"בעוד 15 שנה, אנשים לא יפתחו חשבון בנק"

בעוד 15 שנה אנשים שיסיימו בית ספר גבוה לא יניחו שהם חייבים להחזיק חשבון בנק, כי הם יוכלו לנהל את כל ענייניהם הפיננסיים בלעדיו - כך העריכים שני יזמים של שירותים מצליחים למתן אשראי באמצעות האינטרנט בפאנל בנושא "כסף ואינטנרט: חדשנות, דאטה, והמערכת הפיננסית" במסגרת כנס DLD במינכן.

ארול דמלין, היזם של אתר וונגה, הנותן הלוואות קצרות טווח, מסביר: "הבנקאות הוא אחד מהמקומות האחרונים שבהן הטנכולוגיה והחדשנות לא נכנסה. כאשר יש לאנשים בעיות מזומנים לטווח קצר - אנחנו נותנים להם את מימון הביניים, בדיוק מה שהם צריכים, 24 שעות ביממה. המשתמשים קובעים כמה כסף, כמה ימים, כמה זה יעלה לך בריבית, והכל מאוד מאוד שקוף".

סבסטיאן סמיאטקובסקי, היזם של שירות התשלומים השוודי קלנרה הסכים עמו: "הרעיון שלנו היה לפצל את חווית הקניה מחווית התשלום - שזה כמובן אשראי. אבל השירות שלנו הוא לא כל כך הלוואות ואשראי, אלא יצירת קנייה ותשלום ללא חיכוך".

"כיום, רוב עסקות האונליין בשוודיה מתקיימות באמצעות השירות שלנו. פעם היה מקובל שאם אתה רוצה לקנות משהו אתה צריך קודם לשלם, להתעסק עם ניירות, ורק אז אתה מקבל את המוצר. אבל הצרכן מעדיף לקבל את המוצר קודם, צריך לוודא שזה מה שהוא רוצה וביקש, ואז לשלם - ואפשר להשיג את זה באמצעות אשראי. כמובן שמצטברת לנו כמות עצומות של דאטה, שאתו אפשר לעשות המון דברים, כמו לדעת איזה משתמש עשוי לא לשלם את החוב שלו".

המודל החדש

דמלין מסביר כי לדאטה שלו, מיליוני עסקות, יש אמינות רבה: ”בנקים מנסים לגרום לאנשים לא לעמוד בחובות שלהם, כי כך הם מרוויחים הכי הרבה כסף בשתלומי ריבית גבוה, קנסות ואובדרפט. אנחנו לא עושים את זה, אצלנו הדברים שקופים ופשוטים - והציבור מכיר בכך ומצביע ברגליים".

סמיאטקובסקי ציין כי: "אנחנו משרתים 6 מיליון בדאטה בייס שלנו מתוך מדינה (שוודיה, א"א), שיעורי האי תשלום אצלנו מאוד נמוכים. אבל שוב, זה לא ממש עניין של מתן אשראי, אלא ביצוע עסקת רכישה קמעונית אונליין בצורה שמתאימה למשתמשים".

דמלין: "אני מאוד רגיש לעבודה שיש כאן קונטקסט היסטורי של עולם האשראי. החידוש הוא בעל כמה עקרונות: 1. שקיפות ומתן גמישות ושליטה. למה לא לתת לצרכנים בדיוק את העסקה שהם צריכים? אם צרכן רוצה 1.111 ליש"ט, אז זה מה שצריך להיות, ולא סכום עגול שנוח למשהו אחר".

כמה מקום יש לחדשנות? כשאתה מדבר עם בנקים מסורתיים, הם אומרים שהם יודעים לעשות הכל, כך שנראה שאין הרבה מקום...

סמיאטקובסקי: "אני חושב שהבנקים מאוד מאחורה בכל הדברים הללו. כשאנחנו באים עם מודל חדש, אנחנו יכולים ליישם את זה בתוך כמה ימים, בעוד שלבנקים יש מערכות שנכתבו בשנות ה-60, וזה יכול לקחת להם שנים".

עתיד הבנקאות

זה אומר שהמחסום הוא טכנולוגי? אולי רגולטורי?

סמיאטקובסקי : "הוא גם וגם, אבל אף אחד מהם אינו מחסום. הרגולציה עלנו היא לא פחותה משל הבנקים - אנחנו חייבים לצייט לכללים של חברת אשראי וכו'".

דמלין: "המודל של הבנקים הוא של דינוזאורים. יש חסמים גדולים לכניסה לשוק הזה שמונעים מגופים חדשים לפרוץ. זה ייקח זמן, אבל זה יקרה".

האם הציבור מסוגל להתמודד עם החדשנות הזו? במיוחד לאחר שהוכח במשבר המשכנתאות שהרבה אנשים עשו הרבה טעויות?

דמלין: "אנשים מבינים היטב מהו מזומן ומהו המחיר שלו. מה שאנחנו מצאנו, על פני מיליוני עסקות, הוא שאם נותנים לציבור לתמחר מזומן - הוא מקבל החלטות מאוד נכונות ומאוד שקולות. אנשים לא מטמטמים, אם לא מנסים לסדר אותם, ולכן מערכת כזו חייבת להיות פשוטה ושקופה".

איך נראה העתיד של הבנקאות באינטנרט?

סמיאטקובסקי: "יש המון המון דברים שאפשר לעשות עם הדאטה שנצברת. למשל, להראות לצרכנים את דפוסי הצריכה שלהם, ולספק להם שירותים שאין להם היום".

דימלין: "תהיה חדשנות סביב הקונטקסט של השימוש במימון, למשל תשלום חשבונות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!