.

אם לפני שנים אחדות היו מספרים לי שהח"כים החרדיים יגנו בלהט על חוק טל הייתי פורצת בצחוק. ועדת טל ישבה על המדוכה, ח"כ דאז הרב אברהם רביץ זצ"ל תמך בלהט בחוק המוצע, לא לפני שקיבל את הסכמתם וברכתם של גדולי ישראל.

שנים חלפו וכולם הבינו מדוע תמכו גדולי ישראל בחוק.

אתמול, בכנסת, יכולתי לקבל לכך עדות, ללא מילים.

למה ללא מילים? כי במשחק די מטופש, לטעמי לפחות, החליטו נציגי 'יהדות התורה' למלא פיהם מים בנושא. "שלא לעורר דובים". כאילו מישהו בתקשורת החילונית לא הבין לאן נושבת הרוח, מי בעד ומי נגד, גם בלי שנכתוב על כך.

כבר בשבוע שעבר, ביום רביעי, יצאו החברים מישיבת הסיעה הדחופה שכונסה לרגל האירוע כשהם ממלאים פיהם מים. לא תאמינו, אבל אפילו הפטפטנים שביניהם העדיפו לשתוק. רשמית. כי מאחורי הקלעים כולם מדברים, אתם יודעים איך זה.

הפגישה הודלפה

מאחורי הקלעים הדליפו שמתוכננת פגישה עם נתניהו, כבר בתחילת השבוע. את הפגישה החליטו לעשות ב'סתר', קרי בבניין משרד ראש הממשלה ולא בלשכתו שבכנסת.

"אני אמרתי שאם חמשת היו"רים יבואו לחדרו של נתניהו בכנסת, העיתונאים ימתינו בחוץ, ילעגו כרגיל על כך ש'שוב הגיעו לפריץ לבקש רחמים'. והנה נתניהו יושיט את שרביט הזהב'. לא רציתי את המשחק הזה, והעדפתי לשלוח שני נציגים מטעמנו ולשמור על דיסקרטיות", אמר לי יו"ר סיעת יהדות התורה, ישראל איכלר.

למען ההגינות חייבים לציין לשבח את העובדה ששלושה נציגים מחלו על כבודם וכיבדו בפגישה שניים מחבריהם. די נדיר ב'יהדות התורה', וזה מצביע אולי על חשיבות הנושא בעיניהם.

הצרה היא שפגישה בין למעלה משני אנשים לעולם אינה יכולה להישמר בסוד, בקושי פגישה של פוליטיקאי יחיד עם עצמו. וכך דלפו הדברים החוצה.

דבר המייסד

כבר בבוקר, עוד לפני הפגישה ה'סודית', ערכה ועדת חוץ וביטחון דיון בנושא.

ראש אגף כוח האדם, אלוף אורנה ברביבאי, סיפרה על שילוב החרדים במסלולי השירות השונים. "סך כל פוטנציאל היקף החרדים בשנתון הוא 8,500. למול התוכניות והיעדים שנקבעו צה"ל עמד באופן כללי ביעדים. ב-2011 הייתה תוכנית לגיוס 1,200 וגייסו 1,400 חרדים".

גם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, הציג נתונים של גידול בשילוב החרדים בצה"ל. "ב-2007 כשהוארך החוק ב-5 שנים התגייסו 287 לצה"ל ו- 15 לשירות אזרחי. ב-2011: 2,700 שירתו, 1,090 בשירות האזרחי".

יהודה דובדבני, מי שייסד את גדוד 'נצח יהודה' של הנח:ל החרדי לפני 13 שנה, סיפר כי "הקמנו עם 30 חבר'ה היום יש גדוד סדיר מלא שיושב בג'נין ועושה תעסוקה מבצעית".

"כ-3500 לוחמים חרדם עברו בגדוד הזה עד היום, עוד כ-2000 חבר'ה רוצים אנחנו צריכים לסדר להם מסגרות". אחר כך סיפר על השח"רים השונים, בחיל האוויר, במודיעין, בחיל הים, בלוגיסטיקה, "אלו הם כיוונים נהדרים שנותנים תוצאות", אמר.

דובדבני הוסיף ותיאר את נושא השירות האזרחי, את העובדה לפיה "נפתחו מכללות גם לנשים וגם לגברים", על כך ש"יש פתיחות אדירה בשנתיים שלוש" וכי "אלפי חרדים נכנסו למעגל העבודה".

"בואו נראה דברים חיוביים", ביקש.

"לפני 13 שנה כשבאתי לדבר עם המשפחות הם ראו אותי כמוקצה, היום יש פתיחות", סיפר, והוסיף כי "הנושא הזה הוא לא הולך בפקודות, צריך לסגור עם הרבנים, לפעמים ב4 עינים. יש דברים שרבנים לא יכולים להסכים אבל בהסכמה שבשתיקה להגיד לילד שלא יכול ללמוד ללכת לשוחר טוב זה כן. זה לא זבנג וגמרנו, הסבלנות, ההבנה ההדדית אנחנו חייבים אותה כאן. בעולם היהודי, הסבירו לי הרבה רבנים, דברים כאלו לא קורים מרגע לרגע, זה תהליך. וכשאנחנו רואים את הנתונים זה אדיר".

"גם אנחנו חרדים"

אבל כל זה לא שכנע את המתנגדים, שניסו על הדרך 'לעשות כותרות' ולגזור קופונים מתבקשים בימים אלו של ערבי בחירות.

ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), יו"ר הצוות לבחינת יישום חוק טל, עמד על כך כי "חלון ההזדמנויות הולך ונסגר" וכי "בחצי השנה הקרובה יש לנו אפשרות חד-פעמית לעצב מדיניות חדשה שתביא לשילוב אמיתי של חרדים במסגרות השירות והתעסוקה". לזכותו ייאמר שהוא אמר דברים דומים במהלך החודשים הרבים בהם ישבה הוועדה על המדוכה וכי לא שינה את דעתו 'לכבוד' הבחירות.

מי שכן הפתיע אותי היה יו"ר הוועדה, ח"כ שאול מופז. "היקפי ההשתמטות יוצרים מציאות עגומה מאוד", אמר, והוסיף כי "איננו יכולים לקבל את זה שצבא העם יהפוך לצבא חצי העם".

"ההשתמטות הפכה לנורמה וזה מסוכן מאוד למדינה...אינני רוצה להכניע שום ציבור בישראל, אבל אני כן רוצה שהציבור בישראל יהיה שותף, ועל זה אני זועק מרה", סיים ואמר. ולא, הוא לא הביע כל עמדה של הבנה באשר לתרומה החשובה של לומדי התורה לצבא העם, למלחמות ישראל ולביטחון המדינה. למרות שמדובר באדם עם רקע מסורתי.

מטלון מ'ישראל ביתנו' היטיב לנסח זאת. "גם אנחנו חרדים. אנחנו חרדים ממשהו, והם חרדים ממשהו".

ככה זה כשפעמוני הבחירות כבר מצלצלים באופק, ויאיר לפיד נושף בעורף.

לא מדברים, רשמית

זמן קצר לאחר שנפגשו עם נתניהו, פגשתי את ח"כ גפני במדרגות הכנסת.

הרב גפני, תהיתי בפניו, אני מתקשה להבין, איך פתאום הפכתם לתומכים של חוק טל ולמי שמבקשים להאריכו? זה היה אחד מהחוקים היותר שנואים על חלק גדול מהציבור החרדי רק לפני שנים אחדות...

מי אמר שאנחנו תומכים בו? – השיב לי בשאלה.

נו, באמת...אמרתי לו, ונעניתי ב"אנחנו לא מדברים על חוק טל".

לא מדברים רשמית, כנראה.

למען האמת, לא רק הם שוחחו עם נתניהו בנושא. גם יו"ר סיעת ש"ס, אלי ישי, נפגש איתו הבוקר ובאותו נושא. ש"ס היא חלק בלתי נפרד מהציבור החרדי והיא חשה באחריות לא פחות ממפלגת האחות. מלשכת נתניהו המשיך ישי ללשכת יו"ר הכנסת, ראובן רובי ריבלין, איתו יש לו קשרים מצוינים, ושכנע אותו להעלות את הנושא לדיון היום (ג') במליאת הכנסת.

בישיבת נשיאות הכנסת הודיע ריבלין על כך והסביר כי הוא מבקש למנוע "תקלה קונסטיטוציונית". הוא כיוון בדבריו לכך שהחוק הוארך בשעתו עד לתחילת אוגוסט 2012 כך שהדיון בנוגע לעתידו של החוק אמור להתחיל לא יאוחר מה-1 לפברואר 2012. מחר, על פי המתוכנן, ייערך דיון בלבד, הח"כים החרדיים התבקשו על ידי יושבי הראש שלא ללבות אש ולדאוג לכך שהדיון לא יצבור כותרות מיותרות בתקשורת. בהמשך ייערך דיון נוסף לגבי השאלה האם להעביר את החוק לדיון בוועדה.

"אני חייב להעלות את הנושא לסדר היום של הכנסת כדי לוודא שלא מתרחשת תקלה חוקתית. אם יפוג המועד הקבוע בחוק – הכנסת תהיה מנועה מלדון בעניין כל כך חשוב ומהותי. אני מדגיש כי לא תתקיים הצבעה בנושא אלא לאחר קיום דיון מקיף בהשתתפות כל ח"כ שירצה בכך" אמר ריבלין.

טוב למות בעד חוק טל

נתניהו, אגב, לא השיב עדיין תשובות ברורות לנציגים החרדיים לגבי מה הוא עתיד לעשות בנושא בישיבת הממשלה הקרובה, בלי קשר להליך אותו מבצעת הכנסת. האם ימליץ על הארכה בשנה? שנתיים? שלוש? המפלגות החרדיות דורשות לא פחות מחמש שנים, ולנתניהו יש בעיה להסכים לכך. גם הוא מודע לרוח הנושבת בתקשורת, לאפקט לפיד ולבחירות הקרבות והולכות. האם יסכן את מעמדו עבור השותפות הקואליציוניות שלו? ימים יגידו.

הנציגים החרדיים הבהירו לו, מצידם, שמדובר ב"קו אדום", ולמרות שבדרך כלל הם לא אוהבים להיפרד מהכיסאות בנושא הזה, כך נראה, לא תהיה להם ברירה. מה גם שפוליטית "טוב למות בעד ארצנו", או בנמשל: טוב לפרק ממשלה על נושא דתי.

ושוב מוזר לי לכתוב את המילים הללו, שכן חברי הכנסת החרדיים, לפחות בחלקם, הם אלו שצעקו חמס נגד החוק בשלבים הראשונים שלו. אין זה סוד כי חוק טל הוציא רבים מאברכי הכוללים החוצה לעולם השירות האזרחי ולעולם העבודה, ועדיף היה לה אולי ליהדות החרדית שלא הייתה נופלת עליה הצרה הזו של 'הרע במיעוטו' והציבור החילוני היה מבין את ערכי היהדות התומכים בלימוד תורה כחלק משירות חשוב מאד למדינת היהודים.

איך הפכו בחורי ישיבה ואברכי כולל, השוקדים על תלמודם מבוקר ועד שעות הלילה המאוחרות ל'גיבורי' חוק מוזר, שכל מטרתו הראשונית היא לקרוע אותם מעם תלמודם?

לחשוב על כך ש'אנחנו' הם אלו שמתחננים לנתניהו להמשיך את החוק הזה, ו'הם' אלו שלא מוכנים לכך. אם זה לא היה עצוב, זה היה אולי אפילו קצת מצחיק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!